מגבית לצרכי ראש השנה ויום כיפור: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "־" ב־"") |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ב[[חסידות חב"ד]] נהוג לערוך ב[[חודש אלול]] '''מגבית צדקה''' לצורכי העניים, כדי לספק להם את צורכי [[חודש החגים]]. | ב[[חסידות חב"ד]] נהוג לערוך ב[[חודש אלול]] '''מגבית צדקה''' לצורכי העניים, כדי לספק להם את צורכי [[חודש החגים]]. | ||
תקנה זו יסד [[הרבי]] בתחילת שנת [[תשל"ח]] על פי הכתוב "אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו"<REF>נחמיה ח, י.</REF>, לספק בהרחבה את צרכיהם של הזקוקים לסיוע, להוצאות ראש השנה, ערב | תקנה זו יסד [[הרבי]] בתחילת שנת [[תשל"ח]] על פי הכתוב "אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו"<REF>נחמיה ח, י.</REF>, לספק בהרחבה את צרכיהם של הזקוקים לסיוע, להוצאות ראש השנה, ערב יום־הכיפורים ומוצאי יוהכ"פ, חג הסוכות, שמיני־עצרת ושמחת־תורה<REF>ראה [[לקוטי שיחות]], יד, עמ' 369 ואילך.</REF>. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־20:06, 13 במרץ 2014
בחסידות חב"ד נהוג לערוך בחודש אלול מגבית צדקה לצורכי העניים, כדי לספק להם את צורכי חודש החגים.
תקנה זו יסד הרבי בתחילת שנת תשל"ח על פי הכתוב "אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו"[1], לספק בהרחבה את צרכיהם של הזקוקים לסיוע, להוצאות ראש השנה, ערב יום־הכיפורים ומוצאי יוהכ"פ, חג הסוכות, שמיני־עצרת ושמחת־תורה[2].
הערות שוליים
- ↑ נחמיה ח, י.
- ↑ ראה לקוטי שיחות, יד, עמ' 369 ואילך.
- (חלק מהחומר בערך נלקח מהספר אוצר מנהגי חב"ד)
| ראש השנה | ||
|---|---|---|
| הכנות לראש השנה | איחולי "כתיבה וחתימה טובה" · שבת שלפני ראש השנה · שבת סליחות · סליחות · מגבית לצרכי ראש השנה · ערב ראש השנה · התרת נדרים | |
| סדר החג והתפילות | תפילות ראש השנה · סעודות ראש השנה · קריאת התורה בראש השנה · תקיעת שופר · ונתנה תוקף · מלכויות זכרונות ושופרות · אבינו מלכנו · תשליך | |
| עניני החג | בנין המלכות · שמות ראש השנה · נסיעה לרבי · מבצע שופר | |
| ניגונים | רחמנא דעני · ניגון דביקות לאדה"ז · ניגון קדיש (ברדיצ'וב) · מכלכל חיים · גאוותו גדלה · מן המיצר · ברכות קודם התקיעות · ניגון הכנה לתקיעות לר' נחום מצ'רנוביל · ניגון קודם 'קדיש' בתפילת מוסף · ארשת שפתינו · אשרי איש שלא ישכחך · הבן יקיר לי · היום תאמצנו | |