ערב שבת קודש: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "—" ב־"-")
מ (החלפת טקסט – "אדה"ז" ב־"אדמו"ר הזקן")
שורה 3: שורה 3:
97.</REF> - של כל תבשיל
97.</REF> - של כל תבשיל
ותבשיל של שבת<REF> ראה [[מג"א]] או"ח הלי שבת סר"נ סוסק"א.
ותבשיל של שבת<REF> ראה [[מג"א]] או"ח הלי שבת סר"נ סוסק"א.
[[שו"ע אדה"ז]] שם ס"ח. וראה לקו"ש שם.</REF>.  
[[שו"ע אדמו"ר הזקן]] שם ס"ח. וראה לקו"ש שם.</REF>.  


==הודו==
==הודו==

גרסה מ־22:59, 13 במרץ 2014

ערב שבת הוא יום הכנה לשבת, עד שבערב[1] שבת ישנה כבר הטעימה - "טועמיה חיים זכו"[2] - של כל תבשיל ותבשיל של שבת[3].

הודו

מתקנת הבעל שם טוב היא, לומר מזמור ק"ז בכל ערב שבת לפני תפילת מנחה.

אחד מתלמידיו של המגיד ממזריטש, היה רבי אהרן גורדון, שהיה גם רופאו. פעם אחת, באחת מערבי השבתות שבעת חוליו של המגיד, הוא עמד ליד מיטתו המגיד כדי להשגיח ולשמור על בריאותו, בעוד המגיד אמר את מזמור הודו שלפני תפילת מנחה של ערב שבת. כאשר הגיע המגיד לפסוק "כל אוכל תתעב נפשם", נתבטלה תאוות האכילה אצל תלמידו, עד שמאז טעם באוכל טעם טיט. כאשר המשיך המגיד באמירת המזמור, ועמד להגיע לאמירת פסוק "ויזעקו אל ה'", נמלט תלמידו של המגיד מהחדר, מכיוון שהרגיש שנשמתו עומדת לפרוח ממנו.[4].

הערות שוליים

  1. התוועדויות תשנ"א ח"א עמוד 93
  2. שער הכוונות ענין טבילת ערב שבת, פע"ח, שער יח רפ"ג. ועוד - נסמן בלקו"ש ח"כ ע' 173 97.
  3. ראה מג"א או"ח הלי שבת סר"נ סוסק"א. שו"ע אדמו"ר הזקן שם ס"ח. וראה לקו"ש שם.
  4. כתבי הר"ר יאשיה שו"ב עמ' צא.