לדלג לתוכן

מגילת אסתר – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
שלום (שיחה | תרומות)
מ החלפת טקסט – " מג"א " ב־" מגן אברהם "
שלום (שיחה | תרומות)
מ החלפת טקסט – " ח"ב " ב־" חלק ב' "
שורה 11: שורה 11:
ענין זה שבכל מגילת אסתר לא נתפרש שמו של [[הקב"ה]] – מורה על ההעלם וההסתר של זמן ה[[גלות]], כך, שכאשר "קוראים את כל המגילה", לא מוצאים – טוענים עיני בשר – "שמו של הקב"ה" גם לא פעם אחת.
ענין זה שבכל מגילת אסתר לא נתפרש שמו של [[הקב"ה]] – מורה על ההעלם וההסתר של זמן ה[[גלות]], כך, שכאשר "קוראים את כל המגילה", לא מוצאים – טוענים עיני בשר – "שמו של הקב"ה" גם לא פעם אחת.


נמצינו למדים, שגם בזמן כזה אין מצבם של בני ישראל תלוי בחוקי ה[[טבע]], אלא בקיום ה[[תורה]] ו[[מצוות]], שלכן: כאשר "נהנו מסעודתו של אותו [[רשע]]" – נתהפך ממצב טבעי הכי בטוח לגזירה הכי איומה ר"ל, מעומק רום לעומק תחת; וכיצד נעשה ביטולה של גזירה הכי איומה זו – דוקא על ידי עמידה ב[[מסירות נפש]] על היותם "יהודים"<REF> ראה [[תורה אור]] מגן אברהם צז, א. צט, ב.</REF>, "כל הכופר ב[[עבודה זרה]] נקרא יהודי"<REF> [[מסכת מגילה]] יג, רע"א.</REF>, שאז, נעשה ביטול הגזירה גם בניגוד לחוקי המדינה ש"כתב אשר נכתב בשם המלך ונחתום בטבעת המלך אין להשיב"<REF>[[תורת מנחם]] [[תשי"ז]] ח"ב עמ' 166.</REF>.
נמצינו למדים, שגם בזמן כזה אין מצבם של בני ישראל תלוי בחוקי ה[[טבע]], אלא בקיום ה[[תורה]] ו[[מצוות]], שלכן: כאשר "נהנו מסעודתו של אותו [[רשע]]" – נתהפך ממצב טבעי הכי בטוח לגזירה הכי איומה ר"ל, מעומק רום לעומק תחת; וכיצד נעשה ביטולה של גזירה הכי איומה זו – דוקא על ידי עמידה ב[[מסירות נפש]] על היותם "יהודים"<REF> ראה [[תורה אור]] מגן אברהם צז, א. צט, ב.</REF>, "כל הכופר ב[[עבודה זרה]] נקרא יהודי"<REF> [[מסכת מגילה]] יג, רע"א.</REF>, שאז, נעשה ביטול הגזירה גם בניגוד לחוקי המדינה ש"כתב אשר נכתב בשם המלך ונחתום בטבעת המלך אין להשיב"<REF>[[תורת מנחם]] [[תשי"ז]] חלק ב' עמ' 166.</REF>.
{{פורים}}
{{פורים}}



גרסה מ־07:22, 16 במרץ 2014

מגילת אסתר

מגילת אסתר היא אחד מכ"ד כתבי הקודש, מן הכתובים המספרת את סיפור חג הפורים. המגילה נקראת בברכה בחג הפורים בערב ובבוקר.

בחסידות חב"ד נאמרו מאמרים רבים על מגילת אסתר וביאור סיפורה על דרך החסידות.

שם השם במגילה

הטעם שלא נזכר שם הוי' בכל מגילת אסתר, הוא לפי שבפורים הוא גילוי אור אין סוף, שלמעלה מהויה.[1]

ענין זה שבכל מגילת אסתר לא נתפרש שמו של הקב"ה – מורה על ההעלם וההסתר של זמן הגלות, כך, שכאשר "קוראים את כל המגילה", לא מוצאים – טוענים עיני בשר – "שמו של הקב"ה" גם לא פעם אחת.

נמצינו למדים, שגם בזמן כזה אין מצבם של בני ישראל תלוי בחוקי הטבע, אלא בקיום התורה ומצוות, שלכן: כאשר "נהנו מסעודתו של אותו רשע" – נתהפך ממצב טבעי הכי בטוח לגזירה הכי איומה ר"ל, מעומק רום לעומק תחת; וכיצד נעשה ביטולה של גזירה הכי איומה זו – דוקא על ידי עמידה במסירות נפש על היותם "יהודים"[2], "כל הכופר בעבודה זרה נקרא יהודי"[3], שאז, נעשה ביטול הגזירה גם בניגוד לחוקי המדינה ש"כתב אשר נכתב בשם המלך ונחתום בטבעת המלך אין להשיב"[4].


שגיאות פרמטריות בתבנית:תנ"ך

פרמטרי חובה [ 1, 2 ] חסרים
שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:תנ"ך) חסר שם הספר.[[ {{{1}}}|ספר {{{1}}}]], [[טקסט:{{{1}}} {{{2}}}|פרק {{{2}}"}]]

הערות שוליים

  1. ^ תורה אור מגן אברהם ק, ב. קכא, רע"ג. ובכ"מ.
  2. ^ ראה תורה אור מגן אברהם צז, א. צט, ב.
  3. ^ מסכת מגילה יג, רע"א.
  4. ^ תורת מנחם תשי"ז חלק ב' עמ' 166.