יצחק פרידמן: הבדלים בין גרסאות בדף
(עריכה) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:יצחק פרדימן.JPG|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר מבוהוש]] | [[קובץ:יצחק פרדימן.JPG|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר מבוהוש]] | ||
רבי '''יצחק פרידמן''' ([[תרס"ג]] - [[תשנ"ב]]) האדמו"ר מבוהוש - שפיקוב. | רבי '''יצחק פרידמן''' ([[תרס"ג]] - [[תשנ"ב]]) האדמו"ר מבוהוש - שפיקוב. | ||
==קורות חייו== | |||
הרב יצחק פרידמן נולד ביום [[כ"ו באייר]] שנת [[תרס"ג]] לרב שלום יוסף פרידמן משפיקוב, שהיה דור רביעי (בן אחר בן) לרבי [[ישראל מרוז'ין]]. בשנת [[תרפ"ד]], בהיותו בגיל שבע עשרה, נפטרו הוריו והוא החל למלא את מקום אביו בהנהגת הקהילה החסידית בעיר שפיקוב. התחתן עם בת דודו, רבי מנחם מנדל מבוהוש ולאחר החתונה הקדיש את רוב זמנו ל[[לימוד תורה]] ו[[עבודת השם]], כאשר חותנו דאג לצרכיו הכלכליים במשך שמונה שנים. בשנת [[תר"צ]] הוכתר ל[[אדמו"ר]] בבוקרשט ובשנת [[תש"ג]], לאחר פטירת חותנו ב[[יום הכיפורים]], החל למלא את מקום חותנו כאדמו"ר מבוהוש ברומניה. | |||
בתקופת [[מלחמת העולם השניה]] עסק רבות להצלת [[יהודים]] ודאגה לפליטים וניצולים. היה עוזר לאנשים בברכותיו והיה תומך בהם נפשית. ממשלת רומניה רדפה אותו ובאופן פלאי הצליח לברוח משם ולעלות ל[[ארץ ישראל]], אליה הגיע ב[[פסח שני]] שנת [[תשי"א]], שם יסד בית מדרש בעיר [[תל אביב]]. בהיותו בתל אביב היה נערץ על ידי גדולי ישראל ואנשים רבים באו לקבל ממנו עצה וברכה והיה מעודד ומנחם עניים ואומללים. בשנת [[תשמ"ז]] עבר ל[[בני ברק]] ופתח כולל אברכים ו[[ישיבה]] לצעירים. | |||
ביום [[י"ד במנחם אב]] שנת [[תשנ"ב]] נפטר בפתאומיות, כאשר שהה בשוויץ. | |||
==קשריו עם הרבי== | ==קשריו עם הרבי== | ||
היה ב[[יחידות]] אצל כ"ק אדמו"ר בשנת [[תשל"ז]], ותמיד נתן ביטוי להערצתו את הרבי ואת מפעליו הקדושים. חתם על הכרוזים לעידוד [[מבצע תפילין]]<REF> בשנת [[תשכ"ז]]. ראה [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 129.</REF> ו[[מבצע הדלקת נרות שבת קודש]] לבנות ישראל שהגיעו ל[[חינוך]]. וכן היה בין החתומים על מכתב ה[[ברכה]] של גדולי התורה מ[[י"א בניסן]] [[תשל"ז]], ועל המכתב משנת השמונים ביחד עם כ"ק האדמורי"ם ממודז'יץ ומוואסלוי בתל אביב, וכך נאמר בו: | היה ב[[יחידות]] אצל כ"ק אדמו"ר בשנת [[תשל"ז]], ותמיד נתן ביטוי להערצתו את הרבי ואת מפעליו הקדושים. חתם על הכרוזים לעידוד [[מבצע תפילין]]<REF> בשנת [[תשכ"ז]]. ראה [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 129.</REF> ו[[מבצע הדלקת נרות שבת קודש]] לבנות ישראל שהגיעו ל[[חינוך]]. וכן היה בין החתומים על מכתב ה[[ברכה]] של גדולי התורה מ[[י"א בניסן]] [[תשל"ז]], ועל המכתב משנת השמונים ביחד עם כ"ק האדמורי"ם ממודז'יץ ומוואסלוי בתל אביב, וכך נאמר בו: | ||
גרסה מ־11:55, 18 ביולי 2011
רבי יצחק פרידמן (תרס"ג - תשנ"ב) האדמו"ר מבוהוש - שפיקוב.
קורות חייו
הרב יצחק פרידמן נולד ביום כ"ו באייר שנת תרס"ג לרב שלום יוסף פרידמן משפיקוב, שהיה דור רביעי (בן אחר בן) לרבי ישראל מרוז'ין. בשנת תרפ"ד, בהיותו בגיל שבע עשרה, נפטרו הוריו והוא החל למלא את מקום אביו בהנהגת הקהילה החסידית בעיר שפיקוב. התחתן עם בת דודו, רבי מנחם מנדל מבוהוש ולאחר החתונה הקדיש את רוב זמנו ללימוד תורה ועבודת השם, כאשר חותנו דאג לצרכיו הכלכליים במשך שמונה שנים. בשנת תר"צ הוכתר לאדמו"ר בבוקרשט ובשנת תש"ג, לאחר פטירת חותנו ביום הכיפורים, החל למלא את מקום חותנו כאדמו"ר מבוהוש ברומניה.
