![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
זאב בוימגרטן – הבדלי גרסאות
הגהה |
|||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:זאב בוימגארטן.jpg|ממוזער|ר’ זאב בוימגארטן]] | [[קובץ:זאב בוימגארטן.jpg|ממוזער|ר’ זאב בוימגארטן]] | ||
הרב '''זאב בוימגארטן''' ( [[ז' אדר א'|ז’ אד"ר]] [[תר"ס]] - [[כ"א בשבט|כ"א שבט]] [[תנש"א]]) היה ' | הרב '''זאב בוימגארטן''' ( [[ז' אדר א'|ז’ אד"ר]] [[תר"ס]] - [[כ"א בשבט|כ"א שבט]] [[תנש"א]]) היה 'כירופרקטור' [[גבאי|וגבאי]] במספר בתי כנסיות ב[[ברוקלין]] ואח”כ היגר ל[[ארץ ישראל]]. התקרב ל[[חסידות חב"ד]] בעקבות בניו הרב [[דובער בוימגרטן|דובער]] והרב [[מנחם מענדל בוימגרטן|מנחם מענדל]] וזכה למספר [[יחידות|יחידיות]] וקירובים עם [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]] ו[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]]. | ||
== תולדות חיים == | == תולדות חיים == | ||
נולד ב[[ברוקלין]] ב[[ז' אדר א'|ז' אדר ראשון]] [[תר"ס]], לרב [[לייב בוימגארטען]] מחשובי חסידי קאמארנא, | נולד ב[[ברוקלין]] ב[[ז' אדר א'|ז' אדר ראשון]] [[תר"ס]], לרב [[לייב בוימגארטען]] מחשובי חסידי קאמארנא, וממייסדי ישיבת ר' שלמה קלוגר ב[[ברוקלין]], בן אחר בן למקובל הרב אברהם פרוסטיץ מתלמידי [[רבי יונתן אייבשיץ]] ומחבר ספר כפת המנעול ועוד. ולצירל, מצאצאי רבי ר’ [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]]. | ||
בצעירותו למד ב[[תלמוד תורה]] וב[[ישיבה]] - ר’ שלמה קלוגר שיסד אביו, ורכש בקיאות ב[[קיצור שולחן ערוך]] בעל פה. וגדל בבית מלא וגדוש עם [[יראת שמים]] ומעשי חסד. | בצעירותו למד ב[[תלמוד תורה]] וב[[ישיבה]] - ר’ שלמה קלוגר שיסד אביו, ורכש בקיאות ב[[קיצור שולחן ערוך]] בעל פה. וגדל בבית מלא וגדוש עם [[יראת שמים]] ומעשי חסד. | ||
נשא את מירל בת ר' מנחם מענדל פערלמאן וזוגתו שרה, נכדת הרב צבי זילבער אב"ד העיר ראזוואדאוו. למד חכמת הרפואה ועבד כ' | נשא את מירל בת ר' מנחם מענדל פערלמאן וזוגתו שרה, נכדת הרב צבי זילבער אב"ד העיר ראזוואדאוו. למד חכמת הרפואה ועבד כ'כירופרקטור'{{הערה|כירופרקטיקה היא שיטה רפואית הוליסטית העוסקת בטיפול בליקויים מכניים במערכת השלד והשרירים, עם התמקדות בעמוד השדרה והשפעתם על תפקוד הגוף והבריאות שלו.}}. | ||
=== אצל אדמו"ר הריי"צ === | === אצל אדמו"ר הריי"צ === | ||
בשנת [[תרפ"ט]], בעת ביקורו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[ארצות הברית]], קבע | בשנת [[תרפ"ט]], בעת ביקורו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[ארצות הברית]], קבע ר' זאב [[יחידות]] אצלו עם אביו ר' לייב. | ||
בסוף שנות | בסוף שנות התר"צ נתקרבו בניו לחסידות חב"ד ע"י הרב [[ישראל ג'ייקובסון|ישראל דשייקובסהן]] שגר בשכונת [[בראונזוויל|בראנזוויל]] סמוך לביתם, וכשיסד [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|הרבי הריי"צ]] [[ישיבת תומכי תמימים|תומכי תמימים]] ב[[ארצות הברית]] ב[[ת"ש]] הם היו מן ה[[תמימים]] הראשונים, ובעקבות בניו התקרב ל[[חסידות חב"ד]]. | ||
