שור הבר – הבדלי גרסאות
מוישע זוכמיר (שיחה | תרומות) |
מ הסרת קטגוריה:בהמות; הוספת קטגוריה:בעלי חיים באמצעות HotCat |
||
| (16 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
'''שור הבר''' או '''בהמות''' הוא בעל חי עצום שנברא ב[[ששת ימי בראשית]] ומיועד להאכל ב[[סעודת הצדיקים לעתיד לבוא]]. | '''שור הבר''' או '''בהמות''' הוא בעל חי עצום שנברא ב[[ששת ימי בראשית]] ומיועד להאכל ב[[סעודת הצדיקים לעתיד לבוא]]. | ||
== מקורו | == מקורו == | ||
בספר [[איוב]] מתואר שור הבר בפסוקים, מהם לומדים חז"ל את פרטיו: | בספר [[איוב]] מתואר שור הבר בפסוקים, מהם לומדים חז"ל את פרטיו: | ||
{{ציטוט|תוכן=הִנֵּה נָא בְהֵמוֹת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמָּךְ חָצִיר כַּבָּקָר יֹאכֵל. הִנֵּה נָא כֹחוֹ בְמָתְנָיו וְאֹנוֹ בִּשְׁרִירֵי בִטְנוֹ. יַחְפֹּץ זְנָבוֹ כְמוֹ אָרֶז גִּידֵי פחדו [פַחֲדָיו] יְשֹׂרָגוּ. עֲצָמָיו אֲפִיקֵי נְחוּשָׁה גְּרָמָיו כִּמְטִיל בַּרְזֶל. הוּא רֵאשִׁית דַּרְכֵי אֵל הָעֹשׂוֹ יַגֵּשׁ חַרְבּוֹ. כִּי בוּל הָרִים יִשְׂאוּ לוֹ וְכָל חַיַּת הַשָּׂדֶה יְשַׂחֲקוּ שָׁם. תַּחַת צֶאֱלִים יִשְׁכָּב בְּסֵתֶר קָנֶה וּבִצָּה.|מקור=איוב פרק מ, פסוקים טו-כא}}במדרש<ref name=":1">ויקרא רבה כב, י.</ref> נאמר כי היתר אכילת שור הבר הוא תחת איסור אכילת בהמות טמאות. | {{ציטוט|תוכן=הִנֵּה נָא בְהֵמוֹת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמָּךְ חָצִיר כַּבָּקָר יֹאכֵל. הִנֵּה נָא כֹחוֹ בְמָתְנָיו וְאֹנוֹ בִּשְׁרִירֵי בִטְנוֹ. יַחְפֹּץ זְנָבוֹ כְמוֹ אָרֶז גִּידֵי פחדו [פַחֲדָיו] יְשֹׂרָגוּ. עֲצָמָיו אֲפִיקֵי נְחוּשָׁה גְּרָמָיו כִּמְטִיל בַּרְזֶל. הוּא רֵאשִׁית דַּרְכֵי אֵל הָעֹשׂוֹ יַגֵּשׁ חַרְבּוֹ. כִּי בוּל הָרִים יִשְׂאוּ לוֹ וְכָל חַיַּת הַשָּׂדֶה יְשַׂחֲקוּ שָׁם. תַּחַת צֶאֱלִים יִשְׁכָּב בְּסֵתֶר קָנֶה וּבִצָּה.|מקור=איוב פרק מ, פסוקים טו-כא}}במדרש<ref name=":1">ויקרא רבה כב, י.</ref> נאמר כי היתר אכילת שור הבר הוא תחת איסור אכילת בהמות טמאות. | ||
מקובל לחלק בין שור הבר שייאכל לעתיד לבוא, והוא בהמות, לבין שור הבר המוזכר בחז"ל במספר מקומות<ref>ראה תוספתא כלאים פרק א הלכה ו.</ref> שהוא [[שור|בהמה]] המזוהה כתאו של ימינו. | |||
== שמו == | |||
בדברי [[חז"ל]] נקרא שור הבר בעיקר בשם '''בהמות''', כפי שנקרא גם בפסוקים<ref>תהילים פרק ח, פסוק ח. פרק נ, פסוק י. איוב פרק מ, פסוקים טו-כא. ועוד.</ref>. הטעם לכך שנקרא "בהמות" בלשון רבים מבואר<ref>הרמ"ע מפאנו, מאמר שבתות ה' חלק ב'.</ref> כי עתידים לטעום בו גם טעם בהמה וגם טעם חיה. | |||
תרגום יונתן על הפסוק "'''בהמות בהררי אלף'''" מתרגמו "תור בר דרעי בכל יומי טורי אלפין" (שור בר הרועה בכל יום אלפי הרים). | |||
בהשוואה לעוף [[בר יוכני]] שגם כן ייאכל לעתיד לבוא מבואר<ref>בספר התשבי (לר"א בחור) בערך "בר".</ref> כי שניהם נקראים "בר" מלשון שדה וחוץ, להיותם חיות פרא<ref>ובלשון ספר התשבי שם: "בלשון אשכנז ווילד [-פרא]".</ref>. | |||
