תנא דבי אליהו – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (12 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''תנא דבי אליהו''' הידוע גם בשם '''סדר אליהו רבה | '''תנא דבי אליהו''' הידוע גם בשם '''סדר אליהו רבא/רבה וסדר אליהו זוטא''' הוא מדרש אגדה המיוחס ל[[אליהו הנביא]]. | ||
==מהותו== | ==מהותו== | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
{{ציטוט|תוכן="רב ענן, הוה רגיל אליהו דאתי גביה, דהוה מתני ליה סדר דאליהו. כיון דעבד הכי איסתלק. יתיב בתעניתא ובעא רחמי ואתא. כי אתא הוה מבעית ליה בעותי, ועבד תיבותא ויתיב קמיה עד דאפיק ליה סידריה, והיינו דאמרי סדר דאליהו רבה, סדר אליהו זוטא"|מקור=[[מסכת כתובות]] [[s:כתובות קו א|דף ק"ו עמוד א']]}} | {{ציטוט|תוכן="רב ענן, הוה רגיל אליהו דאתי גביה, דהוה מתני ליה סדר דאליהו. כיון דעבד הכי איסתלק. יתיב בתעניתא ובעא רחמי ואתא. כי אתא הוה מבעית ליה בעותי, ועבד תיבותא ויתיב קמיה עד דאפיק ליה סידריה, והיינו דאמרי סדר דאליהו רבה, סדר אליהו זוטא"|מקור=[[מסכת כתובות]] [[s:כתובות קו א|דף ק"ו עמוד א']]}} | ||
תרגום: רב ענן, היה רגיל אליהו לבוא אליו ולשנות לו את "סדר אליהו". כיוון שעשה רב ענן כך (המעשה שמסופר קודם לכן, שהיטה דין שלא בכוונה), הסתלק אליהו. ישב רב ענן בתענית וביקש רחמים ושב אליהו. כשבא אליהו היה מפחיד את רב ענן, עשה רב ענן תיבה וישב בתוכה לפני אליהו עד שסיים אליהו ללמדו. וזהו ששנינו שיש "סדר אליהו רבה" (מה שלימדו קודם המעשה) ו"סדר אליהו זוטא" (מה שלימדו בתיבה לאחר המעשה){{הערה|כך מפרש שם [[s:כתובות קו א#רש"י|רש"י]] את דברי הגמרא, אך ה[[s:כתובות קו א#תוספות|תוספות]] מפרשים את הדברים בצורה שונה.}}. | תרגום: רב ענן, היה רגיל אליהו לבוא אליו ולשנות לו את "סדר אליהו". כיוון שעשה רב ענן כך (המעשה שמסופר קודם לכן, שהיטה דין שלא בכוונה), הסתלק אליהו. ישב רב ענן בתענית וביקש רחמים ושב אליהו. כשבא אליהו היה מפחיד את רב ענן, עשה רב ענן תיבה וישב בתוכה לפני אליהו עד שסיים אליהו ללמדו. וזהו ששנינו שיש "סדר אליהו רבה" (מה שלימדו קודם המעשה) ו"סדר אליהו זוטא" (מה שלימדו בתיבה לאחר המעשה){{הערה|כך מפרש שם [[s:כתובות קו א#רש"י|רש"י]] את דברי הגמרא, אך ה[[s:כתובות קו א#תוספות|תוספות]] מפרשים את הדברים בצורה שונה.}}. | ||
===איזכור נוסף בתלמוד=== | |||
על הפסוק "עָמַד וַיְמֹדֶד אֶרֶץ, רָאָה וַיַּתֵּר גּוֹיִם, וַיִּתְפֹּצְצוּ הַרְרֵי-עַד, שַׁחוּ גִּבְעוֹת עוֹלָם 'הֲלִיכ֥וֹת עוֹלָ֖ם' לֽוֹ" ([[חבקוק]] ג', ה' - ו') דרשו חז"ל ב[[תלמוד]] ב[[סיום מסכת]] של [[מסכת נדה]] שהיא סיום ששת סדרי לימוד ה[[תלמוד בבלי]] בשם [[תנא דבי אליהו]] שהלומד בכל יום הלכות מובטח לו שהוא בן [[עולם הבא]]; {{ציטוט|תוכן=[[תנא דבי אליהו|תָּנָא דְבֵי אֵלִיָּהוּ זָכוּר לְטוֹב]]: כָּל־הַשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת בְּכָל־יוֹם, מֻבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶן־הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: '''הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ''' (חבקוק ג, ו); אַל תִּקְרִי הֲלִיכוֹת, אֶלָּא הֲלָכוֹת.|מקור={{בבלי|נדה|עג}}}} | |||
