משתמש:שלום/משנתי – הבדלי גרסאות

גרסה אחרונה מ־09:07, 29 ביולי 2010

"וכל מי שאינו מחכה לביאתו... בכל התורה הוא כופר ובמשה רבינו.."

הרמב"ם פי"א מהל' מלכים

כדי ליהנות מהחיים באופן קבוע, כאן ושם, יש עצה אותה כותב רבינו אברהם מן ההר מגדולי הראשונים, בחידושי מסכת נדרים מח.:

הריני עליך חרם המודר אסור כו', ואסורים בדבר של אותה העיר כגון כו' והספרים. ואיכא מאן דמקשה והיאך נאסרים לקרות בספרים, והלא מצווה היא, ומצוות לאו ליהנות ניתנו.

ולאו קושיא היא, דלא שייך טעמא דמצוות לאו ליהנות ניתנו אלא במצווה שהיא תלויה במעשה, שכשאדם עושה אותה אינו מתכוין לדבר הנאה, שאינו עושה אותה להנאת גופו אלא לעשות מה שנצטווה מאת השם, אבל מצוות לימוד שהוא ענין ציור הלב וידיעת האמת, עיקר הציוי הוא כדי לצייר האמת ולהתענג וליהנות במדע לשמח לבבו ושכלו, כדכתיב פקודי ה' ישרים משמחי לב, ומשום הכי אָבֵל אסור לקרות בתורה ובנביאים ובכתובים, מפני שהם משמחים לבו על כרחו, הלכך לא שייך למימר במצוות לימוד דלא ניתן ליהנות, שעיקר מצוותו היא ההנאה והתענוג במה שמשיג ומבין בלימודו, הלכך כשהדירו זה את זה או הדיר זה את זה אסור לקרות בספר האוסר, שהרי על כרחו מגעת לו הנאה מממונו.)

וכן פסק הרמב"ם:

המצווה השלישית היא שנצטוינו על אהבתו יתעלה, והוא שנתבונן ונשתכל במצוותיו ופעולותיו, כדי שנשיגהו ונתענג בהשגתו תכלית התענוג, וזוהי האהבה המצווה עלינו. ולשון ספרי לפי שנאמר ואהבת את ה' אלקיך, יודע אני, איני יודע כיצד אוהב את המקום, תלמוד לומר והיו הדברים האלה אשר אנכי מצווך היום על לבבך, שמתוך כך אתה מכיר ויודע את מי שאמר והיה העולם. הנה ביארנו לך שבהשכלות תבא לידי השגה וימצא לך התענוג ותבא האהבה בהכרח.

מה השייכות של ברכות קריאת שמע לקריאת שמע עצמה. הרמב"ן מסביר שברכת המצוות של קריאת שמע היא ברכת אהבת עולם, וברכת יוצר אור היא ברכה צדדית של הודאה שקבעוה לפני קריאת שמע.

אבל לעניות דעתי נראה לומר הביאור בזה, דהנה החפצא של קריאת שמע היא מצוות אהבת השם. ומכיון שמצוות אהבת השם היא לא מצווה ככל המצוות שהציווי הוא על אהבת השם עצמה, שהרי איך עושים זאת? לכן הציווי הוא על המעשים שמביאים לידי אהבת השם שהם: א. התבוננות בגדלות השם. ב. לימוד התורה בעיון. וגם הברכה של קריאת שמע מברכים על המעשה שאנו מחויבים לעשות כדי לבוא לידי אהבת השם, ולכן אנו מברכים א. יוצר אור על המאורות ועל הארץ ומלואה שהם מספרים כבוד קל, וב. על התורה הקדושה שהיא מספרת לנו את חכמתו הגדולה של השי"ת ומביאה לנו לאהוב אותו.

