אברהם שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק): הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־00:06, 3 בנובמבר 2024

רבי אברהם שניאורסון (י"א סיוון תר"כ – ב' בחשוון תרח"צ) הוא בן רבי ישראל נח שניאורסון האדמו"ר של חסידות חב"ד-ניעז'ין, וחותן אדמו"ר הריי"צ.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בי"א סיוון תר"כ בליובאוויטש לאביו רבי ישראל נח שניאורסון המכונה המהרי"ן.

בשנת תרל"ה נשא לאשה את הרבנית יוכבד שניאורסון, בת הרב יהושע פאליק שיינברג מקישינב.

לאחר חתונתו התיישב בקישינב והחל לעמול בלימוד התורה, ידידות עמוקה בתורה רחש יחד עם חבר ילדותו הרב צירלסון.

הוא נודע בצדקותו הרבה. אדמו"ר הרש"ב אמר לאדמו"ר הריי"צ שאמת ומידת הענווה אפשר ללמוד ממחותנו^[1]. כאשר נפטר אביו המהרי"ן בקשו חסידי ניעז'ין מר' אברהם למלא את מקום אביו באדמו"רות, אך הוא סירב.

הרב שניאורסון השתתף בחתונתו של הרבי, וישב בשולחן הכבוד ליד חתנו אדמו"ר הריי"צ וליד הרבי. נפטר בב' בחשוון תרח"צ ומנוחתו כבוד בקישינב שבמולדובה.

בשנת תשס"ב לערך התגלה קברו בבית הקברות היהודי הישן בקישינב ובחודש חשוון תשע"ב, לקראת יום ההילולא, הוא שופץ מחדש על ידי החברה קדישא בקישינב והרבנות הראשית למולדובה בהנהגת השליח הרב זלמן אבלסקי ובריכוזו של נכד הרב הראשי למולדובה ובירתה קישינב השליח הרב מנחם מענדל זלמנוב.

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-רבי '''אברהם שניאורסון''', בן רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)]] וחותן [[אדמו"ר הריי"צ]] - אבי [[הרבנית נחמה דינה]].
+[[קובץ:קבר הרב אברהם שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|קבר הרב אברהם שניאורסון]]
+רבי '''אברהם שניאורסון''' ([[י"א סיוון]] [[תר"כ]] – [[ב' בחשוון]] [[תרח"צ]]) הוא בן רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסון]] האדמו"ר של [[חסידות חב"ד]]-ניעז'ין, וחותן [[אדמו"ר הריי"צ]].
-נולד בי"א [[סיוון]] [[תר"כ]] ב[[ליובאוויטש]] לאביו המהרי"ן.  בשנת [[תרל"ה]] נשא לאשה את הרבנית [[יוכבד שניאורסון (אם הרבנית נחמה דינה)]], בת הרב יהושע פאליק שיינברג מקישינב.
+==תולדות חיים==
+נולד ב[[י"א סיוון]] [[תר"כ]] ב[[ליובאוויטש]] לאביו רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)| ישראל נח שניאורסון]] המכונה המהרי"ן.
-לאחר חתונתו התיישב בקישינוב והחל לעמול ב[[לימוד התורה]].
+בשנת [[תרל"ה]] נשא לאשה את הרבנית [[יוכבד שניאורסון (אם הרבנית נחמה דינה)|יוכבד שניאורסון]], בת הרב יהושע פאליק שיינברג מקישינב.
-הוא נודע בצדקותו הרבה. [[אדמו"ר הרש"ב]] אמר ל[[אדמו"ר הריי"צ]] שאמת ומידת הענווה אפשר ללמוד מחותנו{{הערה|[[רשימות]] חוברת ו'.}}. כאשר נפטר אביו המהרי"ן בקשו חסידי ניעז'ין מר' אברהם למלא את מקום אביו ב[[אדמו"ר]]ות, אך הוא סרב.
+לאחר חתונתו התיישב ב[[קישינב]] והחל לעמול ב[[לימוד התורה]], ידידות עמוקה בתורה רחש יחד עם חבר ילדותו הרב צירלסון.
-נפטר [[ב' חשוון תרח"צ]], ומנחתו כבוד ב[[קישינב]] [[מולדובה]].
+הוא נודע בצדקותו הרבה. [[אדמו"ר הרש"ב]] אמר ל[[אדמו"ר הריי"צ]] ש[[אמת]] ומידת ה[[ענווה]] אפשר ללמוד ממחותנו{{הערה|[[רשימות]] חוברת ו'.}}. כאשר נפטר אביו המהרי"ן בקשו חסידי ניעז'ין מר' אברהם למלא את מקום אביו ב[[אדמו"ר]]ות, אך הוא סירב.
-?עד מתי יהיה זה לנו למוקש
+הרב שניאורסון השתתף ב[[חתונת הרבי|חתונתו של הרבי]], וישב בשולחן הכבוד ליד חתנו [[אדמו"ר הריי"צ]] וליד [[הרבי]].
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
+נפטר ב[[ב' בחשוון]] [[תרח"צ]] ומנוחתו כבוד בקישינב שב[[מולדובה]].
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב"ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית "בזמן אמת", תוך כדי התהוותה.
+בשנת [[תשס"ב]] לערך התגלה קברו ב[[בית הקברות]] היהודי הישן בקישינב וב[[חודש חשוון]] [[תשע"ב]], לקראת יום ההילולא, הוא שופץ מחדש על ידי החברה קדישא בקישינב והרבנות הראשית למולדובה בהנהגת השליח הרב [[זלמן אבלסקי]] ובריכוזו של נכד הרב הראשי למולדובה ובירתה קישינב השליח הרב [[מנחם מענדל זלמנוב]].
-כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב"ד. מיוחסת לו האימרה כי "חב"ד היא הדת הכי קרובה ליהדות", כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב"דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא "נסתר מן העין", והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש).
+== משפחתו ==
+*בתו, מרת מלכה הייתה אשת ר' פנחס הכהן זוניס.
+*בתו, [[הרבנית נחמה דינה]], רעייתו של [[אדמו"ר הריי"צ]].
+*בנו, הרב [[בן ציון שניאורסון]] - תל אביב.
-הרב ד"ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב"דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ"נשיא" החסידות (התואר המוענק בחב"ד למנהיג) משבט תשי"א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי"ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב"ד עוד בתקופת האדמו"ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר "אנחנו רוצים משיח עכשיו", ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי.
+== קישורים חיצוניים ==
+*'''[http://chabad.info/beis-medrash/תולדות-ר-אברהם-ליקוט-מיוחד-על-הרהק-ר-א/ אלה תולדות ר' אברהם]''', תולדות חייו ואיתור ושיפוץ קברו, בהוצאת קרן [[עזרת אחים]] לרגל יום ההילולא תש"פ
+*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64887 תולדות חייו ושיפוץ קברו של הרב אברהם שניאורסון]{{תמונה}}
+*'''[https://chabad.info/magazine/724791/ בגיליון בית שטפנשט: כתבה מיוחדת על חותנו של הרבי הריי"צ]''' {{אינפו}}
-ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו"ר השביעי של חב"ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו"רי חב"ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו"ר השביעי של חב"ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת.
-לפי עמדה זו, לחסידי חב"ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב"ד גם ללא-יהודים.
-קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ"דור גאולה", ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית.
-זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל"דור השביעי" אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה.
-שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים.
-[http://www.example.com כותרת הקישור לתצוגה]'''טקסט מודגש'''== משפחתו ==
-*בתו מרת מלכה היתה אשת ר' פנחס הכהן זוניס.
-== לקריאה נוספת ==
-[http://www.col.org.il/news_print.rtx?artID=20973 תולדות חייו ומקום מנוחתו]
 {{הערות שוליים}}
 {{בית רבי/אדמו"ר הריי"צ}}
 [[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הריי"צ]]
+[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"כ]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ח]]
+[[קטגוריה:אישים במולדובה]]

