רמות (ירושלים): הבדלים בין גרסאות בדף
(←דמויות בקהילות: הוספתי תוכן) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
(←דמויות בקהילות: הוספתי תוכן) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
(גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
שורה 34: | שורה 34: | ||
*הרב [[גרשון מנחם מענדל אבצן]] ראש ישיבת בית מנחם - ר.א.פ. | *הרב [[גרשון מנחם מענדל אבצן]] ראש ישיבת בית מנחם - ר.א.פ. | ||
*הרב [[יחזקאל סופר]] - משפיע בבית הכנסת העגול ברמות א' | *הרב [[יחזקאל סופר]] - משפיע בבית הכנסת העגול ברמות א' | ||
הרב [[שמריהו לרנר]] - ראש ״כולל הרמב״ם״ | *הרב [[שמריהו לרנר]] - ראש ״כולל הרמב״ם״ ומחבר הספר [[שימורי שמריהו]] על הש״ס, ז׳ כרכים | ||
*הרב משה ניסן אזימוב, רב בית הכנסת העגול ברמות א' | *הרב משה ניסן אזימוב, רב בית הכנסת העגול ברמות א' | ||
*הרב [[אפרים בוגרד]] - רב הקהילה ברמות ב'. | *הרב [[אפרים בוגרד]] - רב הקהילה ברמות ב'. |
גרסה אחרונה מ־18:56, 10 בדצמבר 2024
שכונת רמות אלון (הידועה כ"רמות") שבירושלים היא השכונה הגדולה בישראל ושוכנת על מספר גבעות.
קהילת חב"ד בשכונה מונה למעלה מ-120 משפחות, ומחולקת למספר קהילות קטנות הממוקמות באזורים השונים של השכונה בגבעותיה השונות, עם מספר בתי כנסת.
השכונה[עריכה | עריכת קוד מקור]
שם השכונה נובע מכך שהיא משתפעת עד לגבעת קבר שמואל, עליו מופיע בנביאים שנקבר ב"רמה", ושמה הנוסף 'אלון' נקבע לזכרו של יגאל אלון.
השכונה נוסדה כאחת מחמש שכונות הטבעת שהוקמו על מנת לעבות את היישוב היהודי בשטחים שצורפו לירושלים לאחר מלחמת ששת הימים.
התפתחות הקהילות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת ה'תשכ"ז עם הקמת השכונה שהוקמה בצביון מעורב החלו קהילת חסידי חב"ד מעולי רוסיה להתיישב בה באזור רמות א', בשנת תשל"ח לערך חנכו את בית הכנסת חב"ד הראשון בשכונה המכונה בית כנסת חב"ד "אהל יעקב" (העגול) "האיגלו".
במשך השנים נפתחו בשכונה מוסדות כשלוחה של המוסד תורת אמת וביניהם תלמוד תורה לבנים, לבנות וגני ילדים בהנהלת המוסדות "תורת אמת" ונסגרו בהמשך.
עם משך השנים שהשכונה נהפכה ליותר ויותר חרדית החלו להתפתח בשכונה עוד ועוד קהילות חב"ד הבאה בתור הייתה קהילת חב"ד ברמות ג' בית הכנסת "צבאות מנחם" המכונה בית כנסת חב"ד רמות ג'. רב הקהילה הינו הרב משה ויינר ומשפיע הקהילה הינו הרב משה דובוב.
באזור שנת ה'תש"נ עת החל הרבי לפעול ולעסוק ולהמריץ את קהל חסידי חב"ד שיבנו פרוייקטים נרחבים בעבור יוצאי ברית המועצות (רוסיה) (היה זה עוד קודם נפילת מסך הברזל) חסידי חב"ד פעלו והשיגו שטח לבנות עליו את הפרוייקט לעולי רוסיה המכונה קרית שמי"ר (ר"ת שומרי מצוות יוצאי רוסיה) באזור רמות ד' שבשכונה ושם נפתחה קהילת חב"ד ובית הכנסת חב"ד אור מנחם מענדל - בית שאשע (קוגן) כאשר בראש המוסד עומד הרב יצחק קוגן ומנכ"ל הקהילה הינו ר' אברהם צידון האחראי על אגף ההוצאה לאור וכן על האירועים ושאר הדברים המאורגנים ע"י הקהילה, משפיע בית הכנסת הוא הרב גרשון מנחם מענדל אבצן, והרב משה צבי הלפרין רב בית הכנסת.
לאחר כמה שנים התווספו עוד כמה וכמה משפחות מאנ"ש באזור רמות ב' שאט אט מקבלת צביון חרדי ונפתחה שם קהילה ובית הכנסת חב"ד בראשות הרב אפרים בוגרד מדייני בית דין רבני חב"ד.
בשנת תשע"ט פתחו בהרחבה של רמות ב' קהילה ובית הכנסת חב"ד "באתי לגני" אותה מנהל הרב מאיר אלייני.
בהמשך בשנת ה'תשע"ו התפתח בית חב"ד השכונתי והפך גם הוא לקהילה ובית כנסת חב"ד "נר אליהו". מנהל הבית חב"ד הינו השליח הרב יעקב זוננפלד ומשפיע הקהילה הינו הרב ישראל ליפסקר המשמש גם כשליח חב"ד בשכונה.
בשנת תשע"ז נוסד "כולל ליובאוויטש" המיועד לאברכי חב"ד בשכונה הממוקם בבית הכנסת של חב"ד ברמות ג', ראש הכולל הינו הרב משה ויינר הנודע בעומק לימודו וחריפותו.
במשך הזמן נפתחה קהילה ובית כנסת נוסף ברמות א' לאברכים הצעירים שבאו להתגורר באזור החדש שבשכונה הנקרא "מצפה רמות".
ברחבי קהילות ובתי הכנסת בשכונה מתקיים כבשאר קהילות חב"ד פעילות צבאות ה' לנוער וכן קיימת פעילות דו שבועית במתחם הכולל בימים שני וחמישי בשבוע.
דמויות בקהילות[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב משה ויינר - ראש כולל ליובאוויטש ומרבני הקהילה ברמות ג'.
- הרב לוי רוזנברג - מנהל רוחני בישיבת תומכי תמימים בני ברק.
- הרב גרשון מנחם מענדל אבצן ראש ישיבת בית מנחם - ר.א.פ.
- הרב יחזקאל סופר - משפיע בבית הכנסת העגול ברמות א'
- הרב שמריהו לרנר - ראש ״כולל הרמב״ם״ ומחבר הספר שימורי שמריהו על הש״ס, ז׳ כרכים
- הרב משה ניסן אזימוב, רב בית הכנסת העגול ברמות א'
- הרב אפרים בוגרד - רב הקהילה ברמות ב'.
- הרב משה דובוב - ממשפיעי הקהילה ממלמדי תלמוד תורה תורת אמת לשעבר ואחראי על שמחת בית השואבה של חב"ד ברמות ג'.