== תיאורו == | == תיאורו == | ||
===בריאתו=== | ===בריאתו=== | ||
שור הבר נברא עם בת זוגו<ref>בבא בתרא דף עד עמוד ב.</ref>. על מנת שלא יחריבו את העולם סירס הקב"ה את הזכר<ref>הוא שנאמר באיוב "הנה נא כחו במתניו" זה זכר שסירסו, "ואונו בשרירי בטנו" זו נקבה שציננה. בבא בתרא שם.</ref> וצינן הנקבה, ושמרה ל[[סעודת הצדיקים לעתיד לבוא|צדיקים לעתיד לבוא]]. | שור הבר נברא עם בת זוגו<ref>בבא בתרא דף עד עמוד ב.</ref>. על מנת שלא יחריבו את העולם סירס הקב"ה את הזכר<ref>הוא שנאמר באיוב "הנה נא כחו במתניו" זה זכר שסירסו, "ואונו בשרירי בטנו" זו נקבה שציננה. בבא בתרא שם.</ref> וצינן הנקבה, ושמרה ל[[סעודת הצדיקים לעתיד לבוא|צדיקים לעתיד לבוא]]. | ||
בטעם שלא [[מלח]] הקב"ה את נקבת בהמות אלא רק ציננה (בשונה מבת זוגו של לויתן) מבואר כי [[דג]] שנמלח הינו משובח, מה שאין כן [[בשר]] שנמלח. | |||
===גודלו=== | ===גודלו=== | ||
שור הבר רובץ על אלף הרים<ref name=":0">במדבר רבה פכ"א, יח.</ref>. | שור הבר רובץ בגודלו על אלף הרים<ref name=":0">במדבר רבה פכ"א, יח. רש"י ומצו"ד על תהילים נ, י.</ref>. | ||
===מאכלו=== | ===מאכלו=== | ||
במדרש נאמר כי אין אדם יכול לעמוד במזונותיו של בהמות, ואלף ההרים עליהם רובץ שור הבר מצמיחים לו את מאכלו<ref name=":0" />. | |||
כמות המים הזורמים בנהר הירדן בששה (או י"ב) חודשים, גומע שור הבר בגמיעה אחת<ref name=":0" />. במדרש נוסף<ref name=":1" /> נאמר כי הנהר ממנו הוא שותה נקרא "יובל" וכי הוא יוצא מ[[גן עדן]]. | כמות המים הזורמים בנהר הירדן בששה (או י"ב) חודשים, גומע שור הבר בגמיעה אחת<ref name=":0" />. במדרש נוסף<ref name=":1" /> נאמר כי הנהר ממנו הוא שותה נקרא "יובל" וכי הוא יוצא מ[[גן עדן]]. | ||
== מהותו == | == מהותו == | ||
על | בהמות הוא הבהמה הנבחרת מכל הבהמות<ref>ילקוט שמעוני שמואל א צד. - בדומה ללויתן הנבחר מכל הדגים.</ref>. | ||
על מהותו של שור הבר, ככלל מאכלי ה[[סעודת שור הבר והלווייתן|סעודה לעתיד לבוא,]] מבואר<ref>רבנו בחיי על התורה שמות טז, ד.</ref> כי המאכלים שייאכלו בסעודה זו הינם מאכלים "דקים וזכים מחדדים השכל", על דרך ואף יותר מה[[מן (לחם מן השמים)|מן]] במדבר. | |||
== שחיטתו == | == שחיטתו == | ||
שור הבר ישחט על ידי | שור הבר ישחט על ידי הלויתן שנותץ בו את סנפירו ונוחרו<ref>ויקרא רבה יג, ג: "א"ר יודן ברבי שמעון כל בהמות ולויתן הן קניגין של צדיקים לעתיד לבא וכל מי שלא ראה קניגין של אומות העולם בעולם הזה זוכה לראותה לעולם הבא, כיצד הם נשחטים? בהמות נותץ ללויתן בקרניו וקורעו ולויתן נותץ לבהמות בסנפיריו ונוחרו, וחכמים אומרים זו שחיטה כשרה היא ולא כך תנינן הכל שוחטין ובכל שוחטין חוץ ממגל קציר והמגרה והשנים מפני שהן חונקין אמר רבי אבין בר כהנא אמר הקב"ה תורה חדשה מאתי תצא, חדוש תורה מאתי תצא".</ref>. | ||
