שינויים

האהבה של ה"בכל מאדך", היא [[אהבה ]] בלי גבול כלל, בבחינת עצמות ומהות הנפש ה[[נפש]] ממש שנקרא בעל הרצון, שלמעלה מבחי' מבחינת רצון לגמרי, דהיינו שכל עצמיות הנפש [[כלות הנפש|תכלה ותכסוף לצאת ולידבק ]], ולא בבחינת רצון לבד , ועל כן נקרא "מאדך " בלי גבול , שאין אהבה רבה כזאת באה מבחינת גבול כחות הנפש ברצון וכהאי גוונאוכיוצא בזה, אלא בכל בחינת עצמותה שהיא היולית [[היולי]]ת בלתי מוגבלת כלל.

מדריגה זו, היא ע"י על ידי בעלי תשובה דוקא, לפי שבעל תשובה היה רחוק מאד מאד מאור מאוד מאוד מ[[אור]] [[פנים|פני ]] [[מלך]] חיים. כי ע"י עונותיו על ידי [[עבירות|חטאיו]] הרבים נתרחק בתכלית הריחוק, ולזאת יתמרמר בנפשו ביותר על עוצם ריחוקו, עד אשר תשובתו לה' להשם באה מעומקא דלבא ביותרמעמקי ה[[לב]], כמו [[רבי אלעזר בן דורדייא דורדיא]] שיצאה [[נשמה|נשמתו]] בבכייה כו', והוא בחינת [[גבורה|תגבורת התשוקה ]] ה[[תשוקה]] [[דביקות|להדבק ]] בה' בכל נקודת הלב שלמעלה מהכיל בכלי המוח ה[[מוח]] והלב כלל וכלל{{הערת שוליים|והיינו מה שכתוב בזהר ב[[זוהר]] דבעלי תשובה משכי ליה לקבמושכים את הקב"ה בחילא יתירבכח חזק, פירוש חילא יתיר הוא עוצם הכח החזק שבעצמות הנפש שאי אפשר למוח ולב להכילו כלל.}}

תשוקה זו, נקראת בחינת [[אור חוזר]], והוא מצד בחי' בחינת הריחוק שמחמתו יתפעל בנקודת הלב, בניגוד לצדיקים גמורים שהתפעלותם רק מצד השגתם והתענגם על ה' בתורה ותפלה, וגם ההתפעלות דבכל נפשך בק"ש אין זה בכל נקודת עצמות הנפש, רק בחינת אור הנמשך מעצמות הנפש שהוא הרצון, אך תשוקת הבעלי תשובה הוא בבחינת כליון הנפש - "כלתה נפשי", וכמו רבי [[אלעזר בן דורדייא]].