מסכת עוקצין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(11 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
ב'''מסכת עוקצין''' יש 3 פרקים, והיא עוסקת בדיני טומאת אוכלין.
'''מסכת עוקצין''' היא המסכת האחרונה בסדר טהרות ובששה סדרי משנה. מסכת זו עוסקת בהגדרת ה[[מזון]] הראוי ושאינו ראוי להיטמא, כגון עוקצי הפירות, ומכאן שמה 'עוקצין'. בין הנושאים: דיני חלקים הטפלים ל[[מזון]] ומשמשים לו כקליפה השומרת עליו או כידית אחיזה; דברים שמקובל לאוכלם רק בעיר ולא בכפר, ועוד. מסכת עוקצין מחולקת לשלשה פרקים.


[[הרבי]]{{הערת שוליים|1=[[שיחות קודש]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4605&hilite=b688e4a2-30d2-4752-b17e-d68d9d4a6149&st=%D7%A8%D7%91%D7%9F+%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F+%D7%91%D7%9F+%D7%92%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%9C&pgnum=222 תשל"ב].}} מוכיח כי מסכת עוקצין היא מסכת עיונית, ולכן [[רבן שמעון בן גמליאל]] שהיה מוגדר יותר כ"סיני" לא היה בקי היטב בעומקה של המסכת, כמובא בסוף [[מסכת הוריות]]{{הערת שוליים|ראה בערך על [[רשב"ג]].}}, ולכן כאשר [[רב יהודה]] היה לומד את המסכת הוא היה אומר "הויות ד[[אביי]] ו[[רבא]] חזינן הכא", כשהוא מתכוין לעומקה של המסכת.
==ביאורי הרבי==
[[הרבי]]{{הערה|1=[[שיחות קודש]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4605&hilite=b688e4a2-30d2-4752-b17e-d68d9d4a6149&st=%D7%A8%D7%91%D7%9F+%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F+%D7%91%D7%9F+%D7%92%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%9C&pgnum=222 תשל"ב].}} מוכיח כי מסכת עוקצין היא מסכת עיונית, ולכן [[רבן שמעון בן גמליאל]] שהיה מוגדר יותר כ"סיני" לא היה בקי היטב בעומקה של המסכת, כמובא בסוף [[מסכת הוריות]]{{הערה|ראה בערך על [[רבן שמעון בן גמליאל]].}}, ולכן כאשר [[רב יהודה]] היה לומד את המסכת הוא היה אומר "הויות ד[[אביי]] ו[[רבא]] חזינן הכא", כשהוא מתכוין לעומקה של המסכת.


===ביאורי הרבי===
===ביאורים נוספים===
*'''פ"ג מי"א.''' חלות דבש מאימתי מיטמאות משום משקה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4617&hilite=d2602b29-4005-4a6e-9883-9fc9c9fc7e85&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA&pgnum=277 שיחות קודש תשל"ח ח"א עמ' כ"ג (עמ' 277)]
*'''פ"ג מי"א.''' חלות דבש מאימתי מיטמאות משום משקה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4617&hilite=d2602b29-4005-4a6e-9883-9fc9c9fc7e85&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA&pgnum=277 שיחות קודש תשל"ח חלק א' עמ' כ"ג (עמ' 277)]


*'''פ"ג מי"א.''' חלות דבש, מחלוקת [[בית שמאי]] ו[[בית הלל]] (ולשיטתם בכל הש"ס.) [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15944&st=%D7%90%D7%97%D7%AA+%D7%A9%D7%9C&pgnum=126&hilite=aa657196-ba05-495e-9a7d-4fd126a297a0 לקוטי שיחות ח"ז עמ' 114 (עמ' 126)]
*'''פ"ג מי"א.''' חלות דבש, מחלוקת [[בית שמאי]] ו[[בית הלל]] (ולשיטתם בכל הש"ס.) [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15944&st=%D7%90%D7%97%D7%AA+%D7%A9%D7%9C&pgnum=126&hilite=aa657196-ba05-495e-9a7d-4fd126a297a0 לקוטי שיחות חלק ז' עמ' 114 (עמ' 126)]


*'''פ"ג משניות י' י"א י"ב.''' כוורת דבורים. חלות דבש. עתיד [[הקב"ה]]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4617&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA&pgnum=307 שיחות קודש תשל"ח חלק א' עמ' ד' (עמ' 307)]
*'''פ"ג [[משניות]] י' י"א י"ב.''' כוורת דבורים. חלות דבש. עתיד [[הקב"ה]]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4617&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA&pgnum=307 שיחות קודש תשל"ח חלק א' עמ' ד' (עמ' 307)]


*'''פ"ג מי"ב:''' '''אמר [[רבי שמעון בן חלפתא]] לא מצא הקב"ה כו'.''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19855&hilite=5ede0981-142e-48b4-88f0-48a6497ad77d&st=%u05dc תורת מנחם תשי"ט חלק א' עמ' 294 (עמ' 262)]
*'''פ"ג מי"ב:''' '''אמר [[רבי שמעון בן חלפתא]] לא מצא [[הקב"ה]] כו'.''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19855&hilite=5ede0981-142e-48b4-88f0-48a6497ad77d&st=%u05dc תורת מנחם [[תשי"ט]] חלק א' עמ' 294 (עמ' 262)]
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{שס}}
{{שס}}
[[קטגוריה:ש"ס]]
[[קטגוריה:ש"ס]]

גרסה אחרונה מ־05:35, 24 באוגוסט 2020

מסכת עוקצין היא המסכת האחרונה בסדר טהרות ובששה סדרי משנה. מסכת זו עוסקת בהגדרת המזון הראוי ושאינו ראוי להיטמא, כגון עוקצי הפירות, ומכאן שמה 'עוקצין'. בין הנושאים: דיני חלקים הטפלים למזון ומשמשים לו כקליפה השומרת עליו או כידית אחיזה; דברים שמקובל לאוכלם רק בעיר ולא בכפר, ועוד. מסכת עוקצין מחולקת לשלשה פרקים.

ביאורי הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי[1] מוכיח כי מסכת עוקצין היא מסכת עיונית, ולכן רבן שמעון בן גמליאל שהיה מוגדר יותר כ"סיני" לא היה בקי היטב בעומקה של המסכת, כמובא בסוף מסכת הוריות[2], ולכן כאשר רב יהודה היה לומד את המסכת הוא היה אומר "הויות דאביי ורבא חזינן הכא", כשהוא מתכוין לעומקה של המסכת.

ביאורים נוספים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים