דוד תעיזי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| (9 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:הרב דוד תעיזי.jpg|שמאל|ממוזער|הרב תעיזי ( | [[קובץ:הרב דוד תעיזי.jpg|שמאל|ממוזער|הרב תעיזי (תשפ"ב)]] | ||
הרב '''דוד תעיזי''' (נולד בשנת [[ת"ש]], 1940) הוא רב בית הכנסת ומוסדות חזון זכריה בלוד | הרב '''דוד תעיזי''' (נולד לערך בשנת [[ת"ש]], 1940) הוא רב בית הכנסת ומוסדות חזון זכריה בלוד, ומשיב בישיבת [[תומכי תמימים לוד]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד לרב יחיא זכריה{{הערה|בגיל צעיר התמנה לרב הכפר אפיוש ומחוז תעיז שבתימן. לאחר עלייתו לארץ בשנת [[תש"ט]], התיישב עם קהילתו בעיר גדרה. עוד בהיותו במעברה, פתח את התלמוד תורה הראשון במחנה העולים. לאחר התיישבותו בגדרה לא קיבל על עצמו משרת רבנות רשמית, אך היה שו"ב (מטעם המועצה הדתית בעיר), מוהל, ובביתו התקיים תלמוד תורה. בערוב ימיו עבר להתגורר בסמיכות לרב דוד בנו בשיכון חב"ד בלוד, שם הקים בביתו הפרטי בית כנסת. נפטר ב[[ט"ו אייר]] [[תשמ"ח]], בהיותו רכון על ספר מדרש רבה.}}, תלמיד חכם ומקובל, במשפחה המיוחסת ל[[דוד המלך]], שצאצאיה בכל הדורות היו רבנים ומקובלים ידועים (מביניהם רבי שלום שבזי, רבי מרדכי שרעבי). ולמרת חנה. | נולד בשנת ת"ש{{הערה|לפי הכרטיס בספר חסידים}} לרב יחיא זכריה{{הערה|בגיל צעיר התמנה לרב הכפר אפיוש ומחוז תעיז שבתימן. לאחר עלייתו לארץ בשנת [[תש"ט]], התיישב עם קהילתו בעיר גדרה. עוד בהיותו במעברה, פתח את התלמוד תורה הראשון במחנה העולים. לאחר התיישבותו בגדרה לא קיבל על עצמו משרת רבנות רשמית, אך היה שו"ב (מטעם המועצה הדתית בעיר), מוהל, ובביתו התקיים תלמוד תורה. בערוב ימיו עבר להתגורר בסמיכות לרב דוד בנו בשיכון חב"ד בלוד, שם הקים בביתו הפרטי בית כנסת. נפטר ב[[ט"ו אייר]] [[תשמ"ח]], בהיותו רכון על ספר מדרש רבה.}}, תלמיד חכם ומקובל, במשפחה המיוחסת ל[[דוד המלך]], שצאצאיה בכל הדורות היו רבנים ומקובלים ידועים (מביניהם רבי שלום שבזי, רבי מרדכי שרעבי). ולמרת חנה. | ||
בשנת [[תשי"ג]] בהיותו בגיל 12 נכנס ללמוד [[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים]] שבתל אביב, לאחר ה[[בר מצוה]] שלו עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]]{{הערה|[[תשורה]] משמחת משמחת נישואי יישכר מנחם מענדל ואסתר שושנה גדסי עמ' 1] (תשע"א) (נמצא בקישורים חיצוניים), בעמ' 11 בתשורה מובא שעזב את ישיבת תומכי תמימים לוד לתקופה מסויימת ועבר ללמוד בישיבת שערי תורה שבתל אביב, הרבי כתב לו על כך ועודדו לחזור לישיבת תומכי תמימים לוד. בכרטיס [[ספר החסידים]] שלו (נמצא בקישורים חיצוניים) כותב שלמד אף בישיבות אור יצחק יהודיה.}}. | |||
בשנת [[תש"כ]] החל לשמש כמגיד שיעור בגירסא | בשנת [[תש"כ]] החל לשמש כמגיד שיעור בגירסא בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], תפקיד אותו ממלא אף כיום, (הוא איש הצוות הוותיק ביותר בישיבה בלוד היום). | ||