יהודים יושבים ולומדים, שבת קודש, 3:00 לפנות בוקר

<font-size>עונג שבת</font-size>

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-<table cellpadding="4" cellspacing="4" style="background-color:#3A6EA5; -moz-border-radius:8px" >
+<table cellpadding="4" cellspacing="4" style="background-color:#33eeee; -moz-border-radius:8px" >
 	<tr>
 		<td style="background-color:#7A6EA5">
-			<table cellspacing=0 style="background-color:#3A6EA5">
+			<table cellspacing=0 style="background-color:#ee99ee">
 				<tr>
-					<td valign="top" bgcolor="#A6CAF0" style="border-color:#aaaaaa;  -moz-border-radius:10px 10px 0px 0px; border-width:0px; border-style:solid">
+					<td valign="top" bgcolor="#cc8888" style="border-color:#aaaaaa;  -moz-border-radius:10px 10px 0px 0px; border-width:0px; border-style:solid">
 :'''"וכל מי שאינו '''מחכה לביאתו'''... בכל התורה הוא כופר ובמשה רבינו.."'''
 					</td>
@@ שורה 13: / שורה 13: @@
 :<small>[[הרמב"ם]] פי"א מהל' מלכים</small>
-:למי שעדיין לא יודע יש דרך '''ליהנות מהחיים'''. זה מתחיל [[עולם הזה|כאן]] וממשיך [[עולם הבא|שם]].
+:כדי '''ליהנות מהחיים''' באופן קבוע, [[עולם הזה|כאן]] ו[[עולם הבא|שם]], יש עצה אותה כותב '''רבינו אברהם מן ההר''' מגדולי ה[[ראשונים]], בחידושי [[מסכת נדרים]] מח.:
-בחידושי אחד מגדולי הראשונים '''רבינו אברהם מן ההר''' בחידושי נדרים מח. כתוב: '''הריני עליך חרם המודר אסור כו', ואסורים בדבר של אותה העיר כגון כו' והספרים.''' ואיכא מאן דמקשה והיאך נאסרים לקרות בספרים, והלא [[מצווה]] היא, ומצוות לאו ליהנות ניתנו.
+'''הריני עליך חרם המודר אסור כו', ואסורים בדבר של אותה העיר כגון כו' וה[[ספר תורה|ספרים]].''' ואיכא מאן דמקשה והיאך נאסרים לקרות בספרים, והלא [[מצווה]] היא, ו[[מצוות]] לאו [[תענוג|ליהנות]] [[מתן תורה|ניתנו]].
-ולאו קושיא היא, דלא שייך טעמא דמצוות לאו ליהנות ניתנו אלא במצווה שהיא תלויה ב[[מעשה]], שכשאדם עושה אותה '''אינו מתכוין לדבר הנאה, שאינו עושה אותה להנאת גופו''' אלא לעשות מה שנצטווה מאת השם, אבל [[תורה|מצוות לימוד]] שהוא ענין ציור הלב וידיעת האמת, '''עיקר הציוי הוא כדי לצייר האמת ולהתענג וליהנות במדע לשמח לבבו ושכלו,''' כדכתיב פקודי ה' ישרים משמחי לב, ומשום הכי אבל אסור לקרות בתורה ובנביאים ובכתובים, מפני שהם משמחים לבו על כרחו, הלכך לא שייך למימר במצוות לימוד דלא ניתן ליהנות, '''שעיקר מצוותו היא ההנאה והתענוג במה שמשיג ומבין בלימודו''', הלכך כשהדירו זה את זה או הדיר זה את זה אסור לקרות בספר האוסר, שהרי על כרחו מגעת לו הנאה מממונו.)
+ולאו קושיא היא, דלא שייך טעמא ד[[מצוות]] לאו ליהנות ניתנו אלא במצווה שהיא תלויה ב[[מעשה]], שכשאדם עושה אותה '''אינו מתכוין לדבר הנאה, שאינו עושה אותה להנאת [[גוף|גופו]]''' אלא לעשות מה שנצטווה מאת [[הקב"ה|השם]], אבל [[תורה|מצוות לימוד]] שהוא ענין ציור ה[[לב]] [[דעת|וידיעת]] ה[[אמת]], <span style='color: red'>'''עיקר הציוי הוא כדי לצייר האמת ולהתענג וליהנות במדע לשמח לבבו ושכלו,'''</span> כדכתיב פקודי ה' ישרים משמחי לב, ומשום הכי אָבֵל אסור לקרות בתורה וב[[נביאים]] ובכתובים, מפני שהם [[שמחה|משמחים]] לבו על כרחו, הלכך לא שייך למימר במצוות לימוד דלא ניתן ליהנות, '''שעיקר מצוותו היא ההנאה והתענוג במה שמשיג ומבין בלימודו''', הלכך כשהדירו זה את זה או הדיר זה את זה אסור לקרות בספר האוסר, שהרי על כרחו מגעת לו הנאה מממונו.)
