משה זלמן שניאורסון (כפר חב"ד): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(תיקון טעות)
(תיקון טעות)
 
שורה 16: שורה 16:
אחרי שפיטרו אותו, הרבי עודד אותו במכתבים, והורה לו להמשיך בחינוך ב"רשת אהלי יוסף יצחק". ואכן היה מנהל בית הספר ב'מעברות' ליד רחובות משנת תש"כ, עד שנת תשכ"ז. לאחר מכן עסק בחינוך בבית הספר חב"ד באור יהודה, ולאחר מכן עסק בחינוך במוסדות יחד עם הרב [[זמרוני זעליג ציק]] בבת ים.
אחרי שפיטרו אותו, הרבי עודד אותו במכתבים, והורה לו להמשיך בחינוך ב"רשת אהלי יוסף יצחק". ואכן היה מנהל בית הספר ב'מעברות' ליד רחובות משנת תש"כ, עד שנת תשכ"ז. לאחר מכן עסק בחינוך בבית הספר חב"ד באור יהודה, ולאחר מכן עסק בחינוך במוסדות יחד עם הרב [[זמרוני זעליג ציק]] בבת ים.


בני הזוג שניאורסון נוסף על משפחתם העניפה של 20 ילדים, היה ביתם תמיד פתוח לרווחה לאורחים ואף גידלו מספר ילדים ממשפחות שלא יכלו לגדל את ילדיהם.
בני הזוג שניאורסון נוסף על משפחתם העניפה של 21 ילדים, היה ביתם תמיד פתוח לרווחה לאורחים ואף גידלו מספר ילדים ממשפחות שלא יכלו לגדל את ילדיהם.


==במבצעים==
==במבצעים==

גרסה אחרונה מ־15:53, 29 באוגוסט 2024

ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.
משה זלמן שניאורסון, על הטרקטור.

ר' משה זלמן שניאורסון (י"א כסלו תרצ"הט' סיון תשס"ב) היה מחנך וחקלאי תושב כפר חב"ד.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ר' משה נולד בכפר הרא"ה לר' ישראל יוסף שניאורסאהן ורעייתו בי"א כסלו תרצ"ה, שם משפחתם המקורי היה קזרונבסקי, אך מכיון שנאלצו להחליף שם המשפחה מחמת הצקות מאת הערבים, התייעצו ברבי, שאמר שמכיון שהם נכדים של הרבנית מנוחה רחל (בת אדמו"ר האמצעי), יקראו לעצמם בשם שניאורסון.

התחתן עם רעייתו מרת עוזית בת הרב משה סגל.

כבחור, עסק בחקלאות ב"כפר הרואה" תחת הרב משה צבי נריה. הרבי עודד אותו להמשיך לעסוק בחקלאות. אח"כ הוא היה שם מחנך והיה מורה לגמרא. בביתו לאחר הלימודים היה מלמד "תניא" את התלמידים, וכך קירב אותם לחסידות. אחד התלמידים שלו אז הוא היום הרב יהודה אלחרר שליח הרבי בעמנואל.

הרבנים בישיבה ב"כפר הרואה" לא התנגדו לעצם לימוד ה"תניא", רק טענו שלא טוב שזה לא במסגרת הלימודים המסודרת.

בסופו של דבר "זרקו" אותו משם, כי קרב תלמידים לדרך חסידות חב"ד[1].

אחרי שפיטרו אותו, הרבי עודד אותו במכתבים, והורה לו להמשיך בחינוך ב"רשת אהלי יוסף יצחק". ואכן היה מנהל בית הספר ב'מעברות' ליד רחובות משנת תש"כ, עד שנת תשכ"ז. לאחר מכן עסק בחינוך בבית הספר חב"ד באור יהודה, ולאחר מכן עסק בחינוך במוסדות יחד עם הרב זמרוני זעליג ציק בבת ים.

בני הזוג שניאורסון נוסף על משפחתם העניפה של 21 ילדים, היה ביתם תמיד פתוח לרווחה לאורחים ואף גידלו מספר ילדים ממשפחות שלא יכלו לגדל את ילדיהם.

במבצעים[עריכה | עריכת קוד מקור]

לר' משה היה 'ריקשה' בעלת תלת גלגלים. יחד עם רעייתו היו נוסעים פעמיים בשבוע ל"ביקורי בית" ביישוב 'אור יהודה'. היו נכנסים לבתים מזדמנים, ומשוחחים על חינוך, כשרות, טהרת המשפחה, בדיקת מזוזות, הדלקת נרות שבת, וכל דבר הקשור לחיזוק היהדות.

הציור של הזוג שניאורסון ופניהן המאירות של ר' משה ורעייתו היו כובשים לבבות ופותחים דלתות לכל עניני תורה ומצוות.

