ייסורים – הבדלי גרסאות

 

הסיבה לכך שאכן יסורים מכפרים על עונשי הגיהנום למרות שאינם קשים כמותם, היא כמשל אור [[השמש]] הזורח בארץ, שכל תנועה קלה באור השמש למטה כרוכה בהעתקת השמש למעלה במרחק עצום עקב ריחוקה, כך גם הנעשה ב[[עולם הזה]] פועל ב[[עולם הבא]] לאין ערוך מעצם היסורים עצמם{{הערה|1=[[אדמו"ר הזקן]], [[אגרת התשובה]].}}.

 

ב[[תניא]], מובאות בשלושה מקומות עצות בעניין קבלת היסורים: בפעם הראשונה, ניתנת העצה לקבל את היסורים בשמחה, וע"י כך יזכו [[לעתיד לבוא]] להכרת הטוב המסתתר בהם{{הערה|לקוטי אמרים פרק כו.}}; במקום אחר{{הערה|אגרת הקדש סימן כב.}} מובאת העצה, "לפשפש במעשיו" ולראות את תוכנן הפנימי של היסורים - שה' ממרק חטאיו "כמשל מלך גדול הרוחץ צואת בנו", התבוננות זו מעוררת כמים אהבה לה', שתביא שגם מלמעלה תהיה האהבה מגולה ותתבטא בטוב הנראה והנגלה. המעלה באופן זה היא, שניתן לזכות כבר בעולם הזה לטוב הנראה והנגלה; עצה אחרת שניתנת בתניא{{הערה|אגרת הקודש סימן יא.}}, היא לדעת שהיסורים הם רק [[ניסיון]] לבדוק אם חפצו בעניני העולם וחיי הגוף, וכשעומד בניסיון, זוכה להתגלות טוב גלוי. המעלה באופן זה היא שאין צורך אפילו להמתין להתעוררות אהבה וכו'.

כאשר הגיע פעם חסיד ל[[ליובאוויטש]] וזכה לקירוב גדול מ[[אדמו"ר הצמח צדק]] למרות שלא היה ידוע לבעל דרגה מיוחדת בעבודת השם, תמה על כך [[אדמו"ר המהר"ש]], ולתשובתו השיב לו הצמח צדק: בעל יסורים כמותו קשה למצוא, והוא מקבל הכל במנוחה וב[[אמונה]] על דרך המובא בגמרא{{הערה|[[מסכת ברכות]] ס ע"ב.}} "צריך לקבולי בשמחה", שלקבולי בשמחה אין הכוונה לצאת בריקוד, הוא למדן ומבין חסידות וכולם מבטלים אותו, ולא ניכרת עליו שום התפשטות. וה"צמח צדק" סיים: כזה זכאי שהטוב יבוא אליו בנגלה. כעבור שלוש שנים בא החסיד לליובאוויטש, כשהוא [[עשירות|עשיר]] מופלג, עם מנין חסידים שהוביל עמו על חשבונו{{הערה|1=ספר השיחות ה'תש"ה [לה"ק] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15795&hilite=ed64b009-98b1-497b-b9e5-c839e09d3433&st=הכנה+לתפילה&pgnum=155 עמ' ט-י].}}.

[[קטגוריה:בריאות]]