לדלג לתוכן

יונה כהן – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
אין תקציר עריכה
הוספתי את המילים שהיו חסרים בתיאור הראשוני: "היה בין עשרת המושבעים במעמד מניין כריתת הברית שעשה אדמו"ר הריי"צ"
 
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:Kahan (Poltaver), Yona.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' יונה פולטאבער בצעירותו]]
[[קובץ:Kahan (Poltaver), Yona.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' יונה פולטאבער בצעירותו]]
הרב '''יונה כּהֲן''' (מכונה '''יונה פולטאבער''', [[תרנ"ח]] - [[כ"ב שבט]] [[תש"ט]]), ממנהלי רשת ישיבות [[תומכי תמימים]] המחתרתית בברית המועצות. מראשי "ועד הבריחה" ב[[לבוב]] ומארגן "[[הבריחה הגדולה]]" של אלפי חסידי חב"ד מרוסיה בשנים [[תש"ו]] ו[[תש"ז]]. הלחין את הניגון "[[שהשלום שלו]]". נאסר, הוגלה ל[[סיביר]] ונרצח בעינויים בשל פעילותו המחתרתית לשמירת [[יהדות]] ב[[ברית המועצות]].
הרב '''יונה כּהֲן''' (מכונה '''יונה פולטאבער''', [[תרנ"ח]] - [[כ"ב שבט]] [[תש"ט]]), ממנהלי רשת ישיבות [[תומכי תמימים]] המחתרתית בברית המועצות. מראשי "ועד הבריחה" ב[[לבוב]] ומארגן "[[הבריחה הגדולה]]" של אלפי חסידי חב"ד מרוסיה בשנים [[תש"ו]] ו[[תש"ז]]. היה בין עשרת המושבעים במעמד [[מניין כריתת הברית]] שעשה [[אדמו"ר הריי"צ]]. הלחין את הניגון "[[שהשלום שלו]]". נאסר, הוגלה ל[[סיביר]] ונרצח בעינויים בשל פעילותו המחתרתית לשמירת [[יהדות]] ב[[ברית המועצות]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==

גרסה אחרונה מ־18:05, 25 במרץ 2026

ר' יונה פולטאבער בצעירותו

הרב יונה כּהֲן (מכונה יונה פולטאבער, תרנ"ח - כ"ב שבט תש"ט), ממנהלי רשת ישיבות תומכי תמימים המחתרתית בברית המועצות. מראשי "ועד הבריחה" בלבוב ומארגן "הבריחה הגדולה" של אלפי חסידי חב"ד מרוסיה בשנים תש"ו ותש"ז. היה בין עשרת המושבעים במעמד מניין כריתת הברית שעשה אדמו"ר הריי"צ. הלחין את הניגון "שהשלום שלו". נאסר, הוגלה לסיביר ונרצח בעינויים בשל פעילותו המחתרתית לשמירת יהדות בברית המועצות.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בעיר פולטבה בשנת תרנ"ח, ועל שמה נדבק בו הכינוי בו נקרא בפי החסידים. למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש.

ניהל משנת תרצ"ו את רשת ישיבות תומכי תמימים המחתרתית בברית המועצות, כאשר הוא נעזר בר' מרדכי אליעזר לפוטובסקי ובר' נחום וולוסוב שהיו ליד ימינו.

היה מראשי ועד הבריחה בלבוב, שקיבלה לימים את השם יציאת רוסיה תש"ו ובמסגרתה יצאו רוב חסידי חב"ד את גבולות רוסיה באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים.

לאחר שהחלו המעצרים בעקבות פרשית לבוב, הסתתר בלבוב, מוסקבה ולנינגרד, עד שנתפס בי"ט כסלו תש"ח ונאסר בבית הסוהר שפולרקע, הוגש כתב אישום כ"ז אדר א' תש"ח וב-ח' ניסן, נגזר דינו לעשר שנות גלות. הוא נשלח למחנה קרפלג בסיביר, שם נפטר כעבור פחות משנה, בכ"ב שבט תש"ט[1].

אחיינו, ר' שמריהו פרוס קרא לבנו ר' יונה פרוס על שמו.

רעייתו שרה נאסרה אחריו, ושוחררה כעבור חמש שנים. במשך השנים עלתה לארץ, והתגוררה אצל אחייניתה מרת חיה, רעיית ר' דוד חן, עד לפטירתה.

הלחין את הניגון שהשלום שלו.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ^ פרשה עלומה בתולדות חב"ד נחשפת לראשונה ● מיוחד באתר
  2. ^ רעייתו של ר' יונה, מרת שרה, הייתה אחותה של מרת חסיה, רעיית ר' זלמן פרוס.