לדלג לתוכן

זאב בוימגרטן – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
י כ ר (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה חזותית
י כ ר (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה חזותית
 
(גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת)
שורה 6: שורה 6:
בצעירותו למד בתלמוד תורה ובישיבה, והי’ בקי בקיצור שו”ע בעל פה. וגדל בבית מלא וגדוש עם יראת שמים ומעשי חסד.
בצעירותו למד בתלמוד תורה ובישיבה, והי’ בקי בקיצור שו”ע בעל פה. וגדל בבית מלא וגדוש עם יראת שמים ומעשי חסד.


נשא את מרת מירל בת ר’ מנחם מענדל פערלמאן. ואח”כ למד חכמת הרפואה ועבד כ'קירופרקטור'.  
נשא את מרת מירל בת ר’ מנחם מענדל פערלמאן וזוגתו שרה, נכדת הרב צבי זילבער האב”ד דעיר ראזוואדאוו. ואח”כ למד חכמת הרפואה ועבד כ'קירופרקטור'.  


=== אצל אדמו"ר הריי"צ ===
=== אצל אדמו"ר הריי"צ ===
שורה 25: שורה 25:


בשנותיו האחרונות, החליטו ר' זאב ואשתו לעלות לארץ הקודש ומכיון שכל ימיו היה ר' זאב צריך להתכופף במהלך הטיפולים על מיטת הטיפולים הנמוכה, גבו היתה כפופה מאוד. ובחתונה של אחד מנכדיו, הגיע ר' זאב לניו יארק, והלך יחד עם החתן לקבל הסידור של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]], והרבי ראה איך שהוא הולך בקומה כפופה. כעבור שנה, בחתונה של עוד אחד מנכדיו, הגיע ר' זאב עוד הפעם לניו יארק, ועוד הפעם נכנס עם נכדו לקבל הסידור, אך הפעם הוא נעמד מלוא קומתו לכבוד [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]]. [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] פנה להמזכיר ר' [[יהודה לייב גרונר|לייבל גרונר]], והעיר "נראה לי שהשנה הוא נראה יותר טוב משנה העברה".
בשנותיו האחרונות, החליטו ר' זאב ואשתו לעלות לארץ הקודש ומכיון שכל ימיו היה ר' זאב צריך להתכופף במהלך הטיפולים על מיטת הטיפולים הנמוכה, גבו היתה כפופה מאוד. ובחתונה של אחד מנכדיו, הגיע ר' זאב לניו יארק, והלך יחד עם החתן לקבל הסידור של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]], והרבי ראה איך שהוא הולך בקומה כפופה. כעבור שנה, בחתונה של עוד אחד מנכדיו, הגיע ר' זאב עוד הפעם לניו יארק, ועוד הפעם נכנס עם נכדו לקבל הסידור, אך הפעם הוא נעמד מלוא קומתו לכבוד [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]]. [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] פנה להמזכיר ר' [[יהודה לייב גרונר|לייבל גרונר]], והעיר "נראה לי שהשנה הוא נראה יותר טוב משנה העברה".
בחתונת אחד מנכדי של ר' זאב, באנגליה, נכח שם גם הרה"ח המשפיע ר' [[מנחם מענדל פוטרפס|מענדל פוטערפאס]] (שגם קיבל הרבה טיפולים מר' זאב אחרי שעלה לארץ הקודש) ור' מענדל תמה, איך שייך ש'עולמישע איד' כמו ר' זאב יכול להוליד שני בנים כמו ר' דובער ור' מענדל? וישב ר' מענדל עם ר' זאב, מזג לו קצת משקה, ור' זאב גם הוא התעקש למזוג משקה לר' מענדל, וככה ישבו, ודיברו ודיברו משך זמן ארוך דיבורים רציניים וכו', עד שפתאום נעמד ר' מענדל ואמר "יעצט פארשטיי איך ווי פון אזא טאטע קענען ארויסקומען אזעלכע חסידים"!


ר’ זאב נפטר בן צ"א שנה, ב[[כ"א בשבט|כ"א שבט]] [[תנש"א|תשנ”א]] בארץ ישראל, ונטמן ב[[הר הזיתים]], וזכה שכל יוצאי חלציו הם מ[[חסידי חב"ד]].
ר’ זאב נפטר בן צ"א שנה, ב[[כ"א בשבט|כ"א שבט]] [[תנש"א|תשנ”א]] בארץ ישראל, ונטמן ב[[הר הזיתים]], וזכה שכל יוצאי חלציו הם מ[[חסידי חב"ד]].

