מנחם מענדל וילשאנסקי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 3: שורה 3:


==תולדות חייו==
==תולדות חייו==
נולד ב[[ארצות הברית]] ב[[ג' סיוון]] [[תשל"ה]] כבן בכור לאביו הרב [[יוסף יצחק וילישאנסקי]] (ראש ישיבות [[חח"ל צפת]], וחבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש|אגו"ח]]) ולאמו מרת מלכה פערל (בת הרב [[משה אשכנזי]]..
נולד ב[[ארצות הברית]] ב[[ג' סיוון]] [[תשל"ה]] כבן בכור לאביו הרב [[יוסף יצחק וילישאנסקי]] (ראש ישיבות [[חח"ל צפת]], וחבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש|אגו"ח]]) ולאמו מרת מלכה פערל (בת הרב [[משה אשכנזי]]).


בהיותו תינוק פחות מגיל שנה, בחודש שבט [[תשל"ו]] נשלחו הוריו ל[[ישראל]] על ידי [[הרבי]] כחלק מ[[השלוחים לארץ הקודש|קבוצת השלוחים]] הראשונה ל[[ארץ הקודש]] והתיישבו ב[[צפת]], שם היה מראשוני התלמידים ב[[תלמוד תורה]] [[מוסדות אור מנחם (צפת)|אור מנחם]] ששימש בשנים הראשונות את ילדי השלוחים ואברכי ה[[כולל]] שהתיישבו בצפת בהוראת הרבי.
בהיותו תינוק פחות מגיל שנה, בחודש שבט [[תשל"ו]] נשלחו הוריו ל[[ישראל]] על ידי [[הרבי]] כחלק מ[[השלוחים לארץ הקודש|קבוצת השלוחים]] הראשונה ל[[ארץ הקודש]] והתיישבו ב[[צפת]], שם היה מראשוני התלמידים ב[[תלמוד תורה]] [[מוסדות אור מנחם (צפת)|אור מנחם]] ששימש בשנים הראשונות את ילדי השלוחים ואברכי ה[[כולל]] שהתיישבו בצפת בהוראת הרבי.


בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים צפת]] בגלגולה הראשון, בראשותו של הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]], ובישיבה הגדולה, בראשות אביו. ב[[ירחי כלה]] שנערכו ב[[ארצות הברית]] בשנת [[תש"נ]], נבחן על ידי הרבנים המשתתפים על כל [[מסכת שבת]] בעל פה. בשנת [[תשנ"ה]] נסע ללמוד במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]' בחצר הרבי ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], והיה ממי שנלחם למען המשך כינון ה'קובצה' גם אחרי [[ג' בתמוז תשנ"ד]]. בחודש [[אלול]] [[תשנ"ח]] נשיא לחנה, בת הרב [[יוסף יצחק פייגלשטוק]], רב קהילת חב"ד ב[[בואנוס איירס]] שבארגנטינה.
בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים צפת]] בגלגולה הראשון, בראשותו של הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]], ובישיבה הגדולה, בראשות [[יוסף יצחק וילשאנסקי|אביו]]. במעמד ה[[ירחי כלה]] שנערך ב[[ארצות הברית]] בשנת [[תש"נ]], נבחן על ידי הרבנים המשתתפים על כל [[מסכת שבת]] בעל פה. בשנת [[תשנ"ה]] נסע ללמוד במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]' בחצר הרבי ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], והיה ממי שנלחם למען המשך כינון ה'קבוצה' גם אחרי [[ג' בתמוז תשנ"ד]]. בחודש [[אלול]] [[תשנ"ח]] נשיא לחנה, בת הרב [[יוסף יצחק פייגלשטוק]], רב קהילת חב"ד ב[[בואנוס איירס]] שבארגנטינה.
 
עם הקמתה של ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה]] בשנת [[תש"ס]] התמנה לעמוד בראש הישיבה, שנוסדה תחת ההנהלה הכללית של רשת ישיבות [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]. בד בבד, החל לשמש כ[[שליח]] בשכונת הדר עליון ב[[חיפה]].


