אמונת חכמים – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
תיקון קישור לפירושונים |
||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
מצינו כמה הגדרות מ[[חסידים]] למושג 'אמונת חכמים' והצורך בה: | מצינו כמה הגדרות מ[[חסידים]] למושג 'אמונת חכמים' והצורך בה: | ||
ר' [[אייזיק מהומיל]] מגדיר את האמונת חכמים (ביחס ל[[אדמו"ר הזקן]]) כאמונה הנוצרת מהעובדה שרואים את ידיעתו הנרחבת בכל התחומים (כולל [[חכמות אומות העולם]] השונות), וממילא סומכים עליו | ר' [[אייזיק מהומיל]] מגדיר את האמונת חכמים (ביחס ל[[אדמו"ר הזקן]]) כאמונה הנוצרת מהעובדה שרואים את ידיעתו הנרחבת בכל התחומים (כולל [[חכמות אומות העולם]] השונות), וממילא סומכים עליו שנראה שגם שאר דבריו נכונים{{הערה|ראה בהרחבה במכתבו הנדפס בספר 'תולדות יצחק אייזיק' מדור מכתביו.}}. | ||
בספר [[ויכוחא רבה (ספר)]]{{הערה|ע' 90 במהדורה החדשה.}} מוסבר שאף שאמונת חכמים היא דבר קל "שאם רואה את רבו חכם ומופלג בתורה ועוסק בתורה יומם ולילה בקל יוכל להאמין בו", הרי בשביל שתחדור באדם הוא נדרש לביטול. | בספר [[ויכוחא רבה (ספר)]]{{הערה|ע' 90 במהדורה החדשה.}} מוסבר שאף שאמונת חכמים היא דבר קל "שאם רואה את רבו חכם ומופלג בתורה ועוסק בתורה יומם ולילה בקל יוכל להאמין בו", הרי בשביל שתחדור באדם הוא נדרש לביטול. | ||
בקובץ '[[התמים]]'{{הערה|1=חוברת ז' עמודים 742-744.}} מתוארת אמונת חכמים בדומה להנאה | בקובץ '[[התמים]]'{{הערה|1=חוברת ז' עמודים 742-744.}} מתוארת אמונת חכמים בדומה להנאה מ[[השמש]] אף שאין אנו יודעים מהותה. כך הרבי, פשוט רואים במוחש את התענוג העצום מהתקשרות אליו. | ||
ובספרי אדמו"רי פולין{{הערה|ראה "פרקים בתורת החסידות" ע' קלו - מאמרי קודש השלם ע' רטז ושמך חכמה פ' בא.}} מובאת הבחנה בין האמונה מצד חכמתו ומדותיו וגודל קדושתו ורוב צדקתו - שהיא אצל החכמים ובעלי מדע, לאמונה שמצד אותות ומופתים שרואים - שהיא אצל המון העם. | ובספרי אדמו"רי פולין{{הערה|ראה "פרקים בתורת החסידות" ע' קלו - מאמרי קודש השלם ע' רטז ושמך חכמה פ' בא.}} מובאת הבחנה בין האמונה מצד חכמתו ומדותיו וגודל קדושתו ורוב צדקתו - שהיא אצל החכמים ובעלי מדע, לאמונה שמצד אותות ומופתים שרואים - שהיא אצל המון העם. | ||