אברהם אבא פרסון: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (יישר כוח!) |
מ (עריכה. סליחה שהורדתי כל כך הרבה..) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{עריכה|לשון. דל קישורים פנימיים}} | {{עריכה|לשון. דל קישורים פנימיים}} | ||
ר׳ '''אברהם אבא פערסאן''', יליד העיירה קרעסלאווקא, פלך וויטבסק, [[חסיד]] בעל [[רגש]] ונעים הליכות. | |||
==קורות חייו== | == קורות חייו == | ||
ר' אברהם אבא נולד במשפחת נגידים מחסידי [[הרבי האמצעי]] והרבי ה[[צמח-צדק]]. | |||
בילדותו למד אצל [[מלמדים]] מהחסידים הישנים בעירו קרסלאבקא ובערי דננבורג ופולוצק. הוא למד בשקידה, ואהב סדר. כבר בגיל צעיר היה בקי בעל פה באותיות ה[[תנ"ך]], [[ששה סדרי משנה]] וה[[תניא]]. | |||
התעניין מאוד ב[[סיפורי חסידים]] והיה זוכרם היטב. כשהיה חוזר על הסיפורים היה מתאר באריכות את אופי הזמן, המקום ומהות האנשים שמהם קבל את הספור. | |||
השתדך עם נכדתו של ועלועל וילענקער, מחסידיו הגדולים של [[אדמו"ר הזקן]]. | |||
היה מתענג במיוחד לשבת עם סב כלתו אשר נהג מידי שבת, בזמן [[רעווא דרעווין]], לשבת עם חביריו החסידים ולספר סיפורי חסידים. | |||
בשנים הראשונות לאחר ה[[חתונה]] היה סמוך על שולחן חותנו, בלי דאגות [[פרנסה]]. לאחר מכן עבר לעיר [[ויטבסק]], ובשנת [[תרל"ט]] עבר ל[[מוסקבה]]. בשנת [[תרנ"ב]], אז גירשו את ה[[יהודים]] מהעיר עבר ל[[ורשה]] למשך כשנתיים, ובשנת [[תרנ"ה]] עבר לקעניגסברג{{הערה|עיר נמל ברוסיה, לחוף הים הבלטי}}. | |||
[[תרנ"ה]] | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק|פרסון אברהם אבא]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק|פרסון אברהם אבא]] | ||
גרסה מ־08:53, 7 באפריל 2013
|
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: לשון. דל קישורים פנימיים. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
ר׳ אברהם אבא פערסאן, יליד העיירה קרעסלאווקא, פלך וויטבסק, חסיד בעל רגש ונעים הליכות.
קורות חייו
ר' אברהם אבא נולד במשפחת נגידים מחסידי הרבי האמצעי והרבי הצמח-צדק.
בילדותו למד אצל מלמדים מהחסידים הישנים בעירו קרסלאבקא ובערי דננבורג ופולוצק. הוא למד בשקידה, ואהב סדר. כבר בגיל צעיר היה בקי בעל פה באותיות התנ"ך, ששה סדרי משנה והתניא.
התעניין מאוד בסיפורי חסידים והיה זוכרם היטב. כשהיה חוזר על הסיפורים היה מתאר באריכות את אופי הזמן, המקום ומהות האנשים שמהם קבל את הספור.
השתדך עם נכדתו של ועלועל וילענקער, מחסידיו הגדולים של אדמו"ר הזקן.
היה מתענג במיוחד לשבת עם סב כלתו אשר נהג מידי שבת, בזמן רעווא דרעווין, לשבת עם חביריו החסידים ולספר סיפורי חסידים.
בשנים הראשונות לאחר החתונה היה סמוך על שולחן חותנו, בלי דאגות פרנסה. לאחר מכן עבר לעיר ויטבסק, ובשנת תרל"ט עבר למוסקבה. בשנת תרנ"ב, אז גירשו את היהודים מהעיר עבר לורשה למשך כשנתיים, ובשנת תרנ"ה עבר לקעניגסברג[1].
- ↑ עיר נמל ברוסיה, לחוף הים הבלטי