==המדרש במשנת רבותינו נשיאנו, | ==המדרש במשנת רבותינו נשיאנו, ומחקרים על החיבור== | ||
בליל [[הושענא רבה]] [[תשמ"ו]]. הרבי (התוועדויות תשמ"ו כרך א' עמ' 310) מצטט את הדברים המופיעים ב"תנא דבי אליהו": "שני דברים קדמו לעולם, תורה וישראל, ואיני יודע איזה מהם קודם", וממשיך: "ואני אומר" | בליל [[הושענא רבה]] [[תשמ"ו]]. הרבי (התוועדויות [[תשמ"ו]] כרך א' עמ' 310) מצטט את הדברים המופיעים ב"תנא דבי אליהו": "שני דברים קדמו לעולם, תורה וישראל, ואיני יודע איזה מהם קודם", וממשיך: "ואני אומר"{{הערה|לשון רגיל ב'תנא דבי אליהו' שלא מצינו דוגמתו בשאר ספרים}}-כלומר "אליהו הנביא קובע", ש"ישראל קדמו" - "מחשבתן של ישראל קדמה לכל דבר" אפילו למחשבתה של תורה. | ||
ובשלהי אותה שנה – ערב ראש השנה | ובשלהי אותה שנה – ערב [[ראש השנה]] [[תשמ"ז]] שוב מזכיר הרבי בפשיטות "כדאיתא בתנא דבי אליהו – אליהו הנביא זכור לטוב, מבשר טוב וכו'" ('התוועדויות תשמ"ו' כרך ד' עמ' 497). | ||
ב'לקוטי שיחות' (כרך לט עמ' 113 הערה 15) מבאר הרבי מדוע הביא [[אדמו"ר הזקן]] ב[[תניא]] ([[אגרת התשובה]]) פרק ט' מ"תנא דבי אליהו" – "אדם עבר עבירה ונתחייב מיתה למקום מה יעשה ויחי' אם היה רגיל לקרות דף אחד יקרא ב' דפים לשנות פרק א' ישנה ב' פרקים וכו' " – בעוד שבנוסח הנדפס לא נמצא – אף שמפורש כן ב[[ויקרא רבא]] (וגם מדייק לציין המקור) – כי בזה מרומז שמדובר בתיקון חטא זה, שהרי אליהו הוא השייך לתיקון הפגם ברית ונקרא "מלאך הברית" ([[מלאכי]] ג, א). | |||
לפי הרבי ברור ש"תנא דבי אליהו" הוא חיבורו של אליהו הנביא, כמו שכתב וקבע בפשיטות [[החיד"א]] ב'[[שם הגדולים]]' (מערכת 'ספרים' אות ס' אות ק'): "הדבר ברור מאוד דתנא דבי אליהו הוא אליהו זכור לטוב"! ולא כדעות החולקות על קביעה זו, ובראשן דעת בעל שו"ת באר שבע (שו"ת סימן ע"א) הסבור שאין המדובר באליהו הנביא שיבוא לבשר הגאולה אלא המדובר בתנא בשם אליהו הנזכר בהקדמת [[הרמב"ם]] לסדר זרעים (ד"ה הפרק השביעי) שם נמנים בין השאר 4: "[[יהושע בן פרחיה]], [[נתאי הארבלי]], [[חוני המעגל]], [[אליהו עיני בן הקוף]]". | |||
"אליהו" שמזכיר הרמב"ם הוא "אליהו עיני בן הקוף", המוזכר ב[[מסכת פרה]] (פרק ג' משנה ה') ובניגוד להמפרש [[באר שבע]] אשר נקט כי שתי שמות לפנינו – "אליהו" ו"עיני בן הקוף" – מוכיח החיד"א מהמשנה כי מדובר בשם אחד, "אליהו עיני בן הקוף", ו"אליהו" לבדו לא נזכר במשנה. | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
"אליהו" שמזכיר הרמב"ם הוא "אליהו עיני בן הקוף", המוזכר ב[[מסכת פרה]] (פרק ג' משנה ה') ובניגוד | * [https://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=13191&CategoryID=2152 חב"ד, התקשרות 1184, משם מקורות לערך כאן] | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:מדרשי אגדה]] | |||
[[קטגוריה:ספרי מדרשים]] | |||
[[קטגוריה:אליהו הנביא]] | |||