בשנת [[תשכ"ג]] נשא את מרת כוכבה, ועבר לגור בשכונת הרכבת בלוד, ובהמשך - בשיכון חב"ד. | בשנת [[תשכ"ג]] נשא את מרת כוכבה, ועבר לגור בשכונת הרכבת בלוד, ובהמשך - בשיכון חב"ד. | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
בשנת [[תשל"ד]], אחר פטירת גיסו, ר' [[ישעיה וויס]], הקים עם אחיו את כולל 'נר ישעיהו' בשכונה, כשאביו, ר' זכריה, עומד בראשו. לאחר פטירתו של ר' זכריה בשנת [[תשמ"ח]] התמנה הרב דוד לעמוד בראש הכולל, עד לסגירתו בראשית שנות העי"ן. | בשנת [[תשל"ד]], אחר פטירת גיסו, ר' [[ישעיה וויס]], הקים עם אחיו את כולל 'נר ישעיהו' בשכונה, כשאביו, ר' זכריה, עומד בראשו. לאחר פטירתו של ר' זכריה בשנת [[תשמ"ח]] התמנה הרב דוד לעמוד בראש הכולל, עד לסגירתו בראשית שנות העי"ן. | ||
הרב דוד מוסר שיעורים | הרב דוד מוסר שיעורים ברחבי הארץ, בעיקר בריכוזי עולי תימן, בשנת [[תשד"מ]] החל למסור שיעור [[גמרא]] שבועי ב[[נס ציונה]]{{הערה|ness-ziona.com/11249_משפחת-קעטבי-הנס-ציונית-אברהם-על-שם-אבר/ | ||
משפחת קעטבי הנס ציונית: אברהם על שם אברהם בנו של הרמב"ם וness-ziona.com/40943_אני-מכיר-את-חבד-כבר-40-שנה-●-ראיון-בלעדי/ אני מכיר את חב”ד כבר 40 שנה… ● ראיון בלעדי ל ‘נס ציונה דוט קום’ באתר בית חב"ד נס ציונה.}} | משפחת קעטבי הנס ציונית: אברהם על שם אברהם בנו של הרמב"ם וness-ziona.com/40943_אני-מכיר-את-חבד-כבר-40-שנה-●-ראיון-בלעדי/ אני מכיר את חב”ד כבר 40 שנה… ● ראיון בלעדי ל ‘נס ציונה דוט קום’ באתר בית חב"ד נס ציונה.}}, בבית הכנסת חזון זכריה מוסר שיעורים יומיים ב[[דף היומי]] וב[[רמב"ם]]. ב[[ליל שבת|לילי שבתות]] - שיעור ב[[אור החיים]]. ב[[מוצאי שבת|מוצאי שבתות]] - שיעור ב[[ספר הזוהר]] בבוקר [[יום השבת]] לפני התפילה שיעור חסידות. בצהרי יום השבת לפני [[תפילת מנחה של שבת|תפילת מנחה]] מוסר את שיעורו היומי בתוספת [[הלכות שבת]]. | ||
בשנת [[תשע"ד]], עם הקמת בית הכנסת ומוסדות 'חזון זכריה' חב"ד (על ידי הרב דוד ובניו) על שם אביו, התמנה לעמוד בראשותם. הבית כנסת מהווה קהילה לחסידי חב"ד יוצאי תימן תושבי השכונה ומשמר את מסורת יהדות תימן. | בשנת [[תשע"ד]], עם הקמת בית הכנסת ומוסדות 'חזון זכריה' חב"ד (על ידי הרב דוד ובניו) על שם אביו, התמנה לעמוד בראשותם. הבית כנסת מהווה קהילה לחסידי חב"ד יוצאי תימן תושבי השכונה ומשמר את מסורת יהדות תימן. [[משפיע]] בית הכנסת הוא הרב [[אליעזר מזרחי]]. | ||
בכלל המוסדות: שיעורים לאורך השבוע, שיעורים לנשים, התוועדויות, חוג 'מורי', אבות ובנים במוצאי שבתות ועוד. בימות החול מתקיימת בבית הכנסת תפילות שחרית מנחה, ובשבתות, חגים, וימי חול המועד אף תפילת ערבית. בשנת [[תשע"ז]] נפתח סניף [[למען ילמדו]] במקום{{הערה|[https://chabad.info/video/documentary/mosdot-organizations/251724/ למען ילמדו: ערב הכרות עם תכנית הסמיכה בלוד] [https://chabad.info/news/545127/ למען ילמדו: מעמד של שמחה ורוממות הרוח בלוד] [https://chabad.info/beis-medrash/570850/ ערב פתוח – קורס הלכות שבת של 'למען ילמדו' בלוד] | בכלל המוסדות: שיעורים לאורך השבוע, שיעורים לנשים, התוועדויות, חוג 'מורי', אבות ובנים במוצאי שבתות ועוד. בימות החול מתקיימת בבית הכנסת תפילות שחרית מנחה, ובשבתות, חגים, וימי חול המועד אף תפילת ערבית. בשנת [[תשע"ז]] נפתח סניף [[למען ילמדו]] במקום{{הערה|[https://chabad.info/video/documentary/mosdot-organizations/251724/ למען ילמדו: ערב הכרות עם תכנית הסמיכה בלוד] [https://chabad.info/news/545127/ למען ילמדו: מעמד של שמחה ורוממות הרוח בלוד] [https://chabad.info/beis-medrash/570850/ ערב פתוח – קורס הלכות שבת של 'למען ילמדו' בלוד] | ||
{{אינפו}}}} | {{אינפו}}}}. | ||
נשוי למרת כוכבה, יו"ר ארגון [[נשי ובנות חב"ד]] בלוד, פעילת [[מבצע נרות שבת קודש]] בית הסוהר נווה תרצה החל משנת [[תשל"ז]]. ב[[כסלו]] [[תשע"ד]] קיבלה את אות התנדבות בתי הסוהר{{הערה|{{קישור חבד און ליין|79102|תעודת הוקרה הוענקה לרבנית כוכבה תעיזי||ד' כסלו תשע"ד}}}} | נשוי למרת כוכבה, יו"ר ארגון [[נשי ובנות חב"ד]] בלוד, פעילת [[מבצע נרות שבת קודש]] בית הסוהר נווה תרצה החל משנת [[תשל"ז]]. ב[[כסלו]] [[תשע"ד]] קיבלה את אות התנדבות בתי הסוהר{{הערה|{{קישור חבד און ליין|79102|תעודת הוקרה הוענקה לרבנית כוכבה תעיזי||ד' כסלו תשע"ד}}}} | ||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/22_007.jpg תצלום הכרטיס שמילא בספר החסידים]''' | *'''[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/22_007.jpg תצלום הכרטיס שמילא בספר החסידים]''' | ||
*מכתבים שקיבל מהרבי בתוך [[תשורה]] [https://tablet.otzar.org/#/b/604800/p/-1/t/1730319593392/fs/bbQaShFOa6wWY7C49hrPQ6Weyhrgb0prMAPqkTRPh54x/start/48/end/52/c משמחת משמחת נישואי מנחם מענדל יישכר ואסתר שושנה גדסי] (תשע"א) | |||
== משפחתו == | == משפחתו == | ||
| שורה 42: | שורה 43: | ||
{{מיון רגיל:תעיזי, דוד}} | {{מיון רגיל:תעיזי, דוד}} | ||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי אחי תמימים תל אביב]] | [[קטגוריה:בוגרי אחי תמימים תל אביב]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]] | [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]] | ||
| שורה 48: | שורה 48: | ||
[[קטגוריה:אישים בלוד]] | [[קטגוריה:אישים בלוד]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת ת"ש]] | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת ת"ש]] | ||
[[קטגוריה:צוות בית הספר למלאכה כפר חב"ד]] | |||
גרסה אחרונה מ־16:17, 12 בנובמבר 2024
הרב דוד תעיזי (נולד לערך בשנת ת"ש, 1940) הוא רב בית הכנסת ומוסדות חזון זכריה בלוד, ומשיב בישיבת תומכי תמימים לוד.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת ת"ש[1] לרב יחיא זכריה[2], תלמיד חכם ומקובל, במשפחה המיוחסת לדוד המלך, שצאצאיה בכל הדורות היו רבנים ומקובלים ידועים (מביניהם רבי שלום שבזי, רבי מרדכי שרעבי). ולמרת חנה.
