אברהם אבא פרסון: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (יישר כוח!)
מ (עריכה. סליחה שהורדתי כל כך הרבה..)
שורה 1: שורה 1:
{{עריכה|לשון. דל קישורים פנימיים}}
{{עריכה|לשון. דל קישורים פנימיים}}
החסיד ר׳ אברהם אבא פערסאן, יליד העיירה קרעסלאווקא, פלך וויטבסק.  
ר׳ '''אברהם אבא פערסאן''', יליד העיירה קרעסלאווקא, פלך וויטבסק, [[חסיד]] בעל [[רגש]] ונעים הליכות.


==קורות חייו==
== קורות חייו ==


אביו הי׳ ממקושרי כ״ק [[אדמו"ר האמצעי]] ואחר כך ממקושרי כ"ק אדמו"ר [[הצמח-צדק]], והי׳ אחד מחשובי הנגידים וה[[חסידים]] אשד בכל גליל דענענבודג.
ר' אברהם אבא נולד במשפחת נגידים מחסידי  [[הרבי האמצעי]] והרבי ה[[צמח-צדק]].


אביו שלח אותו ללמוד אצל מלמדים מהחסידים הישנים בעירו קרעסלאװקא ובערי דענענבורג ופאלאצק.
בילדותו למד אצל [[מלמדים]] מהחסידים הישנים בעירו קרסלאבקא ובערי דננבורג ופולוצק. הוא למד בשקידה, ואהב סדר. כבר בגיל צעיר היה בקי בעל פה באותיות ה[[תנ]], [[ששה סדרי משנה]] וה[[תניא]].
הרא"א הי׳ מתמיד וגם דייקן ואוהב סדר בטבעו ומלמדיו הדריכו אותו להיות בקי בעל פה בתנ"ך, במשניות שישה סדרים ב[[תניא]], והי׳ חוזר עליהם בדיוק נפלא בחסר ויתיר.


הי' בעל רגש גדול ', אבל עם זה מזג טוב ומתון בדבורו והילוכו, ובצדק אפשר לומר עליו כי הי׳ שם אורחותיו, אוהב את הבריות ומקרבן ברגשי חן וכבוד.
התעניין מאוד ב[[סיפורי חסידים]] והיה זוכרם היטב. כשהיה חוזר על הסיפורים היה מתאר באריכות את אופי הזמן, המקום ומהות האנשים שמהם קבל את הספור.
מנעוריו הי׳ מתענין ב[[סיפורי חסידים]] הזקנים וליקטם אחד אחד, והיה חוזר עליהם בדיוק גדול, וכשהיה מספרם היה מוסיף עליהם הקדמות ארוכות בתוארי הזמן והמקום ומהות האנשים שמהם קבל את הספור.


כשנשתדך עם נכדתו של החסיד המפורסם הגביר ר׳ זאב וואלף נ"ע - המפורסם אצל חסיד [[חב"ד]] בשם ר׳ ועלועל וילענקער, אחד החסידים הגדולים של [[אדמו"ר הזקן]] בעל ה[[תניא]] ו[[שו"ע]] -  אז נפתחו לפניו שערי היכל ספורי חסידים.
השתדך עם נכדתו של ועלועל וילענקער, מחסידיו הגדולים של [[אדמו"ר הזקן]].


חק קבוע הי׳ לו להר׳ זאב וואלף נ״ע אשר מדי שבת בשבתו - בקיץ בסעודה השלישית ובחורף במוצש״ק - הי׳ יושב במסבת זקני החסידים של  העיר [[ויטבסק]] שבאו לביתו ועסקו בשיחות חסידים, ולכל לראש בספורים מכ״ק רבינו נ״ע, כל אחד ספר מאשר ראה או שמע מהזקנים. כשהי׳ הראא״פ מספר על אדות המסיבות הללי בבית חותן חותנו היו פניו מאירות בעונג בלתי מתואר.
היה מתענג במיוחד לשבת עם סב כלתו אשר נהג מידי שבת, בזמן [[רעווא דרעווין]], לשבת עם חביריו החסידים ולספר סיפורי חסידים.


