איש וביתו: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(איש וביתו - איש ואשתו כלומר הרבי והרבנית) |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (ביטול גרסה 522607 של תלמוד בבלי (שיחה)) תגית: ביטול |
||
| (30 גרסאות ביניים של 21 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
איש וביתו | '''איש וביתו''' משמעותו היא - איש ואשתו, זאת על בסיס מאמר רב יוסי בתלמוד{{הערה|שבת קיח, ב.}} "מעולם לא קרייתי לאשתי אשתי ולשורי שורי אלא לאשתי ביתי ולשורי שדי". | ||
מקור נוסף לביטוי הוא "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה, בית יעקב '''איש וביתו''' באו{{הערה|שמות א, א.}}", וכן מאמר חז"ל במסכת יומא{{הערה|יומא א, א.}} "ביתו - זו אשתו". | |||
[[הרבי]] מסביר באחת משיחותיו, שהמשמעות בכינוי 'ביתי' היא, שרב יוסי התייחס למטרה האמיתית של ה[[נישואין]] - להעמיד בית בישראל{{הערה|לקוטי שיחות חלק י"ז שיחה א' לפרשה אחרי.}}. | |||
בשנת [[תשמ"ו]] הכריז ה[[משב"ק]] - ר' [[מאיר הרליג]] - בנוכחות הרבי ב-[[770]] שתיערך [[התוועדות חסידית|התוועדות]] לרגל [[כ"ח סיון תש"א|כ"ח סיון]], היום בו הגיע הרבי ל[[ארצות הברית]]. הרבי העיר לו, שיאמר "איש וביתו", כאומר - לא לבדי הגעתי לארצות הברית אלא יחד עם [[הרבנית חיה מושקא]]. | |||
ומיני אז, מופיע ביטוי זה בתיאור אירועי הימים ההם שנדפס ב[[קובץ כ"ח סיון תנש"א]] - ([[קה"ת]]) ב[[מוגה|הגהת]] הרבי, וב"[[שלשלת היחס]]" בהקדמה ל"[[לוח היום יום]]". | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:מושגים כלליים]] | |||
גרסה אחרונה מ־01:31, 18 בפברואר 2022
איש וביתו משמעותו היא - איש ואשתו, זאת על בסיס מאמר רב יוסי בתלמוד[1] "מעולם לא קרייתי לאשתי אשתי ולשורי שורי אלא לאשתי ביתי ולשורי שדי". מקור נוסף לביטוי הוא "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה, בית יעקב איש וביתו באו[2]", וכן מאמר חז"ל במסכת יומא[3] "ביתו - זו אשתו".
הרבי מסביר באחת משיחותיו, שהמשמעות בכינוי 'ביתי' היא, שרב יוסי התייחס למטרה האמיתית של הנישואין - להעמיד בית בישראל[4].
בשנת תשמ"ו הכריז המשב"ק - ר' מאיר הרליג - בנוכחות הרבי ב-770 שתיערך התוועדות לרגל כ"ח סיון, היום בו הגיע הרבי לארצות הברית. הרבי העיר לו, שיאמר "איש וביתו", כאומר - לא לבדי הגעתי לארצות הברית אלא יחד עם הרבנית חיה מושקא.
ומיני אז, מופיע ביטוי זה בתיאור אירועי הימים ההם שנדפס בקובץ כ"ח סיון תנש"א - (קה"ת) בהגהת הרבי, וב"שלשלת היחס" בהקדמה ל"לוח היום יום".