הרצאותיו על אופן הכנת הדבש שנמסרו לא פעם בבתי ספר אנטי דתיים, היוו פתח להמשך פעילות חב"דית בביתי הספר.

נודע בחיות המיוחדת שלו בבשורת הגאולה של הרבי מלך המשיח.

פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

מצבת ר' משה זלמן שניאורסון

ביום ראשון ח' סיון תשס"ב בבוקר יצא אוטובוס של כ-20 איש מתושבי כפר חב"ד לנופש מאורגן בן מספר ימים בים-המלח. במהלך השהות במקום נפל ר' משה בבריכת גפרית, נחבט בראשו ונפצע קשה.

ר' משה פונה לבית רפואה שמה נלחמו על חייו, אך באותו לילה ט' סיון נפטר בגיל 68.

לווייתו יצאה מכפר חב"ד להר המנוחות בירושלים.

החסיד הכוורן[עריכה | עריכת קוד מקור]

היה כוורן זקן בכפר חב"ד, שמו היה שמעון קורוליצקי. באותו זמן הוא סגר את עסק הכוורות שלו, ור' מוישה כתב לרבי בשאלה האם יכול לעסוק בתחום זה. הרבי נתן לו ברכה על כך, והמחנך הוותיק הפך להיות ה"כוורן" של הכפר.

מכתבו של הרבי בו הוא מעודד את משה להשקיע בעבודת המשק.

עסק הכוורות והדבש התפתח מאוד ונעשה לאחת הכוורות הגדולות ברחבי הארץ. ר' משה התחיל עם כ-30 כוורות וכיום מנהלים משפחתו כ-800 כוורות.

מכיון שהיו שנים שבהן מזג האוויר לא אפשר לדבורים ליצור דבש, פיתח ר' משה את המשק גם לחוות דגים.

מאחורי הדבש[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתור מורה, נהג ר' משה לקחת את התלמידים על הטרקטור, לברך 'ברכת האילנות' בחודש ניסן. היה מסביר לתלמידים על הדבורים, תהליך ייצור הדבש, הקשר לפריחה וכדומה.

פעם התבטא אחרי סיור כזה: "לא ייתכן שתלמידים לא ידעו על זה". הוא הכין שתי כוורות שקופות, ובקומה העליונה בבית פתח מעין "מאחורי הדבש" ב'קטן'. זה היה בעצם הגרעין של "מאחורי הדבש" של היום.

בתו שושי ובעלה ר' שלמה ריבקין נקראו על ידו לפתח את התערוכה "מאחורי הדבש" לראשונה, שמח מאוד שמשאלתו התגשמה.

עם השנים אחרי פטירתו התפתחתה התערוכה מאוד ועשרות אלפי ילדים מגיעים מדי שנה לבקר בתערוכה שמה מקבלים תדרוך באופן חסידי על הדבש והדבורים.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

יחד עם זוגתו עוזית הקימו משפחה של 20 ילדים, גודל המשפחה עורר תשומת לב רבה בקרב הארץ.

  • מרת ידידה - אשת ר' אברהם מיכאל הלוי פלינט, נפטר כ"ו טבת תשפ"א, קראון הייטס.
  • מרת נדיבה - אשת ר׳ יעקב שווארץ.
  • ר' ישראל יוסף - מחנך בנחלת הר חב"ד.
  • ר' שלמה יעקב - נפטר ט"ז אייר תשע"ז.
  • ר' אברהם מרדכי.
  • ר' יצחק אייזיק - נפטר כ"ב כסלו תשע"ט.
  • מרת תרצה - אשת ר' פנחס ברוך סטזגובסקי, ר"מ בישיבת תומכי תמימים באר שבע.
  • ר' מנחם מענדל.
  • ר' שמואל.
  • מרת יוכבד שושנה רייזל (שושי) - אשת ר' שלמה ריבקין, מנהלת מרכז המבקרים מאחורי הדבש בכפר חב"ד.
  • מרת חנה (חני) - אשת ר׳ שבח דוד הולצברג, בית שמש.
  • ר' לוי.
  • מרת הניה לאה אשת הרב יואל פורסט, משלוחי הרבי שליט"א בהרצליה.
  • מרת נחמה דינה - אשת ר' שמעון וינר, שליח ביהוד.
  • ר' שניאור, משלוחי הרבי שליט"א מלך המשיח ברמת אביב, מח"ס אחדות בתורה, ופעיל למען הארמון למלך המשיח.
  • מרת יפה שיינדיל - אשת ר' יהושע שמעוני, מנהל ת"ת בני מנחם חב"ד חולון.
  • ר' אריה לייב.
  • ר' דוד - תושב איתמר, מנהל תיכון "בית שרה".
  • ר' שלום דב בער (שלומקה).
  • מרת חיה רחל (רוחי) - אשת ר׳ דור פישמן, שליח הרבי בקדומים שבשומרון.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ביניהם הרב יהודה אלחרר