[[הרבי]] מסביר{{הערה|קונטרס בענין תורה חדשה מאיתי תצא תנש"א}} | [[חז"ל]] במדרש מקשים ש[[שחיטה]] זו אינה על פי גדרי ה[[הלכה]], שהרי הסנפיר אינו [[סכין השחיטה|סכין]] הכשרה לשחיטה. התשובה על כך היא שלעתיד לבוא יחדש הקב"ה את היתר שחיטה זו כיון ש"[[תורה חדשה מאיתי תצא]]". | ||
[[הרבי]] מסביר{{הערה|קונטרס בענין תורה חדשה מאיתי תצא תנש"א}} כי אין הכוונה שה[[תורה]] תשתנה כיון שהתורה הינה נצחית, אלא הפירוש הוא ש[[מלך המשיח]] יגלה בתורה שדיני ה[[שחיטה]] הנוהגים כיום אינם מדברים על מקרה זה. | |||
ה[[צמח צדק]] מסביר את הטעם הרוחני לכך ששחיטה זו תהיה כשרה, שזהו מפני ש'פגימה' אותיות [[מגיפה]], וזה בעייתי רק בזמן הגלות ולא [[לעתיד לבוא]] כש"ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ{{הערה|זכריה י"ג ב}}". | ה[[צמח צדק]] מסביר את הטעם הרוחני לכך ששחיטה זו תהיה כשרה, שזהו מפני ש'פגימה' אותיות [[מגיפה]], וזה בעייתי רק בזמן הגלות ולא [[לעתיד לבוא]] כש"ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ{{הערה|זכריה י"ג ב}}". | ||
=== שחיטת שור הבר בחסידות === | === שחיטת שור הבר בחסידות === | ||
ב[[תורת החסידות]] מבואר כי שור הבר והלויתן מורים על שתי דרגות ב[[עבודת | ב[[תורת החסידות]] מבואר{{הערה|לקוטי תורה ריש פרשת שמיני. יח, א.}} כי שור הבר והלויתן מורים על שתי דרגות ב[[צדיקים|עבודת הצדיקים]]: הלויתן עניינו הוא עבודת ה[[צדיקים]] העובדים עבודתם ב[[רוחניות]] (כשם שהלויתן מקומו ב[[ים]], [[עלמא דאתכסיא]]), בכוונת הלב וביחוד יחודים עליונים בבחינת עליות. שור הבר לעומת זאת (שמקומו [[ארץ|ביבשה]], [[עלמא דאתגליא]]) מורה על עבודת הצדיקים בבירור [[גשמיות]] העולם. ועניין שחיטת שור הבר בסנפיר הלויתן לעתיד לבוא הוא העלאת [[בירור הניצוצות|ובירור]] עבודת הצדיקים שבבחינת שור הבר לדרגות נעלות יותר משיכולים להגיע אליה בכח עצמם. | ||
בשור הבר והלויתן יהיו [[ניצוצות]] מהנשמות של בני ישראל שעבודתם בזמן ה[[גלות]] הייתה בבחינת [[ממלא כל עלמין]], ועל ידי אכילת הצדיקים ב[[סעודת שור הבר והלווייתן|סעודה לעתיד לבוא]] יתעלו נשמות אלו לדרגת [[סובב כל עלמין]] הנעלית יותר{{הערה|ליקוטי תורה צו ז, ג.}}. | בשור הבר והלויתן יהיו [[ניצוצות]] מהנשמות של בני ישראל שעבודתם בזמן ה[[גלות]] הייתה בבחינת [[ממלא כל עלמין]], ועל ידי אכילת הצדיקים ב[[סעודת שור הבר והלווייתן|סעודה לעתיד לבוא]] יתעלו נשמות אלו לדרגת [[סובב כל עלמין]] הנעלית יותר{{הערה|ליקוטי תורה צו ז, ג.}}. | ||
הרבי מדגיש<ref>לקו"ש חל"ט עמ' 404.</ref> כי מכיון שהגאולה פועלת חידוש ב[[גשמיות]] העולם, נוסף על ביאור המעלות ברוחניות המבוארות [[תורת החסידות|בתורת החסידות]] תהיה זו סעודה [[גשמיות|גשמית.]] | |||
==ראו גם== | |||
*[[סעודת שור הבר והלווייתן]] | |||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||
[[קטגוריה:בעלי חיים]] | |||