רגיל הי׳ הראא״פ לומר, בזכרי את שעות ה[[התועדות]] של זקני החסידים בימי נעורי בכלל, והתוועדותם של זקני החסידים ב[[ויטבסק]] מדור כ"ק [[אדמו"ר הזקן]] בבית חותן חותני בפרט, הנה זכרונותי אלה מגרשים מלבי כל צער ועגמת נפש ומפיחים בקרבי רוח חדשה.
בשנים הראשונות לאחר ה[[חתונה]] היה סמוך על שולחן חותנו, בלי דאגות [[פרנסה]]. לאחר מכן עבר לעיר [[ויטבסק]], ובשנת [[תרל"ט]] עבר ל[[מוסקבה]]. בשנת [[תרנ"ב]], אז גירשו את ה[[יהודים]] מהעיר עבר ל[[ורשה]] למשך כשנתיים, ובשנת [[תרנ"ה]] עבר לקעניגסברג{{הערה|עיר נמל ברוסיה, לחוף הים הבלטי}}.
 
"מרגלא בפומײהו דעתיקאי" [רגילים היו לומר הזקנים] (בנוסח זה הי׳ הראא״פ מכנה את זקני החסידים) אשר [[התועדות]] חסידים הוא חצר [[מקדש]] [[החסידות]] אשר דרך בו ועל ידו נכנסים אל העזרות וממנו באים ל[[קדש הקדשים]].
 
רוח קדוש הי׳ חופף על זקני החסידים בעת ההתועדות - הי׳ אומר הראא״פ - ועל פני כל אחד מהזקנים הי׳ שורה אותו אור נאצל מאותו הדבר אשר הי׳ מספר, ואור זה הי׳ חותר חתירה בעומק נפש השומע אשר זכרו לא יסוף לעולם.
 
וכשכלו שנות המזונות שקבע לו חותנו, קבע הראא״פ דירתו בעיר דענענבורג, וגר שם שנים אחדות. ואחר כך העתיק מושבו לעיר [[ויטבסק]] עד שנת [[תרל"ט]] שאז יצא לגור בעיר מוסקבא עד שנת גירוש היהודים ממוסקבא - היא שנת תרנ״ב - ואז יצא ל[[ווארשא]] וגר שם כשנתים, ובשנת
[[תרנ"ה]] העתיק מושבו לעיר קעניגסבערג וגר שם עד יומו האחרון.


[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק|פרסון אברהם אבא]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק|פרסון אברהם אבא]]

גרסה מ־08:53, 7 באפריל 2013

ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: לשון. דל קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ר׳ אברהם אבא פערסאן, יליד העיירה קרעסלאווקא, פלך וויטבסק, חסיד בעל רגש ונעים הליכות.

קורות חייו

ר' אברהם אבא נולד במשפחת נגידים מחסידי הרבי האמצעי והרבי הצמח-צדק.

בילדותו למד אצל מלמדים מהחסידים הישנים בעירו קרסלאבקא ובערי דננבורג ופולוצק. הוא למד בשקידה, ואהב סדר. כבר בגיל צעיר היה בקי בעל פה באותיות התנ"ך, ששה סדרי משנה והתניא.

התעניין מאוד בסיפורי חסידים והיה זוכרם היטב. כשהיה חוזר על הסיפורים היה מתאר באריכות את אופי הזמן, המקום ומהות האנשים שמהם קבל את הספור.

השתדך עם נכדתו של ועלועל וילענקער, מחסידיו הגדולים של אדמו"ר הזקן.

היה מתענג במיוחד לשבת עם סב כלתו אשר נהג מידי שבת, בזמן רעווא דרעווין, לשבת עם חביריו החסידים ולספר סיפורי חסידים.

בשנים הראשונות לאחר החתונה היה סמוך על שולחן חותנו, בלי דאגות פרנסה. לאחר מכן עבר לעיר ויטבסק, ובשנת תרל"ט עבר למוסקבה. בשנת תרנ"ב, אז גירשו את היהודים מהעיר עבר לורשה למשך כשנתיים, ובשנת תרנ"ה עבר לקעניגסברג[1].

  1. עיר נמל ברוסיה, לחוף הים הבלטי