עם הקמתה של ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה]] בשנת [[תש"ס]] התמנה לעמוד בראש הישיבה, שנוסדה תחת ההנהלה הכללית של רשת ישיבות [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]. בד בבד, החל לשמש כ[[שליח]] מסכונת הדר עליון בחיפה.
במשך מספר שנים לא זכה להיפקד מזוגתו בילדים במשך מספר שנים. לאחר ש[[כתיבה לרבי|כתב לרבי]] ב[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א|אגרות קודש]] וקיבל הוראה להתעסק בבניית מקווה, התמסר יחד עם עסקנים חב"דיים נוספים לבניית ה[[מקוה]] ב[[חיפה]] על פי [[מקווה חב"ד|שיטתו המהודרת]] של [[אדמו"ר הרש"ב]], ובעקבות זה זכה להיפקד בילדים{{הערה|1=[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/652.pdf א. אברהם, '''ניסים בטהרתם''', שבועון בית משיח גליון 652 עמוד 26].}}.
במשך מספר שנים לא זכה להיפקד מזוגתו בילדים במשך מספר שנים. לאחר ש[[כתיבה לרבי|כתב לרבי]] ב[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א|אגרות קודש]] וקיבל הוראה להתעסק בבניית מקווה, התמסר יחד עם עסקנים חב"דיים נוספים לבניית ה[[מקוה]] ב[[חיפה]] על פי [[מקווה חב"ד|שיטתו המהודרת]] של [[אדמו"ר הרש"ב]], ובעקבות זה זכה להיפקד בילדים{{הערה|1=[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/652.pdf א. אברהם, '''ניסים בטהרתם''', שבועון בית משיח גליון 652 עמוד 26].}}.


לצד עבודתו בניהול הישיבה פעיל הרב בבית חב"ד בשכונת הדר עליון ומנהל גם את מעון חב"ד בחיפה ואת "מרכז משיח חיפה" הכולל מכון הוצאה לאור ומולטימדיה.
לצד עבודתו בניהול הישיבה פועל הרב בבית חב"ד בשכונת הדר עליון ומנהל גם את מעון חב"ד בחיפה ואת "מרכז משיח חיפה" הכולל מכון הוצאה לאור ומולטימדיה.


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
שורה 20: שורה 21:
[[קטגוריה:קהילת חב"ד חיפה: אישים]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד חיפה: אישים]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ה]]

גרסה מ־16:34, 9 באוגוסט 2013

בכנס המנהלים של אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש (קיצוני משמאל)

הרב מנחם מענדל ווילישאנסקי (יליד שנת תשל"ה, 1975) הוא ראש ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש בחיפה, ומשלוחי הרבי לעיר.

תולדות חייו

נולד בארצות הברית בג' סיוון תשל"ה כבן בכור לאביו הרב יוסף יצחק וילישאנסקי (ראש ישיבות חח"ל צפת, וחבר הנהלת אגו"ח) ולאמו מרת מלכה פערל (בת הרב משה אשכנזי).

בהיותו תינוק פחות מגיל שנה, בחודש שבט תשל"ו נשלחו הוריו לישראל על ידי הרבי כחלק מקבוצת השלוחים הראשונה לארץ הקודש והתיישבו בצפת, שם היה מראשוני התלמידים בתלמוד תורה אור מנחם ששימש בשנים הראשונות את ילדי השלוחים ואברכי הכולל שהתיישבו בצפת בהוראת הרבי.

בצעירותו למד בישיבת תומכי תמימים צפת בגלגולה הראשון, בראשותו של הרב חיים יצחק אייזיק לנדא, ובישיבה הגדולה, בראשות אביו. במעמד הירחי כלה שנערך בארצות הברית בשנת תש"נ, נבחן על ידי הרבנים המשתתפים על כל מסכת שבת בעל פה. בשנת תשנ"ה נסע ללמוד במסגרת שנת ה'קבוצה' בחצר הרבי בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770, והיה ממי שנלחם למען המשך כינון ה'קבוצה' גם אחרי ג' בתמוז תשנ"ד. בחודש אלול תשנ"ח נשיא לחנה, בת הרב יוסף יצחק פייגלשטוק, רב קהילת חב"ד בבואנוס איירס שבארגנטינה.

עם הקמתה של ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה בשנת תש"ס התמנה לעמוד בראש הישיבה, שנוסדה תחת ההנהלה הכללית של רשת ישיבות חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת. בד בבד, החל לשמש כשליח בשכונת הדר עליון בחיפה.

במשך מספר שנים לא זכה להיפקד מזוגתו בילדים במשך מספר שנים. לאחר שכתב לרבי באגרות קודש וקיבל הוראה להתעסק בבניית מקווה, התמסר יחד עם עסקנים חב"דיים נוספים לבניית המקוה בחיפה על פי שיטתו המהודרת של אדמו"ר הרש"ב, ובעקבות זה זכה להיפקד בילדים[1].

לצד עבודתו בניהול הישיבה פועל הרב בבית חב"ד בשכונת הדר עליון ומנהל גם את מעון חב"ד בחיפה ואת "מרכז משיח חיפה" הכולל מכון הוצאה לאור ומולטימדיה.

הערות שוליים