בשנת תשי"ג בהיותו בגיל 12 נכנס ללמוד אחי תמימים שבתל אביב, לאחר הבר מצוה שלו עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים לוד[3].
בשנת תש"כ החל לשמש כמגיד שיעור בגירסא בישיבת תומכי תמימים לוד, תפקיד אותו ממלא אף כיום, (הוא איש הצוות הוותיק ביותר בישיבה בלוד היום).
בשנת תשכ"ג נשא את מרת כוכבה, ועבר לגור בשכונת הרכבת בלוד, ובהמשך - בשיכון חב"ד.
עם הקמתו של כולל אברכים בכפר חב"ד בשנת תשכ"ד הצטרף אליו ונמנה על ראשוני תלמידיו[4]. במשך תקופה מסוימת שימש כמדריך בבית הספר למלאכה בכפר חב"ד.
בשנת תשל"ד, אחר פטירת גיסו, ר' ישעיה וויס, הקים עם אחיו את כולל 'נר ישעיהו' בשכונה, כשאביו, ר' זכריה, עומד בראשו. לאחר פטירתו של ר' זכריה בשנת תשמ"ח התמנה הרב דוד לעמוד בראש הכולל, עד לסגירתו בראשית שנות העי"ן.
הרב דוד מוסר שיעורים ברחבי הארץ, בעיקר בריכוזי עולי תימן, בשנת תשד"מ החל למסור שיעור גמרא שבועי בנס ציונה[5], בבית הכנסת חזון זכריה מוסר שיעורים יומיים בדף היומי וברמב"ם. בלילי שבתות - שיעור באור החיים. במוצאי שבתות - שיעור בספר הזוהר בבוקר יום השבת לפני התפילה שיעור חסידות. בצהרי יום השבת לפני תפילת מנחה מוסר את שיעורו היומי בתוספת הלכות שבת.
בשנת תשע"ד, עם הקמת בית הכנסת ומוסדות 'חזון זכריה' חב"ד (על ידי הרב דוד ובניו) על שם אביו, התמנה לעמוד בראשותם. הבית כנסת מהווה קהילה לחסידי חב"ד יוצאי תימן תושבי השכונה ומשמר את מסורת יהדות תימן. משפיע בית הכנסת הוא הרב אליעזר מזרחי.
בכלל המוסדות: שיעורים לאורך השבוע, שיעורים לנשים, התוועדויות, חוג 'מורי', אבות ובנים במוצאי שבתות ועוד. בימות החול מתקיימת בבית הכנסת תפילות שחרית מנחה, ובשבתות, חגים, וימי חול המועד אף תפילת ערבית. בשנת תשע"ז נפתח סניף למען ילמדו במקום[6].
