גפן – הבדלי גרסאות

[[קובץ:הגפן.jpeg|ממוזער|הגפן]]

עוד בתקופת ה[[מקרא]] היתה הגפן ותוצרתה, יחד עם ה[[חיטה]] וה[[שעורה]], הענף הכלכלי החשוב ביותר של [[ארץ הקודש|הארץ]].

את אשת חיל, [[דוד המלך]] מתאר ב[[ספר התהלים]] "אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ{{הערה|[[תהלים קכ"ח|תהלים פרק קכ"ח]], פסוק ג'}}". ב[[שיר השירים]] מוזכרת הגפן הן כמשל ל[[עם ישראל]], והן כסימן והבטחה ל[[גאולה]]: "נַשְׁכִּימָה לַכְּרָמִים נִרְאֶה אִם פָּרְחָה הַגֶּפֶן פִּתַּח הַסְּמָדַר הֵנֵצוּ{{הערה|[[שיר השירים]] פרק ז', פסוק י"ג}}". כמו כן הגפן מסמלת פוריות "אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה{{הערה|[[תהלים קכ"ח|תהלים פרק קכ"ח]], פסוק ג'}}", וזוגיות טובה "ענבי הגפן בענבי הגפן{{הערה|[[מסכת פסחים]], דף מ"ט, עמוד א'}}".

ה[[יין]] מיוצר מפירות הגפן. הטבע של ה[[יין]] שהוא עוזר לצאת מהמצב רוח ולשמוח. ה[[יין]] מרמז על ה[[שמחה]] של ה[[נפש האלוקית]], כשאמו מקיימים את רצונו של ה' יתברך. גם כן ה[[יין]] מסוגל לעצור את ה[[נפש הבהמית]] מפרעותה. מהמילים "וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ"{{הערה|[[תהלים ק"ד]], פסוק ט"ו}}, [[הרבי]] לומד "אַנוש" בפתח, "אַנוש" מלשון חלישות, כלומר, להחליש את ה[[נפש הבהמית]]{{הערה|משיחת [[דבר מלכות חמשה עשר בשבט]]}}.  

{{קצרמר}}

{{שבעת המינים}}

[[קטגוריה:מאכלים ומשקאות]]

[[קטגוריה:צומח]]

[[קטגוריה:שבעת המינים]]