מרדכי שלום יוסף פרידמן: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 14: | שורה 14: | ||
==הקשר עם חב"ד== | ==הקשר עם חב"ד== | ||
הרב מרדכי שלום יוסף פרידמן היה בידידות עם [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]]. | הרב מרדכי שלום יוסף פרידמן היה בידידות עם [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]]. הוא אף נפגש עם אדמו"ר הריי"צ ובין הדברים שוחחו על ספרו של אביו, ה"קדושת אהרן". לאחר מכן שלח הרב פרידמן את הספר אל אדמו"ר הריי"צ שהחזיר לו מכתב תודה. הוא עסק והתכתב עם אדמו"ר הריי"צ בקשר להצלחת יהודים מ[[רוסיה]]. | ||
הוא אף נפגש עם אדמו"ר הריי"צ ובין הדברים שוחחו על ספרו של אביו, ה"קדושת אהרן". לאחר מכן שלח הרב פרידמן את הספר אל אדמו"ר הריי"צ שהחזיר לו מכתב תודה. הוא עסק והתכתב עם אדמו"ר הריי"צ בקשר להצלחת יהודים מ[[רוסיה]]. | |||
הרב פרידמן התגורר מספר שנים ב[[קראון הייטס]] ב[[ארצות הברית]] ובית מדרשו היה קרוב ל-[[770]] ויודע שנפגש מספרים פעמים עם הרבי. הוא חתם על כרוזים לעידוד [[מבצע תפילין]] ו[[מבצע נרות שבת קודש]] של הרבי וכן על ברכת גדולי התורה והאדמורי"ם ליום הולדתו של הרבי ב[[י"א בניסן]] שנת [[תשל"ז]]. | הרב פרידמן התגורר מספר שנים ב[[קראון הייטס]] ב[[ארצות הברית]] ובית מדרשו היה קרוב ל-[[770]] ויודע שנפגש מספרים פעמים עם הרבי. הוא חתם על כרוזים לעידוד [[מבצע תפילין]] ו[[מבצע נרות שבת קודש]] של הרבי וכן על ברכת גדולי התורה והאדמורי"ם ליום הולדתו של הרבי ב[[י"א בניסן]] שנת [[תשל"ז]]. | ||
גרסה מ־13:03, 31 ביולי 2011
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
הרב מרדכי שלום יוסף פרידמן היה אדמו"ר מסדיגורא, חבר במועצת גדולי התורה וידיד חב"ד.
קורות חייו
הרב מרדכי שלום יוסף נולד ביום י"ז בכסלו שנת תרנ"ז לרבי אהרן פרידמן (מחבר הספר "קדושת אהרן"), צאצא בדור רביעי (בן אחר בן) לרבי ישראל מרוז'ין. בצעירותו למד תורה בהתמדה ובהיותו בן שלוש עשרה כבר סיים את הש"ס. היה מנצל את כל זמנו בלימוד תורה והתפרסם כעילוי וכבעל חסד וצדקה.
בשנת תער"ג, בהיותו בן שש עשרה שנים, מילא את מקומו של אביו כאדמו"ר מסדיגורה. בשנת תרע"ד, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, עבר לגור בווינה יחד עם כל אדמור"י רוז'ין, שם הקים מוסדות תורה וחסד. לאחר המלחמה פעל רבות להקלת מצוקתם של היהודים באירופה. בכנסיה הגדולה השניה של אגודת ישראל, בשנת תרפ"ט, הוכתר כחבר במועצת גדולי התורה. בכנסיה השלישית במרינבד, בשנת תרצ"ז, היה מראשי המדברים.
בשנת תרצ"ג ביקר לראשונה בארץ ישראל ובשנת תרצ"ט, לפני פרוץ מלחמת העולם השניה, לעבור לגור בצורה קבועה בארץ. במהלך שהותו בארץ עסק רבות בשמירה על היהדות והפיץ תורה. הוא הקים מרכז תורני חסידי בצפון תל אביב ואלפי תלמידים באו לשמוע את דברי תורתו. במקביל עסק גם בהקמת מרכז חסידות סדיגורה בירושלים.
דברי התורה שאמר נקבצו בספרו "כנסת מרדכי".
ביום כ"ט בניסן שנת תשל"ט נפטר ומנוחתו כבוד בחלקת אדמור"י רוז'ין בבית החיים 'נחלת יצחק'.
הקשר עם חב"ד
הרב מרדכי שלום יוסף פרידמן היה בידידות עם אדמו"ר הריי"צ והרבי. הוא אף נפגש עם אדמו"ר הריי"צ ובין הדברים שוחחו על ספרו של אביו, ה"קדושת אהרן". לאחר מכן שלח הרב פרידמן את הספר אל אדמו"ר הריי"צ שהחזיר לו מכתב תודה. הוא עסק והתכתב עם אדמו"ר הריי"צ בקשר להצלחת יהודים מרוסיה.
הרב פרידמן התגורר מספר שנים בקראון הייטס בארצות הברית ובית מדרשו היה קרוב ל-770 ויודע שנפגש מספרים פעמים עם הרבי. הוא חתם על כרוזים לעידוד מבצע תפילין ומבצע נרות שבת קודש של הרבי וכן על ברכת גדולי התורה והאדמורי"ם ליום הולדתו של הרבי בי"א בניסן שנת תשל"ז.
אחד מחסידי סדיגורא, התנצל בפני רבו שבנו[1] רוצה להיות חסיד חב"ד. הגיב האדמו"ר: "ער האט זיך אויסגיקליבען א גוטער חיידר" - הוא בחר לעצמו "חיידר" טוב".
לקריאה נוספת
- שלום דובער וולפא, שמן ששון מחבריך, חלק ד' עמודים 96-91.
הערות שוליים
- ↑ הוא הגה"ח ר' יגאל פיזם. גליון "בית משיח" מס' 10.