ביתו בשכונת [[בראונזוויל|בראנזוויל]] | ביתו בשכונת [[בראונזוויל|בראנזוויל]] היה מלא ב[[הכנסת אורחים]] והרבה [[חסידים]] שהו בביתו, ו[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] חסידיות רבות התקיימו שם. | ||
קודם חתונות | קודם חתונות שני בניו היו לו יחידויות ביחד איתם אצל [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|הרבי הריי"צ]]. | ||
=== אצל אדמו"ר שליט"א === | === אצל אדמו"ר שליט"א === | ||
[[קובץ:ר’ זאב בוימגארטן אצל הרבי.jpg|ממוזער|ר’ זאב בוימגארטן מקבל [[כוס של ברכה]] מ[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] ביחד עם בנו ר' [[מנחם מענדל בוימגרטן]] ב[[תשמ"ט]]]] | [[קובץ:ר’ זאב בוימגארטן אצל הרבי.jpg|ממוזער|ר’ זאב בוימגארטן מקבל [[כוס של ברכה]] מ[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] ביחד עם בנו ר' [[מנחם מענדל בוימגרטן]] ב[[תשמ"ט]]]] | ||
בשנות הנשיאות הראשונות, הגיעה אשה אל [[770 - מרכז חב"ד העולמי|770]], ואחרי נקישה בדלת [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]], הורשה לה להכנס, ואז ביקשה מ[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] ברכה לזרעא חיא וקיימא, | בשנות הנשיאות הראשונות, הגיעה אשה אל [[770 - מרכז חב"ד העולמי|770]], ואחרי נקישה בדלת [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]], הורשה לה להכנס, ואז ביקשה מ[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] ברכה לזרעא חיא וקיימא, היות כי הרופאים אמרו שאין לה יכולת ללדת. ענה לה [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] ללכת אל דוקטור בומגארטן. האשה קיימה בנאמנות את הוראות [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]], לקחה את כל הניירות שקיבלה מהרופאים, והגיעה איתם אל ר' זאב. מיד אמרה לו האשה "[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] שלחני אליך", והראתה לו את הניירות של הרופאים, המורים על אי יכולתה להוליד ילדים. ר' זאב אמר אליה שהוא צריך לעיין בניירות במשך הלילה, ומחר תחזור ויוכל לטפל בה. מיד בעזוב האשה, רץ ר' זאב אל 770 וחסר נשימה, נכנס לחדר [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] מבלי לדפוק על הדלת, וצעק "רבי וואס ווילטסו פון מיר" [=רבי, מה אתם רוצים ממני?].[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] השיב "בארוהיג דיך ר' זאב, בארוהיג דיך, זעצט זיך אוועק" [=תירגע, ר' זאב, שב]. וכשר' זאב התיישב מפני כבוד והערכה אל [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]], המשיך הרבי להגיד לו בערך בזה הלשון: "אז די פרוי דארף האבן א ספעציעלע סייעתא דשמיא אויף האבן קינדער, וואס ארט אייך אז עס וועט קומען דורך דיר, טוה ווי דו פארשטייסט [=כשאשה צריכה סייעתא דשמיא מיוחדת שיהיו לה ילדים, מה אכפת לך שזה יהיה דרכך, עשה כפי שאתה מבין]". ואכן עשה ר' זאב איזה טיפול כלשהו, והאשה נתברכה בזרעא חייא וקיימא. | ||
אף שר' זאב היה | אף שר' זאב היה כירופרקטור מומחה, אחרי כמה שנים במסגרת עבודתו הרפואית, החליט במשך כמה שנים לעבוד בכלי קודש – להיות שמש ב[[בית כנסת]]. בנו הרב הרב [[דובער בוימגרטן]] היה כותב לרבי בעיתים תכופות, ובהרבה ממכתביו בתכופה זו דיבר על עבודת אביו כשמש, ו[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] נתן לו כמה הוראות שימסור לאביו בעבודתו. | ||
