ניגון אימתי קאתי מר: הבדלים בין גרסאות בדף
(תחילת עריכה) |
(←קישורים חיצוניים: המשך\) |
||
שורה 13: | שורה 13: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* [ ליקוט ניגונים חלק ב' - קה"ת, י"א ניסן ה'תשנ"ב - אתר moshiach.net | * [http://www.moshiach.net/blind/hebrew/ln16.htm ניגון אימתי קאתי מר] בספר ליקוט ניגונים חלק ב' - קה"ת, י"א ניסן ה'תשנ"ב - אתר moshiach.net | ||
* [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=245 לשמיעת הניגון בקולו הק' של כ"ק מה"מ שליט"א]{{שמע}} {{אינפו}} | * [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=245 לשמיעת הניגון בקולו הק' של כ"ק מה"מ שליט"א]{{שמע}} {{אינפו}} | ||
* [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/316.rm&gif=316 הניגון מפי ר' דוד הורביץ]{{שמע}} {{אינפו}} | * [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/316.rm&gif=316 הניגון מפי ר' דוד הורביץ]{{שמע}} {{אינפו}} |
גרסה מ־10:01, 5 באוגוסט 2012
הניגון אימתי קאתי מר הינו ניגון שמחה.
מקורו של הניגון
מקורו של הניגון הוא ירושלמי, לא ידוע מי הלחין אותו.
בחתונת הרב שמואל אלעזר היילפרין התאים הרב צבי אייזנבך מירושלים מספר מילים מהספר כתר שם טוב למנגינה.
כחודשיים לאחר מכן, ביקר ר' יונה גרינוולד בחצר כ"ק אד"ש בחודש החגים של שנת תשי"ז, וכאשר הרבי ביקש ממנו בשמחת תורה לנגן "מזמרת הארץ", הוא החל לנגן ניגון זה, שנתקבל ברצון רב אצל הרבי, והושר לאחר מכן פעמים רבות בהתוועדויות.
מקור מילות הניגון הוא במכתב שכתב הבעל שם טוב לגיסו רבי אברהם גרשון מקיטוב, בו הוא מספר לו על עליית הנשמה שעשה בראש השנה שנת תק"ז. באותה הזדמנות הוא נכנס להיכלו של מלך המשיח ושאלו: "אימתי קאתי מר?" (= מתי בא אדון?). בתשובה ענה מלך המשיח לבעל שם טוב: "לכשיפוצו מעיינותיך (= היינו מעיינות תורת החסידות) חוצה". - תשובה שהפכה לאחר מכן ל'מוטו' פעילות ההפצה של חסידות חב"ד בדור השביעי, וקיבלה הסבר נרחב בתורתו של הרבי שליט"א.
ניגון זה הוא ניגון שט"ז בספר הניגונים.
קישורים חיצוניים
- ניגון אימתי קאתי מר בספר ליקוט ניגונים חלק ב' - קה"ת, י"א ניסן ה'תשנ"ב - אתר moshiach.net
- לשמיעת הניגון בקולו הק' של כ"ק מה"מ שליט"א
- הניגון מפי ר' דוד הורביץ
- הניגון מתוך "ניחח"
- הניגון מושר ב'טיש' פורים, של חסידות בעלז