![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
יוסף בא-גד – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – " " ב־" " |
אין תקציר עריכה |
||
| (6 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:הרב בא גד עם אחד מספריו.jpg|ממוזער|שמאל|הרב בא-גד עם אחד מספריו ([[תשע"ז]])]] | |||
[[קובץ:הרב בא גד עם אחד מספריו.jpg|ממוזער|שמאל|הרב בא-גד עם אחד מספריו (תשע"ז)]] | [[קובץ:הרב יוסף באגד אצל הרבי.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב בא-גד אצל הרבי, תשרי [[תשנ"ב]]]] | ||
[[קובץ:הרב יוסף באגד אצל הרבי.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב בא-גד אצל הרבי | הרב '''יוסף בא-גד{{הערה|שם משפחתו המקורי היה בוגרד.}}''' (נולד ב[[ג' אדר]] [[תרצ"ב]], 1932) הוא רב, מחנך ופוליטיקאי ישראלי, מייסד ישיבת "נחל יצחק" בנחלים, חבר כנסת לשעבר וידיד [[חב"ד]]. הוא חיבר ספרים רבים בתחום התורה והחינוך וזכה בתארים על תרומתו לחינוך בישראל. | ||
הרב '''יוסף בא-גד''' ( | |||
==תולדות חיים== | == תולדות חיים == | ||
נולד במוצא תחתית ב[[ג' אדר]] [[תרצ"ב]]. הוא למד בישיבת כפר הרוא"ה, בישיבת היישוב החדש בתל אביב ובישיבת חברון. שירת בצה"ל במסגרת גרעין נח"ל ולאחר מכן למד הוראה בסמינר מזרחי בירושלים והוסמך לרבנות. הוא בעל תואר שני בחינוך ובתנ"ך מאוניברסיטת בר-אילן. | |||
בשנת [[תשט"ז]] ייסד את ישיבת | בשנת [[תשט"ז]] ייסד את ישיבת "נחל יצחק" בנחלים, שבה שימש תחילה כמנהל. בשנת [[תשכ"א]] מונה לראש הישיבה, תפקיד שבו כיהן עד שנת [[תשס"ה]]. בשנת [[תשס"ז]] הוכתר כנשיא הישיבה.{{הערה|במהלך השנים הראשונות של הישיבה, רבים מתלמידיו הפכו לחסידי חב"ד, וחלקם אף הפכו לשלוחים מוכרים ב[[חסידות חב"ד]].}} | ||
== משנתו החינוכית == | |||
הרב בא-גד פיתח שיטת לימוד ייחודית בשם "ש"ס בש"ס" או "שיטת הסוגיות", בהשראת מורו הרב אברהם קרול, המבוססת על לימוד התלמוד הבבלי והירושלמי לפי [[סוגיה|סוגיות]] ולא לפי סדר הדפים, תוך שילוב נושאי תורה ומדע בהתאם לדברי הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]]{{הערה|אגרות הראי"ה, חלק א' איגרת ג'.}}. בשנת [[תש"ל]] המליץ להחיל עקרונות מהישיבות התיכוניות על בתי ספר דתיים, כולל למידה עצמאית, יום לימודים ארוך, מינוי רב בית ספר, ושילוב הרגש והשכל בפעילות תורנית כגון ביקורים בישיבות ובהתיישבות דתית. | |||
== פעילות פוליטית == | |||
בשנים [[תשנ"ב]]–[[תשנ"ו]] כיהן כחבר כנסת בכנסת ה-13. במהלך כהונתו קידם נושאים שונים והצליח להעביר חוקים רבים.{{הערה|הוא היה מוכר בציבור בשל פעילותו הציבורית הבולטת.}} לקראת סוף כהונתו פרש ממפלגתו והקים סיעת יחיד בשם "מורשת אבות". הוא ניסה להתמודד בבחירות עם סיעה זו, אך לא עבר את אחוז החסימה. כמו כן, ביקש להתמודד לראשות הממשלה, אך לא הצליח לאסוף את מספר החתימות הנדרש. יומיים לפני הבחירות הודיע על פרישה ותמך במפד"ל. | |||