נשוי למרת כוכבה, יו"ר ארגון נשי ובנות חב"ד בלוד, פעילת מבצע נרות שבת קודש בית הסוהר נווה תרצה החל משנת תשל"ז. בכסלו תשע"ד קיבלה את אות התנדבות בתי הסוהר[7]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תצלום הכרטיס שמילא בספר החסידים
- מכתבים שקיבל מהרבי בתוך תשורה משמחת משמחת נישואי מנחם מענדל יישכר ואסתר שושנה גדסי (תשע"א)
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אחיו - הרב שלמה תעיזי, שליח הרבי לישובי חבל מודיעין.
- אחיו - הרב שמואל תעיזי, שליח הרבי לישוב חשמונאים.
- גיסו - הרב ישעיה וייס.
- בנו - הרב אבינועם תעיזי, שליח הרבי ורב הישוב תלמי יחיאל, ומשגיח בישיבת 'בית הר"מ' בקריית מלאכי.
- בנו - הרב יוסף יצחק תעיזי, שליח הרבי ורב היישוב עזריאל, ומחנך בת"ת חב"ד נתניה.
- חתנו - הרב יאיר בס, משגיח ומשיב בתות"ל קרית גת.
- חתנו - הרב דוד גולדמן.
- בנו - הרב מנחם תעיזי - גבאי בית הכנסת חזון זכריה, לוד.
- בנו, הרב ישראל תעיזי.
הערות שוליים
- ↑ לפי הכרטיס בספר חסידים
- ↑ בגיל צעיר התמנה לרב הכפר אפיוש ומחוז תעיז שבתימן. לאחר עלייתו לארץ בשנת תש"ט, התיישב עם קהילתו בעיר גדרה. עוד בהיותו במעברה, פתח את התלמוד תורה הראשון במחנה העולים. לאחר התיישבותו בגדרה לא קיבל על עצמו משרת רבנות רשמית, אך היה שו"ב (מטעם המועצה הדתית בעיר), מוהל, ובביתו התקיים תלמוד תורה. בערוב ימיו עבר להתגורר בסמיכות לרב דוד בנו בשיכון חב"ד בלוד, שם הקים בביתו הפרטי בית כנסת. נפטר בט"ו אייר תשמ"ח, בהיותו רכון על ספר מדרש רבה.
- ↑ תשורה משמחת משמחת נישואי יישכר מנחם מענדל ואסתר שושנה גדסי עמ' 1] (תשע"א) (נמצא בקישורים חיצוניים), בעמ' 11 בתשורה מובא שעזב את ישיבת תומכי תמימים לוד לתקופה מסויימת ועבר ללמוד בישיבת שערי תורה שבתל אביב, הרבי כתב לו על כך ועודדו לחזור לישיבת תומכי תמימים לוד. בכרטיס ספר החסידים שלו (נמצא בקישורים חיצוניים) כותב שלמד אף בישיבות אור יצחק יהודיה.
- ↑ זושא וולף, ימי תמימים, כרך ג, עמ' 212, הובא בגליון התקשרות 929 פסקה אברכי הכולל הראשונים.
- ↑ ness-ziona.com/11249_משפחת-קעטבי-הנס-ציונית-אברהם-על-שם-אבר/ משפחת קעטבי הנס ציונית: אברהם על שם אברהם בנו של הרמב"ם וness-ziona.com/40943_אני-מכיר-את-חבד-כבר-40-שנה-●-ראיון-בלעדי/ אני מכיר את חב”ד כבר 40 שנה… ● ראיון בלעדי ל ‘נס ציונה דוט קום’ באתר בית חב"ד נס ציונה.
- ↑ למען ילמדו: ערב הכרות עם תכנית הסמיכה בלוד למען ילמדו: מעמד של שמחה ורוממות הרוח בלוד ערב פתוח – קורס הלכות שבת של 'למען ילמדו' בלוד
- ↑ תעודת הוקרה הוענקה לרבנית כוכבה תעיזי - באתר
ד' כסלו תשע"ד