-וכן פסק [[הרמב"ם]] ב[[ספר המצוות]]: המצווה השלישית היא שנצטוינו על [[אהבה|אהבתו יתעלה]], והוא שנתבונן ונסתכל במצוותיו ופעולותיו, כדי '''שנשיגהו ונתענג בהשגתו תכלית התענוג,''' וזוהי האהבה המצווה עלינו. ולשון ספרי לפי שנאמר ואהבת את ה' אלקיך, יודע אני, איני יודע כיצד אוהב את המקום, תלמוד לומר והיו הדברים האלה אשר אנכי מצווך היום על לבבך, שמתוך כך אתה מכיר ויודע את מי שאמר והיה העולם. הנה ביארנו לך '''שבהשכלות תבא לידי השגה וימצא לך התענוג ותבא האהבה בהכרח'''.
+וכן פסק [[הרמב"ם]]:
-*ביאור יפה, מה השייכות של [[ברכות קריאת שמע]] ל[[קריאת שמע]] עצמה. הרמב"ן מסביר שברכת המצוות של קריאת שמע היא ברכת אהבת עולם, וברכת יוצר אור היא ברכה צדדית של [[הודאה]] שקבעוה לפני קריאת שמע.
+:::''המצווה השלישית היא שנצטוינו על [[אהבה|אהבתו יתעלה]], והוא שנתבונן [[שכל|ונשתכל]] במצוותיו ופעולותיו, כדי '''שנשיגהו ונתענג בהשגתו תכלית התענוג,''' וזוהי האהבה המצווה עלינו. ולשון ספרי לפי שנאמר ואהבת את ה' אלקיך, יודע אני, איני יודע כיצד אוהב את המקום, תלמוד לומר והיו הדברים האלה אשר אנכי מצווך היום על לבבך, שמתוך כך אתה מכיר ויודע את מי שאמר והיה העולם. הנה ביארנו לך '''שבהשכלות תבא לידי השגה וימצא לך התענוג ותבא האהבה בהכרח'''.
-אבל לעניות דעתי נראה לומר הביאור בזה, דהנה החפצא של קריאת שמע היא מצוות אהבת השם. ומכיןו שמצוות אהבת השם היא לא מצווה ככל המצוות שהציווי הוא על אהבת השם עצמה, שהרי איך עושים זאת? לכן הציווי הוא על המעשים שמביאים לידי אהבת השם שהם: א. התבוננות בגדלות השם. ב. לימוד התורה בעיון. וגם הברכה של קריאת שמע מברכים על המעשה שאנו מחויבים לעשות כדי לבוא לידי אהבת השם, ולכן אנו מברכים א. יוצר אור על המאורות ועל הארץ ומלואה שהם מספרים כבוד קל, וב. על התורה הקדושה שהיא מספרת לנו את חכמתו הגדולה של השי"ת ומביאה לנו לאהוב אותו.
+----
-:::::::'''[[אידישעפדיה|בא להתוועד]].''' ו[http://hebrewbooks.org/ ליהנות מהחיים]
+מה השייכות של [[ברכות קריאת שמע]] ל[[קריאת שמע]] עצמה. ה[[רמב"ן]] מסביר שברכת המצוות של קריאת שמע היא ברכת אהבת עולם, וברכת יוצר אור היא ברכה צדדית של [[הודאה]] שקבעוה לפני קריאת שמע.
+אבל לעניות דעתי נראה לומר הביאור בזה, דהנה החפצא של קריאת שמע היא מצוות אהבת השם. ומכיון שמצוות אהבת השם היא לא מצווה ככל המצוות שהציווי הוא על אהבת השם עצמה, שהרי איך עושים זאת? לכן הציווי הוא על המעשים שמביאים לידי אהבת השם שהם: א. התבוננות בגדלות השם. ב. לימוד התורה בעיון. וגם הברכה של קריאת שמע מברכים על המעשה שאנו מחויבים לעשות כדי לבוא לידי אהבת השם, ולכן אנו מברכים א. יוצר אור על המאורות ועל הארץ ומלואה שהם מספרים כבוד קל, וב. על התורה הקדושה שהיא מספרת לנו את חכמתו הגדולה של השי"ת ומביאה לנו לאהוב אותו.
 					</td>
@@ שורה 36: / שורה 38: @@
 |
 <div align=right dir=rtl>
-- [[שיחת משתמש:שלום|דף השיחה שלי]] <br>
+יהודים יושבים ולומדים, שבת קודש, 3:00 לפנות בוקר<br>
 </div>
@@ שורה 42: / שורה 44: @@
 <div align=center dir=rtl>
-<font-size>'''ערך מומלץ: "[[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגוני חב"ד]]"'''</font-size>
+<font-size>'''[[שבת קודש|עונג שבת]]'''</font-size>
 </div>
 |}
-[[תמונה:אבא מחייך.jpg|280px|הרבי|חיוך מתוק של אבא אוהב. כל הזכויות שמורות למשתמש יואל. [[אדמו"ר שליט"א]].]]
+[[תמונה:חברותא.jpg|280px|[[יהודים]] לומדים ב[[שבת]] בלילה בשעה 3:00 לפנות בוקר]]