ביקר אצל הרבי פעמים רבות. | == קשר עם חב"ד והרבי== | ||
הרב בא-גד ביקר אצל [[הרבי]] פעמים רבות. ב-כ"ה אייר [[תשמ"ז]] הגיע לחלוקת הדולרים והגיש לרבי ספרים שחיבר. ב-י"א אייר [[תש"נ]] מסר לרבי ספר נוסף שחיבר במהלך חלוקת הדולרים. הוא השתתף ב[[פאראד]] של ל"ג בעומר [[תש"נ]] בנוכחות הרבי וקיבל דולר לצדקה ב-כ"ב אייר [[תש"נ]]. בתשרי [[תשנ"ב]] השתתף בתפילות עם הרבי בהושענא רבא וב-ל' תשרי קיבל דולר ביחידות הכללית לאורחים השבים לארץ הקודש. בתשרי [[תשנ"ג]] ביקר שוב ב[[770]] והשתתף בכניסה לחדרו של הרבי ביום שמחת תורה עם קבוצת רבנים חב"דים.{{הערה|ב-ו' אב [[תשנ"ה]], בדיון במליאת הכנסת, סיפר על מפגשו הראשון עם הרבי: "עמדתי בתור, ראיתי שולחן עם דולרים ויהודי עם הדרת פנים נפלאה, הבנתי שאני מול האדמו"ר. הוא שאל אותי: מה בידך? אמרתי לו: הספר שהוצאתי, 'נחלי אשכולות'. הוא ביקש עותק ואמר שזה יכול להביא תועלת. לאחר מכן אמר לי: 'אברך אותך שלעולם לא תהיה מרוצה.' נפגעתי, אך הוא הסביר שחז"ל אומרים שמי שיש לו מאה רוצה מאתיים, ומי שיש לו מאתיים רוצה יותר, כי אדם צריך תמיד לשאוף ליותר. מאז גדלה הישיבה מ-600 ל-1,200 תלמידים." (ערוך לשונית מתוך פרוטוקול הכנסת).}} | |||
בתשרי [[תשנ"ג]] | |||
בשנת [[תשנ"ג]] חתם על עצומה עם חברי כנסת נוספים הקוראת לרבי לבוא לארץ ישראל ולגאול את עם ישראל.{{הערה|[[:קובץ:חברי כנסת חותמים הרבי שליטא המלך המשיח.jpg|צילום הידיעה בעיתונות על חתימות חברי הכנסת]].}} לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]], המשיך לקדם את האמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי]] וב[[הרבי כמלך המשיח|רבי כמלך המשיח]]. הוא השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה]] שאורגנו על ידי הרב [[זמרוני ציק]] ובהמשך חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]]. | |||
הוא | |||
== ספרים ופרסים == | |||
הרב בא-גד חיבר ספרים רבים, בהם "נחלי בא-גד", "שערי לימוד", "אוגדן הסוגיות" ו"נחלי האשכולות". בספרו האחרון הציג הוכחות לדעתו של הרבי בנושא [[לוחות הברית|הלוחות המרובעות]]. זכה בתארים רבים, בין היתר בשנת [[תשמ"ח]] בפרס הרב טולידאנו לספרות תורנית על ספריו "אוגדן הסוגיות" ו"נחלי לימוד", ובשנת [[תשע"ד]] בתואר יקיר העיר פתח תקווה. בשנת [[תשע"ז]] הוענק לו אות החינוך על ידי ראש הממשלה. | |||
== פעילות ציבורית נוספת == | |||
הרב בא-גד משתתף באירועים של [[חב"ד]], בעיקר של [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]] אותה ניהל הרב [[זמרוני ציק]], שהיה תלמידו.{{הערה|[http://shturem.net/index.php?section=news&id=97221 הרב בא-גד בכינוס בתי חב"ד]; [http://hageula.com/vid/farbrengen/16062.htm הרב בא-גד בכינוס ברוכים הבאים].}} הוא פעיל גם באירועים של בית חב"ד [[פתח תקווה]], עיר מגוריו. | |||