בית רבי
הבעל שם טוב - המגיד ממזריטש
משפחת אדמו"ר הזקן	זקניו/זקנותיו: שניאור זלמן · אברהם · ברוך בטלן · רחל \| הורים: ישראל ברוך · רבקה \| חמיו: יהודה ליב \| אשתו: סטערנא \| אחים/יות: יהודה לייב · מרדכי · משה · שרה \| גיסים/ות: ישראל קאזיק · עקיבא פרדקין \| בנים/ות: דובער · חיים אברהם · משה · פריידא · דבורה לאה · רחל \| חתנים/כלות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם שיינס \| שיינא · שפרה
משפחת אדמו"ר האמצעי	הורים: שניאור זלמן · סטערנא \| אשתו: שיינא \| חמיו: ר' יעקב מינוביץ' \| אחים/יות: חיים אבהם · משה · פרידא · דבורה לאה · רחל \| גיסים/ות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם \| בנים/ות: מנחם נחום · ברוך · שרה · ביילא · חיה מושקא · דבורה לאה · ברכה · מנוחה רחל סלונים · חיה שרה · אסתר מרים \| חתנים/כלות: יקותיאל זלמן ולס · מנחם מענדל · יעקב ישראל טברסקי · יונה מז'יטומיר · יעקב כולי סלונים · אהרן אלכסנדרוב · שרה פריידא · אהרן זסלבסקי
משפחת אדמו"ר הצמח צדק	הורים: שלום שכנא אלטשולר · דבורה לאה \| אשתו: חיה מושקא \| חמיו: דובער חמותו: שיינא \| אחים/יות: דבורה \| גיסים/ות: חיים חייקיל \| בנים/ות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · שמואל · ראדע פריידא · דבורה לאה \| חתנים/כלות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ · לוי יצחק מסיראטשין
משפחת אדמו"ר המהר"ש	הורים: מנחם מענדל · חיה מושקא \| אשתו: רבקה (בזיווג ראשון: שטערנא) \| חמיו: אהרון אלכסנדרוב חמותו: חיה שרה (בזיווג ראשון: חמיו: חיים שניאור זלמן) \| אחים/יות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · ראדע פריידא · דבורה לאה \| גיסים/ות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ \| בנים/ות: שניאור זלמן אהרן · שלום דובער · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא \| חתנים/כלות: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין
משפחת אדמו"ר הרש"ב	הורים: שמואל · רבקה \| אשתו: שטערנא שרה \| חמיו: אדמו"ר יוסף יצחק \| חמותו: חנה \| אחים/יות: שניאור זלמן אהרן · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא \| בנים: יוסף יצחק \| גיסים: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין \| כלות: נחמה דינה
משפחת אדמו"ר הריי"צ	הורים: שלום דובער · שטערנא שרה \| אשתו: נחמה דינה \| חמיו: אברהם שניאורסון חמותו: יוכבד שניאורסון \| בנות: חנה · חיה מושקא · שיינא \| חתנים: מנחם מענדל שניאורסון · שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין \| נכדים: שלום דובער גוראריה
משפחת אדמו"ר שליט"א	הורים: לוי יצחק שניאורסון · חנה שניאורסון \| אשתו: חיה מושקא \| חמיו: יוסף יצחק \| חמותו: נחמה דינה \| אחים: דובער שניאורסון · ישראל אריה לייב שניאורסון (מרק גוראריה) \| גיסים/ות: שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין · חנה · שיינא · גניה שניאורסון

אברהם שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק): הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־00:06, 3 בנובמבר 2024

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

תפריט ניווט