מוזיקה – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – " " ב־" " תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:אייקון ניגוני חבד.png|ממוזער]] | |||
'''מוזיקה''' הוא שם כולל למכלול האומנות הקשורה ביצירות המורכבות מצלילים שונים, המשתנים מאחד לשני באמצעות גובה צליל, קצב, דינמיקה, גוון ומרקם. המוזיקה נכתבת ומתועדת באמצעות תווים. | '''מוזיקה''' הוא שם כולל למכלול האומנות הקשורה ביצירות המורכבות מצלילים שונים, המשתנים מאחד לשני באמצעות גובה צליל, קצב, דינמיקה, גוון ומרקם. המוזיקה נכתבת ומתועדת באמצעות תווים. | ||
| שורה 8: | שורה 9: | ||
ייחודיותם של הניגונים החב"דיים{{הערה|1=ראו [https://nichoach.blogspot.com/2017/08/blog-post_17.html התבלין הסודי שבניגוני חב"ד], הסבר מפי ר' לב לייבמן.}} באה לידי ביטוי גם על ידי חוקרים ומוזיקולוגים אובייקטיבים, שתיארו את "המצפן של סגנונות הניגון החסידי . . משקף את המאמץ האגדי של ה'ניצוץ האלקי' הכבול שבנשמה, לחלץ את עצמו, הרבה מעבר לביטוי רגשי מוגבל או רעיון מחשבתי{{הערה|1='אנציקלופדיה יודאיקה' (באנגלית) כרך 12 ערך מוזיקה. נעתק בתוך [https://nichoach.blogspot.com/2019/10/blog-post_25.html ניגון שעשה היסטוריה למעלה ולמטה].}}. | ייחודיותם של הניגונים החב"דיים{{הערה|1=ראו [https://nichoach.blogspot.com/2017/08/blog-post_17.html התבלין הסודי שבניגוני חב"ד], הסבר מפי ר' לב לייבמן.}} באה לידי ביטוי גם על ידי חוקרים ומוזיקולוגים אובייקטיבים, שתיארו את "המצפן של סגנונות הניגון החסידי . . משקף את המאמץ האגדי של ה'ניצוץ האלקי' הכבול שבנשמה, לחלץ את עצמו, הרבה מעבר לביטוי רגשי מוגבל או רעיון מחשבתי{{הערה|1='אנציקלופדיה יודאיקה' (באנגלית) כרך 12 ערך מוזיקה. נעתק בתוך [https://nichoach.blogspot.com/2019/10/blog-post_25.html ניגון שעשה היסטוריה למעלה ולמטה].}}. | ||
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
התיעוד ההיסטורי המוקדם ביותר לשימוש בנגינה, הוא בדור השמיני ל[[בריאת העולם]], אודות יובל בנו של למך, אשר הוא היה ”אֲבִי כָּל תֹּפֵשׂ כִּנּוֹר וְעוּגָב”{{הערה|בראשית, פרק ד', פסוקים כ'–כ"א.}}, וכפירוש הרס""ג: "והיא המוסיקה – חיבור כתבי הנגינה"{{הערה|ועל דרך זה באבן עזרא: "ואבי כל תופש – שם כלל לעושי כלי הנגון ולמנגן. וחכמת הנגינות מפוארת כי היא יוצאה מהערכים". ובפירוש הרד"ק: "ושם – אבי כל תפש כנור ועוגב – הוא היה הראשון בחכמת הנגון. ואמר בלשון תפישה לפי שהאמנות תהא היא בתפישת יתרי הכנור והעוגב ביד השמאלית כפי השעור שתורה החכמה ההיא".}}. | התיעוד ההיסטורי המוקדם ביותר לשימוש בנגינה, הוא בדור השמיני ל[[בריאת העולם]], אודות יובל בנו של למך, אשר הוא היה ”אֲבִי כָּל תֹּפֵשׂ כִּנּוֹר וְעוּגָב”{{הערה|בראשית, פרק ד', פסוקים כ'–כ"א.}}, וכפירוש הרס""ג: "והיא המוסיקה – חיבור כתבי הנגינה"{{הערה|ועל דרך זה באבן עזרא: "ואבי כל תופש – שם כלל לעושי כלי הנגון ולמנגן. וחכמת הנגינות מפוארת כי היא יוצאה מהערכים". ובפירוש הרד"ק: "ושם – אבי כל תפש כנור ועוגב – הוא היה הראשון בחכמת הנגון. ואמר בלשון תפישה לפי שהאמנות תהא היא בתפישת יתרי הכנור והעוגב ביד השמאלית כפי השעור שתורה החכמה ההיא".}}. | ||
| שורה 20: | שורה 22: | ||
