נטע רבעי – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''נטע רבעי''' היא המצווה לאכול את פירות העץ של שנה הרביעית לנטיעתו בקדושה. אחרי שהפירות שגדלו משך שלוש שנים הראשונות היו אסורים בהנאה - [[איסור ערלה]], פירות אלו שגדלו בשנה הרביעית, הינם קדושים, ומתחייבים באכילה בירושלים, כמו מעשר שני. | '''נטע רבעי''' היא המצווה לאכול את פירות העץ של שנה הרביעית לנטיעתו בקדושה. אחרי שהפירות שגדלו משך שלוש שנים הראשונות היו אסורים בהנאה - [[איסור ערלה]], פירות אלו שגדלו בשנה הרביעית, הינם קדושים, ומתחייבים באכילה בירושלים, כמו מעשר שני. | ||
==מטעמי המצווה== | ==מטעמי המצווה== | ||
| שורה 10: | שורה 8: | ||
== מדיני המצווה == | == מדיני המצווה == | ||
=== נטע רבעי === | === הקדושה של נטע רבעי === | ||
כל פרי שיוצא מהעץ בשנה הרביעית לנטיעתו נחשב לקודש. משמעות קדושתו היא שהפירות ניתנים לאכילה לבעליהם, אך רק לאחר שהן נאכלות בירושלים, כפי שנאמר בפסוק: ''"ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש הלולים לה'"'' (ויקרא י"ט, כ"ג-כ"ד). "הלולים" משמעותם אכילה בירושלים, והם נקראים נטע רבעי, כפי שמובא בספרי (נשא ו), שהתורה מדברת על כך שהפירות הם ''"לבעלים"'', כלומר, הם שייכים לבעל העץ אך יש לאוכלם במקום הקדוש. | |||
* הפירות שבשנה הרביעית נחשבים כמו [[מעשר שני]] – הם פודיים בכסף ומעלים אותו ל[[ירושלים]], שם יש לאוכלם. אם פודה אותם עבור עצמו, יש להוסיף חמישית על ערכם, בדיוק כמו במעשר שני. | * הפירות שבשנה הרביעית נחשבים כמו [[מעשר שני]] – הם פודיים בכסף ומעלים אותו ל[[ירושלים]], שם יש לאוכלם. אם פודה אותם עבור עצמו, יש להוסיף חמישית על ערכם, בדיוק כמו במעשר שני. | ||