ניסן סקובלו: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (ערכיה קלה) |
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
בעצת ר' ניסן התחיל הרבי הריי"צ לכתוב את זכרונותיו והסיפורים ששמע מ[[הרבי הרש"ב|אביו]] ומהחסידים, ובעצתו גם פתח [[גמ"ח]] מהכסף שקיבל מאביו עבור [[משניות]] שלמד בעל פה. | בעצת ר' ניסן התחיל הרבי הריי"צ לכתוב את זכרונותיו והסיפורים ששמע מ[[הרבי הרש"ב|אביו]] ומהחסידים, ובעצתו גם פתח [[גמ"ח]] מהכסף שקיבל מאביו עבור [[משניות]] שלמד בעל פה. | ||
באחת נסיעותיו של [[הרבי הרש"ב]] לצורכי רפואה ומנוחה רצה לקחת איתו את | באחת נסיעותיו של [[הרבי הרש"ב]] לצורכי רפואה ומנוחה רצה לקחת איתו את בנו, (הריי"צ), אך קודם לכן התייעץ עם ר' ניסן, המלמד שטען שהנסיעה תגרום לביטול תורה. הרבי הריי"צ נשאר ומאוחר יותר סיפר שבתור ילד הוא כעס על מלמדו שמנע ממנו הנאה כזו, עד שהבין שבטובתו הוא חפץ ולמד באותו זמן בשקידה רבה. | ||
שיטת חינוכו הייתה שילד שאינו מתעניין בלימוד [[תורה]], או שלא הכין את השיעור, לא היה מענישו או מנסה לעניין אותו אלא היה עוזבו ולומד עם המעונינים, [[הרבי הריי"צ]] התבטא שזה היה העונש הכי גדול{{הערה|[[ספר המאמרים (אדמו"ר הרש"ב)|ספר המאמרים]] תרנ"א עמ' רסה}}. | שיטת חינוכו הייתה שילד שאינו מתעניין בלימוד [[תורה]], או שלא הכין את השיעור, לא היה מענישו או מנסה לעניין אותו אלא היה עוזבו ולומד עם המעונינים, [[הרבי הריי"צ]] התבטא שזה היה העונש הכי גדול{{הערה|[[ספר המאמרים (אדמו"ר הרש"ב)|ספר המאמרים]] תרנ"א עמ' רסה}}. | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
==סיפוריו== | ==סיפוריו== | ||
ר' ניסן היה מספר [[סיפור חסידי|סיפורים חסידים]] נודע, והיה מדייק מאוד בפרטים. הוא חיבב מאוד סיפורים חסידיים, עד כדי כך שהיה מחבב סיפור חסידי אפילו יותר מ[[מאמר חסידות]]{{הערה|[[ספר השיחות (הרבי הריי"צ)|ספר השיחות]] תש"ו עמ' 44}}, | ר' ניסן היה מספר [[סיפור חסידי|סיפורים חסידים]] נודע, והיה מדייק מאוד בפרטים. הוא חיבב מאוד סיפורים חסידיים, עד כדי כך שהיה מחבב סיפור חסידי אפילו יותר מ[[מאמר חסידות]]{{הערה|[[ספר השיחות (הרבי הריי"צ)|ספר השיחות]] תש"ו עמ' 44}}, הרבה מסיפוריו שמע מחמיו ר' [[פסח מלמד]] ומסבו ר' שמשון. | ||
דרכו היה לחלק את הסיפורים לכמה קטגוריות: | דרכו היה לחלק את הסיפורים לכמה קטגוריות: | ||
גרסה מ־22:51, 12 במרץ 2014
ר' ניסן סקובלו, חסיד של הרבי הרש"ב. שימש כמלמד להרבי הריי"צ בין השנים תרמ"ט עד תרנ"ג.
מלמד
ר' ניסן בא משושלת של חסידי חב"ד ששימשו כמלמדים של רבותינו נשיאינו; סביו, ר' שמשון היה המלמד בבית אדמו"ר הזקן, חמיו, ר' פסח היה מלמד וחתן של ר' בנימין מלמד שהיה חסיד של אדמו"ר האמצעי.
באחת מרשימותיו מעיד הרבי הריי"צ על גדולתו ולמדנותו של ר' ניסן: "היה למדן גדול והיתה לו שקידה נפלאה והבנה מהירה, היתה לו בקיאות בכמה וכמה מסכתות עם מפרשים, וכן בקי בשמות ספרים רבים אף שלא ידע אודתם, הספרים שפתי ישנים, צמח דוד וסדר הדורות היו שגורים על פיו כל הזמן"[1].
הרבי הריי"צ מאד חיבב את מורו ר' ניסן ואף התבטא שאצל ר' ניסן הרגיש את יומו המאושר הראשון בחיי ילדותו[2].
בעצת ר' ניסן התחיל הרבי הריי"צ לכתוב את זכרונותיו והסיפורים ששמע מאביו ומהחסידים, ובעצתו גם פתח גמ"ח מהכסף שקיבל מאביו עבור משניות שלמד בעל פה.
באחת נסיעותיו של הרבי הרש"ב לצורכי רפואה ומנוחה רצה לקחת איתו את בנו, (הריי"צ), אך קודם לכן התייעץ עם ר' ניסן, המלמד שטען שהנסיעה תגרום לביטול תורה. הרבי הריי"צ נשאר ומאוחר יותר סיפר שבתור ילד הוא כעס על מלמדו שמנע ממנו הנאה כזו, עד שהבין שבטובתו הוא חפץ ולמד באותו זמן בשקידה רבה.
שיטת חינוכו הייתה שילד שאינו מתעניין בלימוד תורה, או שלא הכין את השיעור, לא היה מענישו או מנסה לעניין אותו אלא היה עוזבו ולומד עם המעונינים, הרבי הריי"צ התבטא שזה היה העונש הכי גדול[3].
ר' ניסן היה חוזר על המאמרים בתקופת הרבי הרש"ב בין השנים תרמ"ו-תרמ"ח.
סיפוריו
ר' ניסן היה מספר סיפורים חסידים נודע, והיה מדייק מאוד בפרטים. הוא חיבב מאוד סיפורים חסידיים, עד כדי כך שהיה מחבב סיפור חסידי אפילו יותר ממאמר חסידות[4], הרבה מסיפוריו שמע מחמיו ר' פסח מלמד ומסבו ר' שמשון.
דרכו היה לחלק את הסיפורים לכמה קטגוריות:
- סיפורי רבותינו נשיאינו, וזה מתחלק לשני חלקים: 1. סיפורים שהרביים סיפרו על רביים. 2. סיפורים שסיפרו חסידים על רביים.
- סיפורים שסיפרו חסידים ממה ששמעו מזקני החסידים לדורותיהם.
- סיפורים שיש להם שייכות לחיי הרביים ובני ביתם והנהגתם, ממה שראו בעצמם.
הערות שוליים
- ↑ ספר המאמרים תרנ"א עמ' רסה.
- ↑ לקוטי דבורים חלק א, עמוד קז.
- ↑ ספר המאמרים תרנ"א עמ' רסה
- ↑ ספר השיחות תש"ו עמ' 44