ב[[תשל"ח]] אחר | ב[[תשל"ח]] אחר פטירתו הפתאומית של בנו הרב [[דובער בוימגרטן]] בגיל צעיר. כתב מכתב ארוך לרבי שאפשר שהסיבה לכך הוא מפני שהוא מרפא חולים ואפשר זהו נגד רצון ה'. ו[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] השיב לו במכתב ארוך, ותוכנו, שאין אנו יודעים הטעם שדברים רעים קורים, והוא צריך למשוך לעשות עבודתו כדוקטור ולעזור לאנשים. | ||
בשנותיו האחרונות, החליטו ר' זאב ואשתו לעלות לארץ הקודש ומכיון שכל ימיו היה ר' זאב צריך להתכופף במהלך הטיפולים | בשנותיו האחרונות, החליטו ר' זאב ואשתו לעלות לארץ הקודש ומכיון שכל ימיו היה ר' זאב צריך להתכופף במהלך הטיפולים מעל מיטת הטיפולים הנמוכה, גבו היה כפוף מאוד. בחתונה של אחד מנכדיו, הגיע ר' זאב לניו יורק, והלך יחד עם החתן לקבל הסידור של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]], והרבי ראה כיצד הוא הולך בקומה כפופה. כעבור שנה, בחתונה של עוד אחד מנכדיו, הגיע ר' זאב שוב לניו יורק, ועוד הפעם נכנס עם נכדו לקבל הסידור, אך הפעם הוא נעמד מלוא קומתו לכבוד [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]]. [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] פנה להמזכיר ר' [[יהודה לייב גרונר|לייבל גרונר]], והעיר: "נראה לי שהשנה הוא נראה יותר טוב משנה שעברה". | ||
בחתונת אחד | בחתונת אחד מנכדיו של ר' זאב, באנגליה, נכח שם גם הרה"ח המשפיע ר' [[מנחם מענדל פוטרפס|מענדל פוטערפאס]] (שגם קיבל הרבה טיפולים מר' זאב אחרי שעלה לארץ הקודש) ור' מענדל תמה, איך שייך ש'עולמישע איד' כמו ר' זאב היה יכול להוליד שני בנים כמו ר' דובער ור' מענדל? וישב ר' מענדל עם ר' זאב, מזג לו קצת משקה, ור' זאב גם הוא התעקש למזוג משקה לר' מענדל, וככה ישבו, ודיברו ודיברו משך זמן ארוך דיבורים רציניים וכו', עד שפתאום נעמד ר' מענדל ואמר: "יעצט פארשטיי איך ווי פון אזא טאטע קענען ארויסקומען אזעלכע חסידים" [=כעת אני מבין איך מאבא כזה יכולים לצאת כאלה חסידים]! | ||
ר’ זאב נפטר בן צ"א שנה, ב[[כ"א בשבט|כ"א שבט]] [[תנש"א|תשנ”א]] בארץ ישראל, ונטמן ב[[הר הזיתים]], וזכה שכל יוצאי חלציו הם מ[[חסידי חב"ד]]. | ר’ זאב נפטר בן צ"א שנה, ב[[כ"א בשבט|כ"א שבט]] [[תנש"א|תשנ”א]] בארץ ישראל, ונטמן ב[[הר הזיתים]], וזכה שכל יוצאי חלציו הם מ[[חסידי חב"ד]]. | ||
גרסה אחרונה מ־16:30, 23 בפברואר 2026
הרב זאב בוימגארטן ( ז’ אד"ר תר"ס - כ"א שבט תנש"א) היה 'כירופרקטור' וגבאי במספר בתי כנסיות בברוקלין ואח”כ היגר לארץ ישראל. התקרב לחסידות חב"ד בעקבות בניו הרב דובער והרב מנחם מענדל וזכה למספר יחידיות וקירובים עם אדמו"ר הריי"צ והרבי.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בברוקלין בז' אדר ראשון תר"ס, לרב לייב בוימגארטען מחשובי חסידי קאמארנא, וממייסדי ישיבת ר' שלמה קלוגר בברוקלין, בן אחר בן למקובל הרב אברהם פרוסטיץ מתלמידי רבי יונתן אייבשיץ ומחבר ספר כפת המנעול ועוד. ולצירל, מצאצאי רבי ר’ יחיאל מיכל מזלוטשוב.
