עוף – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+'''עוף''' הוא שם כללי למין הבעלי חיים שיש להם [[כנפיים]], ועפים בשמים.
-[[קטגוריה:בעלי חיים]]'''עוף''' הוא שם כללי למין הבעלי חיים שיש להם [[כנפיים]], ועפים בשמים.
 == בריאתו ==
-העוף נברא ב[[יום חמישי]] מ[[ששת ימי בראשית]], אופן בריאתו [[הקדוש ברוך הוא|הקב"ה]] ברא אותו מן ה[[רקק]], ונברא מיד עם נפש חיה{{הערה|ראה הביאור אודות זה תו"א בראשית. </ref>.
+העוף נברא ב[[יום חמישי]] מ[[ששת ימי בראשית]], אופן בריאתו [[הקדוש ברוך הוא|הקב"ה]] ברא אותו מן ה[[רקק]], ונברא מיד עם נפש חיה{{הערה|ראה הביאור אודות זה תו"א בראשית. }}.
 == הכשרו ==
-ישנם יותר עופות כשרים, מעופות שאינם כשרים, ולכן התורה מונה{{הערה|ב[[פרשת שמיני]] וב[[פרשת ראה]].</ref> שת העופות שאינם כשרים.
+ישנם יותר עופות כשרים, מעופות שאינם כשרים, ולכן התורה מונה{{הערה|ב[[פרשת שמיני]] וב[[פרשת ראה]].}} שת העופות שאינם כשרים.
-למרות זאת ישנו צורך לקבלה, לדעת אינם עופות אוכלים{{הערה|ראה הביאור בעבודה לקו"ש ח"א פ' שמיני.</ref>.
+למרות זאת ישנו צורך לקבלה, לדעת אינם עופות אוכלים{{הערה|ראה הביאור בעבודה לקו"ש ח"א פ' שמיני.}}.
-כדי לאכול עוף צריכים ל[[שחיטה|שוחט]] אותה, ולהוציא את ה[[דם]], על ידי [[מליחה]] ו[[הדחה]], ועוד פרטים{{הערה|[[שולחן ערוך]] יו"ד.</ref>.
+כדי לאכול עוף צריכים ל[[שחיטה|שוחט]] אותה, ולהוציא את ה[[דם]], על ידי [[מליחה]] ו[[הדחה]], ועוד פרטים{{הערה|[[שולחן ערוך]] יו"ד.}}.
-מובא בגמרא{{הערה|חולין כז, ב.</ref> "בהמה שנבראת מן היבשה הכשרה בשני סימנים כו' עוף שנברא מן הרקק הכשרו בסימן אחד".
+מובא בגמרא{{הערה|חולין כז, ב.}} "בהמה שנבראת מן היבשה הכשרה בשני סימנים כו' עוף שנברא מן הרקק הכשרו בסימן אחד".
 == על פי חסידות ==
@@ שורה 27: / שורה 26: @@
 וזה ששמירת בהמות הוא גם בחצר שאינו מקורה ושמירת העופות הוא דוקא בחצר מקורה (אף שעופות הם בדקות יותר), כי דקות דנוגה אינו ניכר כל כך, ולכן צריך לשמירה יתירה.
-וכמו שבגשמיות, הטעם על זה שהעופות אינם נשמרים בחצר שאינו מקורה הוא לפי שיכולים לפרוח (על גבי המחיצות), על דרך זה הוא ברוחניות, דזה שנפש השכלית צריכה לשמירה יתירה הוא לפי שיש בה התכונה דפריחה באויר. זאת אומרת, שבגלל שהשכל של הנפש השכלית נמשך למה שלמעלה ממנו [ויתירה מזו, שהוא משיג (על ידי התלבשות נפש האלקית בנפש השכלית) עניני אלקות שלמעלה מעולם], לכן, בכדי למצוא הרע שבשכל הוא דוקא על ידי ההתבוננות שאלקות הוא מופלא משכל אנושי [היינו שגם הענינים דאלקות המושגים בשכל אנושי, אין השכל משיג אותם כמו שהם לאמיתתם, כי כיון שהם '''אלקות''', הרי הם '''בלי גבול''', וכמו שהשכל תופס אותם, בהכרח שהוא מגבילם], ועל ידי שנפש השכלית (עוף) מרגישה הפלאת אלקות שלמעלה מהשכל, מקורה ''בגג'', על ידי זה נתברר דקות הרע שבה, נשמרת{{הערה|ד"ה אשרי תבחר תשט"ז, סה"מ מלוקט ה'.</ref>.