הרב בא-גד | == חיים אישיים == | ||
הרב בא-גד נשוי לרבקה זוסמן, ולהם שבעה ילדים. הם מתגוררים בפתח תקווה. | |||
== קישורים חיצוניים == | |||
* [https://www.hageula.com/vid/kinusim/18452.htm הרב יוסף בא-גד מברך את קונגרס משיח תשע"ט] באתר הגאולה | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל: בא-גד, יוסף}} | {{מיון רגיל: בא-גד, יוסף}} | ||
| שורה 41: | שורה 38: | ||
[[קטגוריה:אישים בפתח תקווה]] | [[קטגוריה:אישים בפתח תקווה]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ב]] | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ב]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת כפר הרא"ה]] | |||
[[קטגוריה:חברי כנסת שחתמו שהרבי הוא מלך המשיח]] | |||
גרסה אחרונה מ־21:03, 10 באוקטובר 2025
הרב יוסף בא-גד[1] (נולד בג' אדר תרצ"ב, 1932) הוא רב, מחנך ופוליטיקאי ישראלי, מייסד ישיבת "נחל יצחק" בנחלים, חבר כנסת לשעבר וידיד חב"ד. הוא חיבר ספרים רבים בתחום התורה והחינוך וזכה בתארים על תרומתו לחינוך בישראל.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד במוצא תחתית בג' אדר תרצ"ב. הוא למד בישיבת כפר הרוא"ה, בישיבת היישוב החדש בתל אביב ובישיבת חברון. שירת בצה"ל במסגרת גרעין נח"ל ולאחר מכן למד הוראה בסמינר מזרחי בירושלים והוסמך לרבנות. הוא בעל תואר שני בחינוך ובתנ"ך מאוניברסיטת בר-אילן.
בשנת תשט"ז ייסד את ישיבת "נחל יצחק" בנחלים, שבה שימש תחילה כמנהל. בשנת תשכ"א מונה לראש הישיבה, תפקיד שבו כיהן עד שנת תשס"ה. בשנת תשס"ז הוכתר כנשיא הישיבה.[2]
משנתו החינוכית[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב בא-גד פיתח שיטת לימוד ייחודית בשם "ש"ס בש"ס" או "שיטת הסוגיות", בהשראת מורו הרב אברהם קרול, המבוססת על לימוד התלמוד הבבלי והירושלמי לפי סוגיות ולא לפי סדר הדפים, תוך שילוב נושאי תורה ומדע בהתאם לדברי הרב אברהם יצחק הכהן קוק[3]. בשנת תש"ל המליץ להחיל עקרונות מהישיבות התיכוניות על בתי ספר דתיים, כולל למידה עצמאית, יום לימודים ארוך, מינוי רב בית ספר, ושילוב הרגש והשכל בפעילות תורנית כגון ביקורים בישיבות ובהתיישבות דתית.
פעילות פוליטית[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנים תשנ"ב–תשנ"ו כיהן כחבר כנסת בכנסת ה-13. במהלך כהונתו קידם נושאים שונים והצליח להעביר חוקים רבים.[4] לקראת סוף כהונתו פרש ממפלגתו והקים סיעת יחיד בשם "מורשת אבות". הוא ניסה להתמודד בבחירות עם סיעה זו, אך לא עבר את אחוז החסימה. כמו כן, ביקש להתמודד לראשות הממשלה, אך לא הצליח לאסוף את מספר החתימות הנדרש. יומיים לפני הבחירות הודיע על פרישה ותמך במפד"ל.