בצעירותו למד בתלמוד תורה ובישיבה - ר’ שלמה קלוגר שיסד אביו, ורכש בקיאות בקיצור שולחן ערוך בעל פה. וגדל בבית מלא וגדוש עם יראת שמים ומעשי חסד.
נשא את מירל בת ר' מנחם מענדל פערלמאן וזוגתו שרה, נכדת הרב צבי זילבער אב"ד העיר ראזוואדאוו. למד חכמת הרפואה ועבד כ'כירופרקטור'[1].
אצל אדמו"ר הריי"צ[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תרפ"ט, בעת ביקורו של אדמו"ר הריי"צ בארצות הברית, קבע ר' זאב יחידות אצלו עם אביו ר' לייב.
בסוף שנות התר"צ נתקרבו בניו לחסידות חב"ד ע"י הרב ישראל דשייקובסהן שגר בשכונת בראנזוויל סמוך לביתם, וכשיסד הרבי הריי"צ תומכי תמימים בארצות הברית בת"ש הם היו מן התמימים הראשונים, ובעקבות בניו התקרב לחסידות חב"ד.
ביתו בשכונת בראנזוויל היה מלא בהכנסת אורחים והרבה חסידים שהו בביתו, והתוועדויות חסידיות רבות התקיימו שם.
קודם חתונות שני בניו היו לו יחידויות ביחד איתם אצל הרבי הריי"צ.
אצל אדמו"ר שליט"א[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנות הנשיאות הראשונות, הגיעה אשה אל 770, ואחרי נקישה בדלת הרבי, הורשה לה להכנס, ואז ביקשה מהרבי ברכה לזרעא חיא וקיימא, היות כי הרופאים אמרו שאין לה יכולת ללדת. ענה לה הרבי ללכת אל דוקטור בומגארטן. האשה קיימה בנאמנות את הוראות הרבי, לקחה את כל הניירות שקיבלה מהרופאים, והגיעה איתם אל ר' זאב. מיד אמרה לו האשה "הרבי שלחני אליך", והראתה לו את הניירות של הרופאים, המורים על אי יכולתה להוליד ילדים. ר' זאב אמר אליה שהוא צריך לעיין בניירות במשך הלילה, ומחר תחזור ויוכל לטפל בה. מיד בעזוב האשה, רץ ר' זאב אל 770 וחסר נשימה, נכנס לחדר הרבי מבלי לדפוק על הדלת, וצעק "רבי וואס ווילטסו פון מיר" [=רבי, מה אתם רוצים ממני?].הרבי השיב "בארוהיג דיך ר' זאב, בארוהיג דיך, זעצט זיך אוועק" [=תירגע, ר' זאב, שב]. וכשר' זאב התיישב מפני כבוד והערכה אל הרבי, המשיך הרבי להגיד לו בערך בזה הלשון: "אז די פרוי דארף האבן א ספעציעלע סייעתא דשמיא אויף האבן קינדער, וואס ארט אייך אז עס וועט קומען דורך דיר, טוה ווי דו פארשטייסט [=כשאשה צריכה סייעתא דשמיא מיוחדת שיהיו לה ילדים, מה אכפת לך שזה יהיה דרכך, עשה כפי שאתה מבין]". ואכן עשה ר' זאב איזה טיפול כלשהו, והאשה נתברכה בזרעא חייא וקיימא.
