נחליאל – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (9 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{קהילת חב"ד| | {{קהילת חב"ד| | ||
|שם=נחליאל | |שם=נחליאל | ||
|תמונה= | |תמונה=נחליאל 1.jpg | ||
|כתובית=היישוב כיום, במבט מלמעלה | |כתובית=היישוב כיום, במבט מלמעלה | ||
|עיר=היישוב נחליאל, חבל בנימין | |עיר=היישוב נחליאל, חבל בנימין | ||
|מדינה=[[ארץ ישראל]] | |מדינה=[[ארץ ישראל]] | ||
|מייסדי הקהילה=הרב [[שמואל תעיזי]] | |מייסדי הקהילה=הרב [[שמואל תעיזי]] | ||
|משפיע הקהילה=הרב [[משה יהודה שלום | |משפיע הקהילה=הרב [[משה יהודה שלום וויס]] | ||
|מוסדות בקהילה=[[תומכי תמימים נחליאל]] | |מוסדות בקהילה=[[תומכי תמימים נחליאל]] | ||
|מספר משפחות בקהילה= | |מספר משפחות בקהילה= | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
[[קובץ:נחליאל.jpg|ממוזער|היישוב בשנת [[תשמ"ו]]]] | [[קובץ:נחליאל.jpg|ממוזער|היישוב בשנת [[תשמ"ו]]]] | ||
היישוב הוקם בשנת [[תשד"מ]] על ידי תנועת | היישוב הוקם בשנת [[תשד"מ]] על ידי תנועת [[פועלי אגודת ישראל]], והשתייך אליה. | ||
בזמן הקמתה מנתה קהילת היישוב כ-10 - 20 משפחות בלבד, ונשאה אופי חרדי לאומי ('תורני'). | בזמן הקמתה מנתה קהילת היישוב כ-10 - 20 משפחות בלבד, ונשאה אופי חרדי לאומי ('תורני'). | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
היישוב בנוי בפסגת אחד ההרים בלב שטח יהודה ושומרון, בגובה 650 מטרים מעל פני הים ומשקיף על חבלי ארץ רחבים, ואף ניתן לראות ממנו את שפלת החוף - מ[[אשדוד]] ועד [[חדרה]]. האוויר צח וצונן, והדרכים המובילות אליו מטפסות על הרים מוריקים, סובבות בינות לשיפולי הרים, עמקים וואדיות. | היישוב בנוי בפסגת אחד ההרים בלב שטח יהודה ושומרון, בגובה 650 מטרים מעל פני הים ומשקיף על חבלי ארץ רחבים, ואף ניתן לראות ממנו את שפלת החוף - מ[[אשדוד]] ועד [[חדרה]]. האוויר צח וצונן, והדרכים המובילות אליו מטפסות על הרים מוריקים, סובבות בינות לשיפולי הרים, עמקים וואדיות. | ||
רב היישוב | רב היישוב הוא הרב אוריאל חוברה, שתומך רבות בקהילת ופעילות חב"ד ביישוב ואף עמד בראשות ה[[תומכי תמימים נחליאל|ישיבה]]. | ||
==קהילת חב"ד== | ==קהילת חב"ד== | ||
בשנת [[תש"נ]] | בשנת [[תש"נ]] יזם הרב [[שמואל תעיזי]] את הקמתה של קהילה חב"דית ביישוב - מקום מבודד ויפה, מקום תורה, הכולל בתוכו איכות חיים ושלווה ייחודית, ויחד עם זאת - נגיש לאזור המרכז, ובעקבות מחירן הירוד של דירות באזורי יהודה ושומרון לעומת אזורי המרכז והשפלה, דבר שיקל על זוגות חב"דיים צעירים רבים. | ||
במקום התגוררו אז אחד עשר משפחות שהיו על סף ייאוש, והיישוב עצמו היה נטוש למחצה. למרות היופי וההדר של האזור, והיישוב בפרט, היו בעיות מהבחינה הכלכלית ואנשים חדשים לא הוסיפו לבוא להתגורר במקום. כשהגיע למקום, מצא הרב תעיזי יישוב תורני, במרחק של כ-20 דקות נסיעה בלבד מהמרכז, [[ירושלים]] ו[[תל אביב]]. | |||
הרב תעיזי הציע לפרנסי היישוב את הרעיון להקים מוסד חינוכי חב"די ביישוב ולהביא משפחות צעירות נוספות שפרנסתן תהיה מהמוסד, וכך יתחזק היישוב, ונענה בהתלהבות רבה. | |||
הרב תעיזי הציע לפרנסי היישוב את הרעיון להקים מוסד חינוכי חב"די ביישוב ולהביא משפחות צעירות נוספות שפרנסתן תהיה מהמוסד, וכך יתחזק היישוב | |||
לאחר שסיכם את עקרונות היישוב, שלח הרב תעיזי פקס בקשת ברכה לרבי. באופן מפתיע, תוך שעות מספר התקבלה תשובת וברכת הרבי הנחרצת: {{ציטוטון|יהי רצון שיהיה בשעה טובה ומוצלחת, והזמן גרמא}}. | לאחר שסיכם את עקרונות היישוב, שלח הרב תעיזי פקס בקשת ברכה לרבי. באופן מפתיע, תוך שעות מספר התקבלה תשובת וברכת הרבי הנחרצת: {{ציטוטון|יהי רצון שיהיה בשעה טובה ומוצלחת, והזמן גרמא}}. | ||