גרסה אחרונה מ־06:59, 13 בפברואר 2026

הרב זאב בוימגארטן ( ז’ אד"ר תר"ס - כ"א שבט תשנ”א) היה 'קירופרקטור' וגבאי בכמה בתי כנסיות בברוקלין ואח”כ הגיר לארץ ישראל. ונתקרב לחסידות חב"ד בעקבות בניו הרב דובער והרב מנחם מענדל וזכה לכמה יחידיות וקירובים עם אדמו"ר הריי"צ והרבי.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בברוקלין בז' אדר ראשון תר"ס, לאביו הרב הרב לייב בוימגארטען מחשובי חסידי קאמארנא, וממיסדי ישיבת ר’ שלמה קלוגר בברוקלין, בן אחר בן להמקובל הרב אברהם פרוסטיטץ מתלמידי הרה”ג ר’ יונתן אייבשוץ ומחבר ספר כפת המנעול ועוד. ולאמו מרת צירל, מצאצאי הרה”צ ר’ מיכל מזלאטשאב

בצעירותו למד בתלמוד תורה ובישיבה, והי’ בקי בקיצור שו”ע בעל פה. וגדל בבית מלא וגדוש עם יראת שמים ומעשי חסד.

נשא את מרת מירל בת ר’ מנחם מענדל פערלמאן וזוגתו שרה, נכדת הרב צבי זילבער האב”ד דעיר ראזוואדאוו. ואח”כ למד חכמת הרפואה ועבד כ'קירופרקטור'.

אצל אדמו"ר הריי"צ[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תרפ"ט, כאשר התפרסם בכל העיתונים, ונתלו מודעות 'פלאקעטן' בכל הבתי כנסת שהרבי הריי"צ מגיע לארצות הברית לביקור, פנה ר' לייב אל בנו ר' זאב, ואמר כי שמע ש'רבי אמיתי' הגיע לחופי ארצות הברית, וברצונו שיסדר עבורו פגישה עם הרבי הריי"צ. כאשר ר' זאב נכנס ליחידות עם אביו, נהנה הרבי כל כך לראות את פני ר’ לייב העטורות זקן עבות (שהיה מראה מאוד נדיר באמריקה של השנים ההם), עד שקם הרבי מלוא קומתו לקראת ר' לייב, וביקש ממנו לשבת. ולמרות שאביו ר' לייב היה מבוגר מהרבי הריי"צ בעשרים שנים, ולא נמנה על חסידי חב"ד, בכל זאת היה פשוט אצלו שאין זה מן הראוי שחסיד יתיישב בשעה שהרבי עומד, "פאר א רבי זיצט מען נישט". לכן הגיב ר' לייב "דער רבי זאל זיך אראפזעצן (שהרבי יתיישב)". הרבי גם כן מיאן להתיישב ראשון, כי רצונו היה לכבד את ר' לייב, וכך שניהם נשארו עומדים לכמה רגעים "און זיי האבן זיך געאמפערט", עד שר' לייב אמר: "איר ווייסט וואס, מיר וועל ביידע ציילן ביז דראיי, וועלן מיר זיך ביידע זעצן" (אני אספור עד שלוש, ושנינו נתיישב ביחד). בעת היחידות, על כל מה שאמר הרבי הריי"צ, השיב ר' לייב עם ציטוט של פסוק וכיוצא בזה, כדרכו בחריפות גדולה. כשיצא ר' לייב מהיחידות, הוא היה מלא התפעלות, ואמר לבנו "עס איז פאראן א רררררבי, א רבי אויף אלע רבי'ס".

בסוף שנות התר”צ נתקרבו בניו לחסידות חב”ד ע”י הרב ישראל דשייקובסהן שגר בשכונת בראנזוויל סמוך לביתם, וכשיסד הרבי הריי"צ תומכי תמימים בארצות הברית בת”ש הם היו מן התמימים הראשונים, ועקב בניו התקרב לחסידות חב"ד.

ביתו בשכונת בראנזוויל הי’ מלא עם הכנסת אורחים והרבה חסידים שהו שם, והי’ הרבה התוועדויות חסידיות שמה.

קודם חתונות שתי בניו הי’ לו יחידיות ביחד אתם עם הרבי הריי"צ.