קשר עם חב"ד והרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב בא-גד ביקר אצל הרבי פעמים רבות. ב-כ"ה אייר תשמ"ז הגיע לחלוקת הדולרים והגיש לרבי ספרים שחיבר. ב-י"א אייר תש"נ מסר לרבי ספר נוסף שחיבר במהלך חלוקת הדולרים. הוא השתתף בפאראד של ל"ג בעומר תש"נ בנוכחות הרבי וקיבל דולר לצדקה ב-כ"ב אייר תש"נ. בתשרי תשנ"ב השתתף בתפילות עם הרבי בהושענא רבא וב-ל' תשרי קיבל דולר ביחידות הכללית לאורחים השבים לארץ הקודש. בתשרי תשנ"ג ביקר שוב ב770 והשתתף בכניסה לחדרו של הרבי ביום שמחת תורה עם קבוצת רבנים חב"דים.[5]
בשנת תשנ"ג חתם על עצומה עם חברי כנסת נוספים הקוראת לרבי לבוא לארץ ישראל ולגאול את עם ישראל.[6] לאחר ג' תמוז תשנ"ד, המשיך לקדם את האמונה בנצחיות חייו של הרבי וברבי כמלך המשיח. הוא השתתף בכינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה שאורגנו על ידי הרב זמרוני ציק ובהמשך חתם על פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח.
ספרים ופרסים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב בא-גד חיבר ספרים רבים, בהם "נחלי בא-גד", "שערי לימוד", "אוגדן הסוגיות" ו"נחלי האשכולות". בספרו האחרון הציג הוכחות לדעתו של הרבי בנושא הלוחות המרובעות. זכה בתארים רבים, בין היתר בשנת תשמ"ח בפרס הרב טולידאנו לספרות תורנית על ספריו "אוגדן הסוגיות" ו"נחלי לימוד", ובשנת תשע"ד בתואר יקיר העיר פתח תקווה. בשנת תשע"ז הוענק לו אות החינוך על ידי ראש הממשלה.
פעילות ציבורית נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב בא-גד משתתף באירועים של חב"ד, בעיקר של האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה אותה ניהל הרב זמרוני ציק, שהיה תלמידו.[7] הוא פעיל גם באירועים של בית חב"ד פתח תקווה, עיר מגוריו.
חיים אישיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב בא-גד נשוי לרבקה זוסמן, ולהם שבעה ילדים. הם מתגוררים בפתח תקווה.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב יוסף בא-גד מברך את קונגרס משיח תשע"ט באתר הגאולה
הערות שוליים
- ↑ שם משפחתו המקורי היה בוגרד.
- ↑ במהלך השנים הראשונות של הישיבה, רבים מתלמידיו הפכו לחסידי חב"ד, וחלקם אף הפכו לשלוחים מוכרים בחסידות חב"ד.
- ↑ אגרות הראי"ה, חלק א' איגרת ג'.
- ↑ הוא היה מוכר בציבור בשל פעילותו הציבורית הבולטת.
- ↑ ב-ו' אב תשנ"ה, בדיון במליאת הכנסת, סיפר על מפגשו הראשון עם הרבי: "עמדתי בתור, ראיתי שולחן עם דולרים ויהודי עם הדרת פנים נפלאה, הבנתי שאני מול האדמו"ר. הוא שאל אותי: מה בידך? אמרתי לו: הספר שהוצאתי, 'נחלי אשכולות'. הוא ביקש עותק ואמר שזה יכול להביא תועלת. לאחר מכן אמר לי: 'אברך אותך שלעולם לא תהיה מרוצה.' נפגעתי, אך הוא הסביר שחז"ל אומרים שמי שיש לו מאה רוצה מאתיים, ומי שיש לו מאתיים רוצה יותר, כי אדם צריך תמיד לשאוף ליותר. מאז גדלה הישיבה מ-600 ל-1,200 תלמידים." (ערוך לשונית מתוך פרוטוקול הכנסת).
- ↑ צילום הידיעה בעיתונות על חתימות חברי הכנסת.
- ↑ הרב בא-גד בכינוס בתי חב"ד; הרב בא-גד בכינוס ברוכים הבאים.
