שמואל וינר – הבדלי גרסאות

גרסה אחרונה מ־02:52, 9 במרץ 2026

ר' שמואל וינר היה אספן וביבליוגרף. רכישת ספריתו בשנת תרפ"ה מהווה היסוד ליסוד "ספריית ליובאוויטש" על ידי אדמו"ר הריי"צ^[1]. הלה רצה לעזוב את רוסיה, אולם השלטונות לא הרשו לו לקחת את ספרייתו עמו^[2]. הוא החליט איפוא לפנות אל אדמו"ר הריי"צ והציע לו לקנות את ספרייתו הגדולה במחיר טוב ובתנאי תשלום נוחים במיוחד.

אדמו"ר הריי"צ נענה להצעה, מכיון שבאותה תקופה נודע שספרייתו של אדמו"ר הרש"ב, אוסף שניאורסון, שניתנה למשמרת במחסנים במוסקבה - הולאמה על-ידי השלטונות^[3], ובחודש כסלו תרפ"ה נרכשה הספרייה^[4].

ספרייה זו היוותה את הפתח לבניית ספרייה של ממש, מכיוון שבספרייה זו היו קבוצות ביבליאגרפיות, כמו ארבע מאות דפוסים של 'הגדות'; מאה וארבעים 'קינות' ומאה וארבעים 'סליחות'; כשישים סידורי תפילה בנוסחאות שונות; מחזורים; כמה חוברות של תחינות באידיש, וסיפורי מעשיות. ובעיקר - ספרי מדע וספרות.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב שלום דובער לוין, ספריית ליובאוויטש.

הערות שוליים

^ ספריית ליובאוויטש עמ' צ.
^ שם עמ' קכה.
^ ראה עד"ז מכתבו של אדמו"ר הריי"ץ כנראה אל ר' אליעזר דן סלונים.
^ שם עמ' קכו.

[1] ספריית ליובאוויטש עמ' צ.

[2] שם עמ' קכה.

[3] ראה עד"ז מכתבו של אדמו"ר הריי"ץ כנראה אל ר' אליעזר דן סלונים.

[4] שם עמ' קכו.

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 2: / שורה 2: @@
 ר' '''שמואל וינר''' היה אספן וביבליוגרף. רכישת ספריתו בשנת [[תרפ"ה]] מהווה היסוד ליסוד "[[ספריית ליובאוויטש]]" על ידי [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]]<ref>ספריית ליובאוויטש עמ' צ.</ref>. הלה רצה לעזוב את [[רוסיה]], אולם השלטונות לא הרשו לו לקחת את ספרייתו עמו<ref>שם עמ' קכה.</ref>. הוא החליט איפוא לפנות אל אדמו"ר הריי"צ והציע לו לקנות את ספרייתו הגדולה במחיר טוב ובתנאי תשלום נוחים במיוחד.
-אדמו"ר הריי"צ נענה להצעה, מכיון שבאותה תקופה נודע שספרייתו של [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אוסף שניאורסון]], שניתנה למשמרת במחסנים ב[[מוסקבה]] - הולאמה על-ידי השלטונות<ref>ראה עד"ז [https://anash.org/from-the-margins-of-chabad-history-a-letter-to-chevron/ מכתבו של אדמו"ר הריי"ץ] כנראה אל ר' [[אליעזר דן סלונים]] {{אנש}}</ref>, ובחודש [[כסלו]] [[תרפ"ה]] נרכשה הספרייה<ref>שם עמ' קכו.</ref>.
+אדמו"ר הריי"צ נענה להצעה, מכיון שבאותה תקופה נודע שספרייתו של [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אוסף שניאורסון]], שניתנה למשמרת במחסנים ב[[מוסקבה]] - הולאמה על-ידי השלטונות<ref>ראה עד"ז [https://anash.org/from-the-margins-of-chabad-history-a-letter-to-chevron/ מכתבו של אדמו"ר הריי"ץ] כנראה אל ר' [[אליעזר דן סלונים]].</ref>, ובחודש [[כסלו]] [[תרפ"ה]] נרכשה הספרייה<ref>שם עמ' קכו.</ref>.
 ספרייה זו היוותה את הפתח לבניית ספרייה של ממש, מכיוון שבספרייה זו היו קבוצות ביבליאגרפיות, כמו ארבע מאות דפוסים של 'הגדות'; מאה וארבעים 'קינות' ומאה וארבעים 'סליחות'; כשישים סידורי תפילה בנוסחאות שונות; מחזורים; כמה חוברות של תחינות ב[[אידיש]], וסיפורי מעשיות. ובעיקר - ספרי מדע וספרות.