אצל אדמו"ר שליט"א[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנות הנשיאות הראשונות, הגיעה אשה אל ,770 ואחרי נקישה בדלת הרבי, הורשה לה להכנס, ואז בקשה מהרבי ברכה לזרעא חיא וקיימא, להיות כי הרופאים אמרו שאין לה יכולת ללדת. ענה לה הרבי ללכת אל דר. בומגארטן. האשה קיימה בנאמנות את הוראות הרבי, לקחה את כל הניירות שקיבלה מהרופאים, והגיעה איתם אל ר' זאב. מיד אמרה לו האשה "הרבי שלחני אליך", "והראה לו הם הניירות של הרופאים, המורים על אי יכולתה להוליד ילדים". ר' זאב אמר אליה שהוא צריך לעיין בהניירות במשך הלילה, ומחר תחזור ויוכל לטפל בה. מיד בעזוב האשה, רץ ר' זאב אל ,770 וחסר נשימה, נכנס לחדר הרבי מבלי לדפוק על הדלת, וצעק "רבי וואס ווילטסו פון מיר".הרבי השיב "בארוהיג דיך ר' זאב, בארוהיג דיך, זעצ זיך אוועק". וכשר' זאב התיישב מפני כבוד והערכה אל הרבי, המשיך הרבי להגיד לו בערך בזה הלשון: "א די פרוי דארף האבן א ספעציעלע סייעתא דשמיא אויף האבן קינדער, וואס ארט אייך אז עס וועט קומען דורך דיר, טוה ווי דו פארשטייסט". ואכן עשה ר' זאב איזה מין טיפול כלשהי, והאשה נתברכה בזרעא חייא וקיימא.

אף שר' זאב היה רופא מומחה, אחרי כמה שנים במסגרת עבודתו כרופא, החליט במשך כמה שנים לעבוד בכלי קודש – להיות שמש בבית כנסת. בנו הרב הרב דובער בוימגרטן הי’ כותב לרבי בעתים תכופות, ובהרבה ממכתביו בתכופה זו דיבר על עבודת אביו כשמש, והרבי נתן לו כמה הוראות לתת לאביו בעבודתו.

בתשל”ח אחר פטירה פתאומית של בנו הרב הרב דובער בוימגרטן בגיל צעיר. כתב מכתב ארוך להרבי שאפשר שהסיבה לכך הוא מפני שהוא מרפא חולים ואפשר זהו נגד רצון ה’. והרבי השיב לו במכתב ארוך, ותוכנה שאין אנו יודעים הטעם שדברים רעים נקרים, והוא צריך למשוך לעשות עבודתו כדר. ולעזור אנשים.

בשנותיו האחרונות, החליטו ר' זאב ואשתו לעלות לארץ הקודש ומכיון שכל ימיו היה ר' זאב צריך להתכופף במהלך הטיפולים על מיטת הטיפולים הנמוכה, גבו היתה כפופה מאוד. ובחתונה של אחד מנכדיו, הגיע ר' זאב לניו יארק, והלך יחד עם החתן לקבל הסידור של הרבי, והרבי ראה איך שהוא הולך בקומה כפופה. כעבור שנה, בחתונה של עוד אחד מנכדיו, הגיע ר' זאב עוד הפעם לניו יארק, ועוד הפעם נכנס עם נכדו לקבל הסידור, אך הפעם הוא נעמד מלוא קומתו לכבוד הרבי. הרבי פנה להמזכיר ר' לייבל גרונר, והעיר "נראה לי שהשנה הוא נראה יותר טוב משנה העברה".

בחתונת אחד מנכדי של ר' זאב, באנגליה, נכח שם גם הרה"ח המשפיע ר' מענדל פוטערפאס (שגם קיבל הרבה טיפולים מר' זאב אחרי שעלה לארץ הקודש) ור' מענדל תמה, איך שייך ש'עולמישע איד' כמו ר' זאב יכול להוליד שני בנים כמו ר' דובער ור' מענדל? וישב ר' מענדל עם ר' זאב, מזג לו קצת משקה, ור' זאב גם הוא התעקש למזוג משקה לר' מענדל, וככה ישבו, ודיברו ודיברו משך זמן ארוך דיבורים רציניים וכו', עד שפתאום נעמד ר' מענדל ואמר "יעצט פארשטיי איך ווי פון אזא טאטע קענען ארויסקומען אזעלכע חסידים"!

ר’ זאב נפטר בן צ"א שנה, בכ"א שבט תשנ”א בארץ ישראל, ונטמן בהר הזיתים, וזכה שכל יוצאי חלציו הם מחסידי חב"ד.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]