מסכת מעשרות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " בית המקדש " ב־" בית המקדש ") |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''מסכת מעשרות''' מ[[סדר זרעים]], בה נידונים דיני הפרשת מעשרות מפירות האילן מהתורה ומפירות הארץ מדרבנן. בזמו שאין בית המקדש קיים, הפרשת תרומות ומעשרות היא מדרבנן. | '''מסכת מעשרות''' מ[[סדר זרעים]], בה נידונים דיני הפרשת מעשרות מפירות האילן מהתורה ומפירות הארץ מדרבנן. בזמו שאין [[בית המקדש]] קיים, הפרשת תרומות ומעשרות היא מדרבנן. | ||
בתלמוד ה[[ירושלמי]]{{הערת שוליים|פ"ב ה"ד.}} שבמסכת, נידונת דיני אכילת פועל מפירות בעל הבית בשעת מלאכתו. הרבי מציג שלושה אופנים ללימוד הדין. אם אכילתו היא כעין תשלום על עבודתו והתועלת שגורם לבעל הבית או שהיא רק קשורה לעצם מלאכתו בלא התועלת שגורם לבעל הבית, או שמא לא זה ולא זה גורמים, אלא רק עצם היותו נכלל בשם פועל גורם לו את הדבר. בזאת מפרש הרבי את חקירת הגמרא בבבא מציעא{{הערת שוליים|פז, ב.}} אם פועל משלו הוא אוכל או משל שמים{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15930&st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90&pgnum=141&hilite=befcded7-544d-4ad7-9e55-b0fb7e8e7c7c לקוטי שיחות חל"ח עמ' 129 (עמ' 141)].}} | בתלמוד ה[[ירושלמי]]{{הערת שוליים|פ"ב ה"ד.}} שבמסכת, נידונת דיני אכילת פועל מפירות בעל הבית בשעת מלאכתו. הרבי מציג שלושה אופנים ללימוד הדין. אם אכילתו היא כעין תשלום על עבודתו והתועלת שגורם לבעל הבית או שהיא רק קשורה לעצם מלאכתו בלא התועלת שגורם לבעל הבית, או שמא לא זה ולא זה גורמים, אלא רק עצם היותו נכלל בשם פועל גורם לו את הדבר. בזאת מפרש הרבי את חקירת הגמרא בבבא מציעא{{הערת שוליים|פז, ב.}} אם פועל משלו הוא אוכל או משל שמים{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15930&st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90&pgnum=141&hilite=befcded7-544d-4ad7-9e55-b0fb7e8e7c7c לקוטי שיחות חל"ח עמ' 129 (עמ' 141)].}} | ||
גרסה מ־02:22, 12 ביולי 2016
מסכת מעשרות מסדר זרעים, בה נידונים דיני הפרשת מעשרות מפירות האילן מהתורה ומפירות הארץ מדרבנן. בזמו שאין בית המקדש קיים, הפרשת תרומות ומעשרות היא מדרבנן.
בתלמוד הירושלמי[1] שבמסכת, נידונת דיני אכילת פועל מפירות בעל הבית בשעת מלאכתו. הרבי מציג שלושה אופנים ללימוד הדין. אם אכילתו היא כעין תשלום על עבודתו והתועלת שגורם לבעל הבית או שהיא רק קשורה לעצם מלאכתו בלא התועלת שגורם לבעל הבית, או שמא לא זה ולא זה גורמים, אלא רק עצם היותו נכלל בשם פועל גורם לו את הדבר. בזאת מפרש הרבי את חקירת הגמרא בבבא מציעא[2] אם פועל משלו הוא אוכל או משל שמים[3]
ביאורי נשיאי חב"ד
- אדמו"ר הצמח צדק, "מסכת מעשרות", צמח צדק על הש"ס, ברוקלין, תשנ"ה, עמודים 54-56, באתר HebrewBooks
הערות שוליים
- ↑ פ"ב ה"ד.
- ↑ פז, ב.
- ↑ לקוטי שיחות חל"ח עמ' 129 (עמ' 141).
| מסכתות הש"ס | ||||
|---|---|---|---|---|
| סדר זרעים | ברכות · פאה · דמאי · כלאים · שביעית · תרומות · מעשרות · מעשר שני · חלה · ערלה · ביכורים | |||
| סדר מועד | שבת · עירובין · פסחים · שקלים · ראש השנה · יומא · סוכה · ביצה · תענית · מועד קטן · מגילה · חגיגה | |||
| סדר נשים | יבמות · כתובות · נדרים · נזיר · סוטה · גיטין · קידושין | |||
| סדר נזיקין | בבא קמא · בבא מציעא · בבא בתרא · סנהדרין · מכות · שבועות · עדויות · עבודה זרה · אבות · הוריות | |||
| סדר קדשים | זבחים · מנחות · חולין · בכורות · ערכין · תמורה · כריתות · מעילה · תמיד · מדות · קינים | |||
| סדר טהרות | כלים · אהלות · נגעים · פרה · טהרות · מקוואות · נדה · מכשירין · זבים · טבול יום · ידים · עוקצין | |||