+וכמו שבגשמיות, הטעם על זה שהעופות אינם נשמרים בחצר שאינו מקורה הוא לפי שיכולים לפרוח (על גבי המחיצות), על דרך זה הוא ברוחניות, דזה שנפש השכלית צריכה לשמירה יתירה הוא לפי שיש בה התכונה דפריחה באויר. זאת אומרת, שבגלל שהשכל של הנפש השכלית נמשך למה שלמעלה ממנו [ויתירה מזו, שהוא משיג (על ידי התלבשות נפש האלקית בנפש השכלית) עניני אלקות שלמעלה מעולם], לכן, בכדי למצוא הרע שבשכל הוא דוקא על ידי ההתבוננות שאלקות הוא מופלא משכל אנושי [היינו שגם הענינים דאלקות המושגים בשכל אנושי, אין השכל משיג אותם כמו שהם לאמיתתם, כי כיון שהם '''אלקות''', הרי הם '''בלי גבול''', וכמו שהשכל תופס אותם, בהכרח שהוא מגבילם], ועל ידי שנפש השכלית (עוף) מרגישה הפלאת אלקות שלמעלה מהשכל, מקורה ''בגג'', על ידי זה נתברר דקות הרע שבה, נשמרת{{הערה|ד"ה אשרי תבחר תשט"ז, סה"מ מלוקט ה'.}}.
+== עוף כמשל להמלאכים ==
+הפסוק "ובשתים יעופף" המתאר את פעולתם של המלאכים במונחים של [[רצוא ושוב]], שהיא תנועה מתמדת של התעלות וחזרה, המשולה לתנועת הציפור במעופה.
+הסבר המשל מעוף הציפור, כאשר ציפור עפה, היא מגביהה את כנפיה למעלה ואז מורידה אותן מטה. השילוב הזה, של העלאה והורדה ברצף, הוא שמאפשר לה לעוף במהירות וביעילות. אם הייתה רק תנועה למעלה או רק למטה, המעוף לא היה אפשרי (וכמו בתנועת בשחייה במים, שמחייבת תנועה מתמדת של הידיים והרגליים – למעלה ולמטה – ממחישה עיקרון דומה של תנועה הדורשת כיוון מנוגד, אך משלים, לשם התקדמות).
+כמו כן המלאכים  - "ובשתים יעופף", תנועת המעוף של המלאכים מתוארת כהשתקפות של עבודה רוחנית המבוססת על "רצוא ושוב" בבחינת אהבה ויראה  – תנועה פנימית של התעלות (רצוא, השתוקקות להתקרב לאלוהות) וחזרה (שוב, חזרה למציאות ולמשימה האלוקית בעולם).
+וה"גדפין" (כנפיים) מייצגות את הכוחות שמניעים את המלאכים להתעלות ולהתדבק בבורא, ושוב לחזור למקום של תפקידם בעשייה האלוקית.
+התנועה הכפולה של רצוא ושוב היא יסוד מרכזי בעבודת המלאכים, וכך גם ב[[עבודת השם|עבודת האדם]]. בדומה למעוף הציפור, תנועת ההתעלות והחזרה יוצרת דינמיקה רוחנית מתמדת שמובילה לעילוי ולהתקרבות אל הבורא{{הערה|[[תורה אור]] קכג, א.}}.
 == ראו גם ==
 * [[כנפיים]]
 * [[ציפור המדברת]]
-== הערות שוליים ==
+{{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:בעלי חיים]]