לאחר החורבן, שימשה המוזיקה בעיקר בשעת התפילות, ובזמירות שבת וחג. כבר בתקופת הגאונים חוברו פיוטים שונים שהיו נאמרים בנעימה מיוחדת{{הערה|אם כי היו מגדולי ישראל שיצאו חוצץ נגד נוהג זה, דוגמת [[רבי יהודה החסיד]] שכתב: "חטא הוא, לפי שהן עושין כן כדי להשמיע קולם הנעים, ועוד שיש טורח ציבור שלא לצורך".}}. | לאחר החורבן, שימשה המוזיקה בעיקר בשעת התפילות, ובזמירות שבת וחג. כבר בתקופת הגאונים חוברו פיוטים שונים שהיו נאמרים בנעימה מיוחדת{{הערה|אם כי היו מגדולי ישראל שיצאו חוצץ נגד נוהג זה, דוגמת [[רבי יהודה החסיד]] שכתב: "חטא הוא, לפי שהן עושין כן כדי להשמיע קולם הנעים, ועוד שיש טורח ציבור שלא לצורך".}}. | ||
===המוזיקה בצורה המוכרת לנו כיום=== | ===המוזיקה בצורה המוכרת לנו כיום=== | ||
| שורה 74: | שורה 75: | ||
==מוזיקאים עם הרבי== | ==מוזיקאים עם הרבי== | ||
[[הרבי]] מייחס חשיבות רבה למוזיקה, ולשימוש בה להפצת היהדות{{מקור}}. מוזיקאים יהודיים רבים זכו לעידוד והכוונה מהרבי בעבודתם, כשהרבי מייחס חשיבות רבה לעצם פועלם [[שמחה|לשמח]] יהודים, וכמובן יכלתם להגיע לקהלים רבים ולהשפיע עליהם בקיום ה[[תורה]] וה[[מצוה|מצוות]]. כמה פעמים הזכיר הרבי לזמרים (ביניהם הזמר [[מרדכי בן דוד]]) את מאמרי חז"ל "כבד את ה' מגרונך", ודברי אליהו הנביא שהמשמחים יהודים הם בני [[העולם הבא]]{{הערה|ראו בערך [[מרדכי בן דוד]].}}. לזמר [[אברהם פריד]] הורה הרבי לתת צדקה לפני השירה ואחרי השירה, "כתודה לקב"ה שהשירה היתה בהצלחה"{{הערה|ראו בערך [[אברהם פריד]].}}. מוזיקאים נוספים שזכו לקירוב מיוחד: [[האחים פיאמנטה]]. [[אלי ליפסקר]]. [[ועלוועל פסח מרנץ]]. ר' [[בנציון שנקר]]. ר' [[שמואל קטן]]. | [[הרבי]] מייחס חשיבות רבה למוזיקה, ולשימוש בה להפצת היהדות{{מקור}}. מוזיקאים יהודיים רבים זכו לעידוד והכוונה מהרבי בעבודתם, כשהרבי מייחס חשיבות רבה לעצם פועלם [[שמחה|לשמח]] יהודים, וכמובן יכלתם להגיע לקהלים רבים ולהשפיע עליהם בקיום ה[[תורה]] וה[[מצוה|מצוות]]. כמה פעמים הזכיר הרבי לזמרים (ביניהם הזמר [[מרדכי בן דוד]]) את מאמרי חז"ל "כבד את ה' מגרונך", ודברי אליהו הנביא שהמשמחים יהודים הם בני [[העולם הבא]]{{הערה|ראו בערך [[מרדכי בן דוד]].}}. לזמר [[אברהם פריד]] הורה הרבי לתת צדקה לפני השירה ואחרי השירה, "כתודה לקב"ה שהשירה היתה בהצלחה"{{הערה|ראו בערך [[אברהם פריד]].}}. לזמר ר' [[מענדי ג'רופי]] אמר הרבי "מרבים בשמחה". מוזיקאים נוספים שזכו לקירוב מיוחד: [[האחים פיאמנטה]]. [[אלי ליפסקר]]. [[ועלוועל פסח מרנץ]]. ר' [[בנציון שנקר]]. ר' [[שמואל קטן]]. | ||
==הוראות הרבי== | ==הוראות הרבי== | ||
| שורה 94: | שורה 95: | ||
*[[מרדכי ברוצקי]] (שכתוב מהרצאה), '''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=131&article=1787 שפת המוזיקה]''' {{חבד בישראל}} | *[[מרדכי ברוצקי]] (שכתוב מהרצאה), '''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=131&article=1787 שפת המוזיקה]''' {{חבד בישראל}} | ||
*'''[https://chabad.info/special/359565/ אנשי המוסיקה החב"דיים בראיון מיוחד • בעלי השיר]''' {{אינפו}} | *'''[https://chabad.info/special/359565/ אנשי המוסיקה החב"דיים בראיון מיוחד • בעלי השיר]''' {{אינפו}} | ||
*[https://col.org.il/news/158742 חדשני: גישת היהדות לתרבות - מפרויד ועד אברהם פריד | צפו{{וידאו}}{{col}}] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ניגונים|*]] | [[קטגוריה:ניגונים|*]] | ||