בתקופת מלחמת העולם השניה עסק רבות להצלת יהודים ודאגה לפליטים וניצולים. היה עוזר לאנשים בברכותיו והיה תומך בהם נפשית. ממשלת רומניה רדפה אותו ובאופן פלאי הצליח לברוח משם ולעלות לארץ ישראל, אליה הגיע בפסח שני שנת תשי"א, שם יסד בית מדרש בעיר תל אביב. בהיותו בתל אביב היה נערץ על ידי גדולי ישראל ואנשים רבים באו לקבל ממנו עצה וברכה והיה מעודד ומנחם עניים ואומללים. בשנת תשמ"ז עבר לבני ברק ופתח כולל אברכים וישיבה לצעירים.
ביום י"ד במנחם אב שנת תשנ"ב נפטר בפתאומיות, כאשר שהה בשוויץ.
קשריו עם הרבי
היה ביחידות אצל כ"ק אדמו"ר בשנת תשל"ז, ותמיד נתן ביטוי להערצתו את הרבי ואת מפעליו הקדושים. חתם על הכרוזים לעידוד מבצע תפילין[1] ומבצע הדלקת נרות שבת קודש לבנות ישראל שהגיעו לחינוך. וכן היה בין החתומים על מכתב הברכה של גדולי התורה מי"א בניסן תשל"ז, ועל המכתב משנת השמונים ביחד עם כ"ק האדמורי"ם ממודז'יץ ומוואסלוי בתל אביב, וכך נאמר בו:
"רחש לבבם של מע"כ הרבנים הגאונים שליט"א, יושבי על מדין מורי צדק וראשי ישיבה בעירנו תל אביב רבתי יצ"ו, דבר טוב, ואין טוב אלא תורה, להוציא לאור עולם קובץ חשוב של דברי תורה ועניני הלכה, מוקטר מוגש לכבודו ולזכותו של רבם ומאורם של ישראל, פאר הדור והדרו, לוחם מלחמת ה', כקש"ת אדמו"ר הגאוה"ק מליובאוויטש שליט"א, מקים עולה של תורה ותשובה בכל קצוי תבל, מרחיב גבולי הקדושה והטהרה בכל רחבי העולם. מעוזם ומעודדם של אלפי ישראל שומרי גחלת הקודש במסירות נפש בארצות המצוקה, ורועה נאמן לרבבות ישראל בכל אתר ואתר, לרבות קהל עדת ישורון בארצנו הקדושה תובב"א. "והננו אף אנו בזה, בהזדמנות נעימה זו, להביע מקרב לב ונפש חפצה, ברכתנו ותפלתנו העמוקה להוכ"ק מרן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, שיתן לו השי"ת כח ועוצמה לו ירבה, לנהל את ישראל מתוך בריאות שלימה והרחבת דעתו הקדושה, ויזכה, ונזכה כולנו, להשפיע מתורתו חכמתו וקדושתו, ולשאת דגל התורה והחסידות ברמה, עד כי יבוא שילה במהרה, ובימיו ובימינו תיוושע יהודא וישראל עם ה' ישכון בטח בארצו נחלת עולם, בעגלא דידן אכי"ר."
במברקו לסיום הרמב"ם כתב: "אני משתתף בשמחת לומדי ומסיימי הרמב"ם. אין לי כוח להשתתף אישית, תתפללו עלי שיהיה לי כוח להשתתף בפעם הבאה. זקני הרה"ק מרוז'ין אמר שלימוד הרמב"ם מסוגל לעמוד נגד יצר הרע, ובפרט בענין מאכלות אסורות".
ביום שלפני האחרון ליציאתו מארה"ב בשנת תשל"ז, הלך אל הרבי ללא שהזדהה בשמו.. כשהתחילו לדבר, שאלו אהרבי היכן הוא מתאכסן. וכשהשיב אצל אדמו"ר מבאיאן, שאלו הרבי: "הרי קוראים אתכם בוהושער רבי?", והמשיך: "אצלנו בחב"ד היתה הערכה גדולה לצדיקי בית רוז'ין, והיתה קירבה עצומה בינינו עוד בשבתם ברוסיה". הרבי התנצל על שאינו יכול להחזיר לו ביקור.. ויצא ללוותו עד למכונית שהמתינה בחוץ. הקשר האמיתי והיחס ההדדי נשמר זמן רב, ושנים רבות אח"כ עוד היו התבטאויות שונות וסיפורים מופלאים שעדיין לא הגיע זמן פרסומם[2].
בעת שהרגיש עצמו שלא בקו הבריאות והסיעו אותו לבית הרפואה, הציג לפניו מישהו ממלויו בדרך לבית הרפואה, תמונה של הרבי. האדמו"ר מבוהוש נטל את התמונה ונישק אותה בהתרגשות רבה[3].
נפטר בשנת תשנ"ב בגיל 89 במהלך ביקור בשווייץ.
לקריאה נוספת
- שלום דובער וולפא, שמן ששון מחבריך, חלק ד' עמודים 80-81.
הערות שוליים
- ↑ בשנת תשכ"ז. ראה נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 129.
- ↑ קובץ "מאסף לתורה וחסידות - באר יצחק" בוהוש קובץ ג' מנחם אב תשנ"ג.
- ↑ הרב שלום דובער וולפא, שמע משני אברכים שהיו בשעת מעשה.