ייסורים – הבדלי גרסאות

מ. רובין (שיחה | תרומות)
מ מ. רובין העביר את הדף יסורים לשם ייסורים
מ. רובין (שיחה | תרומות)
צ'קטי
 
שורה 1: שורה 1:
'''יסורים''' הינם טובה גדולה ל[[נפש]], מכיון שעל ידי כך היא ניצולת מדינה של [[גיהנום]].
'''ייסורים''' הינם טובה גדולה ל[[נפש]], מכיון שעל ידי כך היא ניצולת מדינה של [[גיהנום]].


== יסורים כתחליף ליסורי הגיהנום ==
== יסורים כתחליף ליסורי הגיהנום ==
מסיבה זו על האדם [[שמחה|לשמוח]] מאוד בקבלת היסורים, שכן [[אין ערוך]] והשוואה כלל בין היסורים כאן ב[[עולם הזה]], ליסורים ב[[עולם הבא]]. [[הרמב"ן]] כותב שמוטב לאדם לסבול שבעים שנה של יסורי [[איוב]] בעולם הזה, משעה אחת של יסורים בגיהנום.
מסיבה זו על האדם [[שמחה|לשמוח]] מאוד בקבלת היסורים, שכן [[אין ערוך]] והשוואה כלל בין היסורים כאן ב[[עולם הזה]], ליסורים ב[[עולם הבא]]. [[הרמב"ן]] כותב שמוטב לאדם לסבול שבעים שנה של יסורי [[איוב]] בעולם הזה, משעה אחת של יסורים בגיהנום.


הסיבה לכך שאכן יסורים מכפרים על עונשי הגיהנום למרות שאינם קשים כמותם, היא כמשל אור ה[[שמש]] הזורח בארץ, שכל תנועה קלה באור השמש למטה כרוכה בהעתקת השמש למעלה במרחק עצום עקב ריחוקה, כך גם הנעשה ב[[עולם הזה]] פועל ב[[עולם הבא]] לאין ערוך מעצם היסורים עצמם{{הערה|1=[[אדמו"ר הזקן]], [[אגרת התשובה]].}}.
הסיבה לכך שאכן יסורים מכפרים על עונשי הגיהנום למרות שאינם קשים כמותם, היא כמשל אור [[השמש]] הזורח בארץ, שכל תנועה קלה באור השמש למטה כרוכה בהעתקת השמש למעלה במרחק עצום עקב ריחוקה, כך גם הנעשה ב[[עולם הזה]] פועל ב[[עולם הבא]] לאין ערוך מעצם היסורים עצמם{{הערה|1=[[אדמו"ר הזקן]], [[אגרת התשובה]].}}.


==קבלת היסורים==
==קבלת היסורים==
שורה 14: שורה 13:


===היחס לבעל יסורים===
===היחס לבעל יסורים===
כאשר הגיע פעם חסיד ל[[ליובאוויטש]] וזכה לקירוב גדול מ[[אדמו"ר הצמח צדק]] למרות שלא היה ידוע לבעל דרגה מיוחדת בעבודת השם, תמה על כך [[אדמו"ר המהר"ש]], ולתשובתו השיב לו הצמח צדק: בעל יסורים כמותו קשה למצוא, והוא מקבל הכל במנוחה וב[[אמונה]] על דרך המובא בגמרא{{הערה|[[מסכת ברכות]] ס ע"ב.}} "צריך לקבולי בשמחה", שלקבולי בשמחה אין הכוונה לצאת בריקוד, הוא למדן ומבין חסידות וכולם מבטלים אותו, ולא ניכרת עליו שום התפשטות. וה"צמח צדק" סיים: כזה זכאי שהטוב יבוא אליו בנגלה. כעבור שלוש שנים בא החסיד לליובאוויטש, כשהוא [[עשירות|עשיר]] מופלג, עם מנין חסידים שהוביל עמו על חשבונו{{הערה|1=ספר השיחות ה'תש"ה [לה"ק] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15795&hilite=ed64b009-98b1-497b-b9e5-c839e09d3433&st=%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%94+%D7%9C%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94&pgnum=155 עמ' ט-י].}}.
כאשר הגיע פעם חסיד ל[[ליובאוויטש]] וזכה לקירוב גדול מ[[אדמו"ר הצמח צדק]] למרות שלא היה ידוע לבעל דרגה מיוחדת בעבודת השם, תמה על כך [[אדמו"ר המהר"ש]], ולתשובתו השיב לו הצמח צדק: בעל יסורים כמותו קשה למצוא, והוא מקבל הכל במנוחה וב[[אמונה]] על דרך המובא בגמרא{{הערה|[[מסכת ברכות]] ס ע"ב.}} "צריך לקבולי בשמחה", שלקבולי בשמחה אין הכוונה לצאת בריקוד, הוא למדן ומבין חסידות וכולם מבטלים אותו, ולא ניכרת עליו שום התפשטות. וה"צמח צדק" סיים: כזה זכאי שהטוב יבוא אליו בנגלה. כעבור שלוש שנים בא החסיד לליובאוויטש, כשהוא [[עשירות|עשיר]] מופלג, עם מנין חסידים שהוביל עמו על חשבונו{{הערה|1=ספר השיחות ה'תש"ה [לה"ק] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15795&hilite=ed64b009-98b1-497b-b9e5-c839e09d3433&st=הכנה+לתפילה&pgnum=155 עמ' ט-י].}}.


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:בריאות]]
[[קטגוריה:בריאות]]