אף שר' זאב היה כירופרקטור מומחה, אחרי כמה שנים במסגרת עבודתו הרפואית, החליט במשך כמה שנים לעבוד בכלי קודש – להיות שמש בבית כנסת. בנו הרב הרב דובער בוימגרטן היה כותב לרבי בעיתים תכופות, ובהרבה ממכתביו בתכופה זו דיבר על עבודת אביו כשמש, והרבי נתן לו כמה הוראות שימסור לאביו בעבודתו.
בתשל"ח אחר פטירתו הפתאומית של בנו הרב דובער בוימגרטן בגיל צעיר. כתב מכתב ארוך לרבי שאפשר שהסיבה לכך הוא מפני שהוא מרפא חולים ואפשר זהו נגד רצון ה'. והרבי השיב לו במכתב ארוך, ותוכנו, שאין אנו יודעים הטעם שדברים רעים קורים, והוא צריך למשוך לעשות עבודתו כדוקטור ולעזור לאנשים.
בשנותיו האחרונות, החליטו ר' זאב ואשתו לעלות לארץ הקודש ומכיון שכל ימיו היה ר' זאב צריך להתכופף במהלך הטיפולים מעל מיטת הטיפולים הנמוכה, גבו היה כפוף מאוד. בחתונה של אחד מנכדיו, הגיע ר' זאב לניו יורק, והלך יחד עם החתן לקבל הסידור של הרבי, והרבי ראה כיצד הוא הולך בקומה כפופה. כעבור שנה, בחתונה של עוד אחד מנכדיו, הגיע ר' זאב שוב לניו יורק, ועוד הפעם נכנס עם נכדו לקבל הסידור, אך הפעם הוא נעמד מלוא קומתו לכבוד הרבי. הרבי פנה להמזכיר ר' לייבל גרונר, והעיר: "נראה לי שהשנה הוא נראה יותר טוב משנה שעברה".
בחתונת אחד מנכדיו של ר' זאב, באנגליה, נכח שם גם הרה"ח המשפיע ר' מענדל פוטערפאס (שגם קיבל הרבה טיפולים מר' זאב אחרי שעלה לארץ הקודש) ור' מענדל תמה, איך שייך ש'עולמישע איד' כמו ר' זאב היה יכול להוליד שני בנים כמו ר' דובער ור' מענדל? וישב ר' מענדל עם ר' זאב, מזג לו קצת משקה, ור' זאב גם הוא התעקש למזוג משקה לר' מענדל, וככה ישבו, ודיברו ודיברו משך זמן ארוך דיבורים רציניים וכו', עד שפתאום נעמד ר' מענדל ואמר: "יעצט פארשטיי איך ווי פון אזא טאטע קענען ארויסקומען אזעלכע חסידים" [=כעת אני מבין איך מאבא כזה יכולים לצאת כאלה חסידים]!
ר’ זאב נפטר בן צ"א שנה, בכ"א שבט תשנ”א בארץ ישראל, ונטמן בהר הזיתים, וזכה שכל יוצאי חלציו הם מחסידי חב"ד.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו התמים הרב דובער בוימגרטן - שליח הרבי לבואנוס איירס, ארגנטינה
- בנו, התמים הרב מנחם מענדל בוימגרטן - שו"ב בקראון הייטס
- בתו מרת יאכיט, אשת התמים הרב שלום בער אייכהורן
- ^ כירופרקטיקה היא שיטה רפואית הוליסטית העוסקת בטיפול בליקויים מכניים במערכת השלד והשרירים, עם התמקדות בעמוד השדרה והשפעתם על תפקוד הגוף והבריאות שלו.