| שורה 41: | שורה 39: | ||
עם הקמת הישיבה עברו ליישוב כ-15 משפחות חב"דיות, רובן זוגות צעירים. הגברים שמשו בתפקידים בישיבה; ר"מים, משגיחים, משפיעים, מדריכים וצוות גשמי. | עם הקמת הישיבה עברו ליישוב כ-15 משפחות חב"דיות, רובן זוגות צעירים. הגברים שמשו בתפקידים בישיבה; ר"מים, משגיחים, משפיעים, מדריכים וצוות גשמי. | ||
ראשוני המתיישבים נתקלו בקשיים רבים: ליישוב הייתה דרך כניסה אחת, שיצאה משימוש פעמים רבות כשנחסם הציר מסיבות ביטחוניות. שירותים כללים, מרפאה, מוסדות חינוך ואפילו מכולת בסיסית לא היו ביישוב, | ראשוני המתיישבים נתקלו בקשיים רבים: ליישוב הייתה דרך כניסה אחת, שיצאה משימוש פעמים רבות כשנחסם הציר מסיבות ביטחוניות. שירותים כללים, מרפאה, מוסדות חינוך ואפילו מכולת בסיסית לא היו ביישוב, והמתיישבים נאלצו בתדירות גבוהה ליסוע מרחק רב ליישובים הסמוכים. | ||
ההתיישבות החב"דית נתנה תנופה ליישוב הזנוח, שהלך והתפתח בהדרגה. עם השנים עלתה בהתמדה האכלוסיה החב"דית ביישוב (שידעה לאורך השנים עליות ומורדות), שהלך והתפתח אף מבחינה גשמית. | ההתיישבות החב"דית נתנה תנופה ליישוב הזנוח, שהלך והתפתח בהדרגה. עם השנים עלתה בהתמדה האכלוסיה החב"דית ביישוב (שידעה לאורך השנים עליות ומורדות), שהלך והתפתח אף מבחינה גשמית. | ||
בשכונת 'גבעת מנחם' ביישוב, נבנה בית כנסת חב"ד. בעקבות סיבוכים עם הרשויות והתנכלותן לקהילה בטענה שהבניה איננה חוקית, הרסו את בית הכנסת באכזריות | בשכונת 'גבעת מנחם' ביישוב, נבנה בית כנסת חב"ד. בעקבות סיבוכים עם הרשויות והתנכלותן לקהילה בטענה שהבניה איננה חוקית, הרסו את בית הכנסת באכזריות וחיללו את כבוד ספרי הקודש, ארון הקודש ו[[ספר תורה|ספר התורה]]. חרף זאת, נבנה בית הכנסת מחדש. במהלך הפרשייה שצברה פרסום רב וחוללה סערה גדולה, נבנה בית הכנסת מחדש ונהרס שוב שבע פעמים{{הערה|[https://col.org.il/news/56544 מזעזע: כוחות הביטחון הרסו בית כנסת בנחליאל] {{COL}} [https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=56395 זה מה שנשאר מבית הכנסת שהמדינה החריבה] {{אינפו}} הישן}}. | ||
מיקירי היישוב היה ר' [[צפריר וולנר]] | מיקירי היישוב היה ר' [[צפריר וולנר]], שעבד בישיבה ונספה באופן טראגי בשיטפון בדרכו ליישוב. | ||
עם השנים הפך היישוב לאבן שואבת אף למשפחות וקהילות חרדיות ותורניות רבות, ונפתחו בו גנים, ישיבות מפורסמות ומוסדות חינוך שונים מכל הזרמים. | עם השנים הפך היישוב לאבן שואבת אף למשפחות וקהילות חרדיות ותורניות רבות, ונפתחו בו גנים, ישיבות מפורסמות ומוסדות חינוך שונים מכל הזרמים. | ||
| שורה 70: | שורה 68: | ||
* [https://col.org.il/feed?keyword=%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%9C תגית:נחליאל] {{COL}} | * [https://col.org.il/feed?keyword=%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%9C תגית:נחליאל] {{COL}} | ||
* [https://old2.ih.chabad.info/#search=%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%9C&page=1 תגית:נחליאל] {{אינפו}} הישן | * [https://old2.ih.chabad.info/#search=%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%9C&page=1 תגית:נחליאל] {{אינפו}} הישן | ||
{{ | |||
{{מועצה אזורית מטה בנימין|בחירה=[[נחליאל]]}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:יישובים בישראל]] | ||
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]] | [[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]] | ||
[[קטגוריה:בנימין]] | |||