שירת משה (ספר): הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (6 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעריכה}} | {{בעריכה}} | ||
ספר '''שירת משה''' | ספר '''שירת משה''' מגיש את תר"ך המצוות בשיר וחרוזים, בראשי תיבות ד[[עשרת הדברות]], חובר ע"י החסיד הנודע מחסידי [[אדמו"ר הזקן]] '''ר' [[משה מייזליש]]'''. | ||
==על הספר== | ==על הספר== | ||
{{ | ===הסיבה לכתיבתו=== | ||
בהקדמת המחבר, כותב: {{ציטוטון|'''י'''דוע '''ה'''וא '''ו'''מפורסם '''ה'''תועלת שמגיע לכל איש ישראל אשר ישים אל לבו לדעת על פה כל תרי"ג מצות התורה{{הערה|וממשיך שם: {{ציטוטון|והוא מושכל. כי כראוי לעבד עכ"פ לדעת מצות אדונו ואזהורתיו על פה בכללות ותמיד יהגה בהם אח"כ לדעת פרטיהם ופרטי פרטיה' טעמיהם לעמוד בסודם. וכן כתוב{{הערה|וילך לא, יט.}}. ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם. ומקובל ג"כ מכמה גדולי חקרי לבו' ישראל ה"ה רבינו ישעי' בספרו של"ה משבח מאד להיודעי' על פה וכן מהרא"ה בס' החינוך בהקדמתו כתב זה"ל אך אמרתי ומי יתן ותהי מחשבתי נטרדת בזה כל הימי' . . וכמה גדולי ישראל העוסקים במנינם והעמידו דבריהם בלשון צח וקצר למען דעת כל עם הארץ חשבון המצות וענינם . .}}, עיי"ש.}}}}, וממשיך ומאריך החשיבות שבדבר זכירת וידיעת תרי"ג מצות התורה וז"מ דרבנן על־פה, ומסיף שכבר עשה כן ר' דוד ויטאל בספרו '''"כתר תורה"''', ומחבר נוסף בספרו '''"עדות ביעקב"''', ובספרים אלו בא האחד על סדר המצות שבתורה והשני כפי שמנה הרמב"ם את המצות בסמ"ק, וכן ספרים אלו נערכו מתוך קוצר זמן ולפעמים שלא יצאו החרוזים או ראשי התיבות דעשרת הדברות כדבעי, וע"כ, '''החידוש שבספר זה''', הוא שנכתבו המצות על הסדר כפי שמביאם הרמב"ם ב"יד החזקה" - שלענ"ד המחבר בנקל לזוכרם, בבתים (ולא תיבה אחת לכל מצוה), ובראשי תיבות מסודרות על עשרת הדברות. ומוסיף, שכן עשה גם 'מו"ה יונתן' בספרו, אלא שבא בראש הבתים לפעמים כמה אלפא ביתות ואותיות שאינם שייכות כ"כ. | |||
נדפס בשנת תקמ"ח בהוצאת המחבר בשקלאוו, בבית הדפוס של הרב "ארי' לייב"{{הערה|מתוך דף השער למהדורה הראשונה.}}. בתחילתו באה הסכמה מוהר"ר יששכר בער - שהיה אב"ד דסלוצק. אחר כך באה הקדמת | ובנוסף, הוסיף המחבר בחצי העמוד התחתון, קטע בא מופיע מקור מהרמב"ם ו"פירוש"{{הערה|במהדורה ראשונה נכתב "פירש", ובמהדורה שני' "פירוש".}} - שמביאו על מנת לציין מהיכן נלמדת מפסוקי התורה. | ||
את ההקדמה חותם בבקשת מחילה על טעויות שאולי ונפלו, ומסיים: {{ציטוטון|כ"ד איש יהודי מקלי הדעת ואשר בעבודה מקצרים. אשר לא איש דברים. אנכי '''משה''' בהרבני הישיש '''מרדכי''' מייזלש יצו}}. | |||
===הוצאתו=== | |||
מהדורה ראשונה נדפס בשנת תקמ"ח בהוצאת המחבר בשקלאוו, בבית הדפוס של הרב "ארי' לייב"{{הערה|מתוך דף השער למהדורה הראשונה.}}. בתחילתו באה הסכמה מוהר"ר יששכר בער - שהיה אב"ד דסלוצק. | |||
בהוצאה השני' של הספר, באה אזהרת בית הדין צדק דירושלים, על איסור הדפסת הספר ללא אישור מנכדי המחבר השותפים המו"ל. אחר כך באה הקדמת המו"ל הנ"ל. | |||
==הוצאותיו== | ==הוצאותיו== | ||
גרסה אחרונה מ־13:44, 15 באוגוסט 2024
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
ספר שירת משה מגיש את תר"ך המצוות בשיר וחרוזים, בראשי תיבות דעשרת הדברות, חובר ע"י החסיד הנודע מחסידי אדמו"ר הזקן ר' משה מייזליש.
על הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]
הסיבה לכתיבתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בהקדמת המחבר, כותב: "ידוע הוא ומפורסם התועלת שמגיע לכל איש ישראל אשר ישים אל לבו לדעת על פה כל תרי"ג מצות התורה[2]", וממשיך ומאריך החשיבות שבדבר זכירת וידיעת תרי"ג מצות התורה וז"מ דרבנן על־פה, ומסיף שכבר עשה כן ר' דוד ויטאל בספרו "כתר תורה", ומחבר נוסף בספרו "עדות ביעקב", ובספרים אלו בא האחד על סדר המצות שבתורה והשני כפי שמנה הרמב"ם את המצות בסמ"ק, וכן ספרים אלו נערכו מתוך קוצר זמן ולפעמים שלא יצאו החרוזים או ראשי התיבות דעשרת הדברות כדבעי, וע"כ, החידוש שבספר זה, הוא שנכתבו המצות על הסדר כפי שמביאם הרמב"ם ב"יד החזקה" - שלענ"ד המחבר בנקל לזוכרם, בבתים (ולא תיבה אחת לכל מצוה), ובראשי תיבות מסודרות על עשרת הדברות. ומוסיף, שכן עשה גם 'מו"ה יונתן' בספרו, אלא שבא בראש הבתים לפעמים כמה אלפא ביתות ואותיות שאינם שייכות כ"כ.
ובנוסף, הוסיף המחבר בחצי העמוד התחתון, קטע בא מופיע מקור מהרמב"ם ו"פירוש"[3] - שמביאו על מנת לציין מהיכן נלמדת מפסוקי התורה.
את ההקדמה חותם בבקשת מחילה על טעויות שאולי ונפלו, ומסיים: "כ"ד איש יהודי מקלי הדעת ואשר בעבודה מקצרים. אשר לא איש דברים. אנכי משה בהרבני הישיש מרדכי מייזלש יצו".
הוצאתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
מהדורה ראשונה נדפס בשנת תקמ"ח בהוצאת המחבר בשקלאוו, בבית הדפוס של הרב "ארי' לייב"[4]. בתחילתו באה הסכמה מוהר"ר יששכר בער - שהיה אב"ד דסלוצק.
בהוצאה השני' של הספר, באה אזהרת בית הדין צדק דירושלים, על איסור הדפסת הספר ללא אישור מנכדי המחבר השותפים המו"ל. אחר כך באה הקדמת המו"ל הנ"ל.
הוצאותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
הספר יצא לאור בשלושה מהדורות:
- מהדורה ראשונה יצאה לאור בחיי המחבר בשנת תקמ"ח בבית הדפוס שבשקלאוו.
- מהדורה שני’ יצאה לאור בשנת תרס"ז בירושלים ע"י נכדי המחבר - ר' מאיר מייזליש ור' יעקב יוחנן פארמעט.
- מהדורה שלישית יצאה לאור בשנת תשס"ב בכפר חב"ד לרגל שמחת הנישואין של ר' משה מייזליש - מצאצאי המחבר.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מהדורתו הראשונה של הספר - תקמ"ח, שקלאוו באתר אוצר החכמה.
- מהדורתו השני' של הספר - תרס"ז, ירושלים באתר אוצר החכמה.
- מהדורתו השלישית של הספר - תשס"ב, כפר חב"ד באתר אוצר החכמה.
הערות שוליים
- ↑ וילך לא, יט.
- ↑ וממשיך שם: "והוא מושכל. כי כראוי לעבד עכ"פ לדעת מצות אדונו ואזהורתיו על פה בכללות ותמיד יהגה בהם אח"כ לדעת פרטיהם ופרטי פרטיה' טעמיהם לעמוד בסודם. וכן כתוב[1]. ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם. ומקובל ג"כ מכמה גדולי חקרי לבו' ישראל ה"ה רבינו ישעי' בספרו של"ה משבח מאד להיודעי' על פה וכן מהרא"ה בס' החינוך בהקדמתו כתב זה"ל אך אמרתי ומי יתן ותהי מחשבתי נטרדת בזה כל הימי' . . וכמה גדולי ישראל העוסקים במנינם והעמידו דבריהם בלשון צח וקצר למען דעת כל עם הארץ חשבון המצות וענינם . .", עיי"ש.
- ↑ במהדורה ראשונה נכתב "פירש", ובמהדורה שני' "פירוש".
- ↑ מתוך דף השער למהדורה הראשונה.