התקווה – הבדלי גרסאות

אין תקציר עריכה
 
(4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 10: שורה 10:
על פי השמועה, פעם הושר ההמנון באירוע בו נכחו הרבי ור' [[פנחס אלטהויז]] בשנת [[תש"י]], ופיניע אלטהויז נעמד, בעוד הרבי נשאר לשבת. פיניע הפטיר לעבר הרבי "לא יזיק לרבי קצת אהבת ציון...", הרבי השיב לו בחזרה: "ולך לא תזיק אהבת ירושלים{{הערה|פיניע אלטהויז היה מסוכסך עם קהילת חב"ד בירושלים.}}" והמשיך ואמר: "ואם תרצה לראות את החילוק בין ציון לירושלים ראה את המאמר בליקוטי תורה - ציון במשפט תפדה{{הערה|[[ליקוטי תורה]], פרשת דברים, עמ' א'.}}"{{הערה|[https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=10253&start=120 בשם ר' יוסף יצחק גורביץ', ב"פורום אוצר החכמה"].}}{{הערה|בהקשר לכך יש להזכיר, פעם השתתף הרבי בחתונה של בנו של ר' [[שלום פוזנר]], והושמע שם 'התקווה' והרבי לא הגיב כלום{{מקור}}.}}.
על פי השמועה, פעם הושר ההמנון באירוע בו נכחו הרבי ור' [[פנחס אלטהויז]] בשנת [[תש"י]], ופיניע אלטהויז נעמד, בעוד הרבי נשאר לשבת. פיניע הפטיר לעבר הרבי "לא יזיק לרבי קצת אהבת ציון...", הרבי השיב לו בחזרה: "ולך לא תזיק אהבת ירושלים{{הערה|פיניע אלטהויז היה מסוכסך עם קהילת חב"ד בירושלים.}}" והמשיך ואמר: "ואם תרצה לראות את החילוק בין ציון לירושלים ראה את המאמר בליקוטי תורה - ציון במשפט תפדה{{הערה|[[ליקוטי תורה]], פרשת דברים, עמ' א'.}}"{{הערה|[https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=10253&start=120 בשם ר' יוסף יצחק גורביץ', ב"פורום אוצר החכמה"].}}{{הערה|בהקשר לכך יש להזכיר, פעם השתתף הרבי בחתונה של בנו של ר' [[שלום פוזנר]], והושמע שם 'התקווה' והרבי לא הגיב כלום{{מקור}}.}}.


ב[[י"ב טבת]] [[תשי"ז]] התקיים הדינר השנתי של [[ישיבת תומכי תמימים 770]], ובמהלך האירוע הושר "התקווה". כשנודע הדבר הרבי הוא הגיב בחריפות והתבטא שאם היה יודע על כך הוא לא היה שולח מכתב לאירוע, כי מכיוון שבך הוא מבטא את השתתפותו. בעקבות כך פורסם בעיתונות מודעה מטעם המזכירות של הרבי כי הרבי אינו קשור למה שאירע באירוע כיוון שהישיבה מנוהלת על ידי הנהלה שאינה תלויה בו{{הערה|[https://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/files/_______________________________.jpg הודעה בעיתונות].}}. בנוסף לכך הורה הרבי להשמיט את שמו מהבלנקים של הישיבה, ובך ביטא את הורדת נשיאותו מהישיבה{{הערה|במכתב של ר' [[יואל כהן]] מאותה תקופה הוא כותב: "כל אשר יש לו מוח בקודקודו יבין, אשר בשביל ניגון "התקווה בלבד", הרבי שליט"א לא יצא בגלוי עם זה שיצא, שלישיבה אין שום שיכות אליו. ומובן אשר... העניין ד"התקווה" היה רק כעין מכה בפטיש כו'..." - הרב אשכנזי, חלק ב', עמ' 71 ושם כל פרשיית הדברים.}}.
ב[[י"ב טבת]] [[תשי"ז]] התקיים הדינר השנתי של [[ישיבת תומכי תמימים 770]], ובמהלך האירוע הושמע "התקווה". כשנודע הדבר הרבי הוא הגיב בחריפות והתבטא שאם היה יודע על כך הוא לא היה שולח מכתב לאירוע, כי מכיוון שבך הוא מבטא את השתתפותו. בעקבות כך פורסם בעיתונות מודעה מטעם המזכירות של הרבי כי הרבי אינו קשור למה שאירע באירוע כיוון שהישיבה מנוהלת על ידי הנהלה שאינה תלויה בו{{הערה|[https://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/files/_______________________________.jpg הודעה בעיתונות].}}. בנוסף לכך הורה הרבי להשמיט את שמו מהבלנקים של הישיבה, ובך ביטא את הורדת נשיאותו מהישיבה{{הערה|במכתב של ר' [[יואל כהן]] מאותה תקופה הוא כותב: "כל אשר יש לו מוח בקודקודו יבין, אשר בשביל ניגון "התקווה בלבד", הרבי לא יצא בגלוי עם זה שיצא, שלישיבה אין שום שיכות אליו. ומובן אשר... העניין ד"התקווה" היה רק כעין מכה בפטיש כו'..." - הרב אשכנזי, חלק ב', עמ' 71 ושם כל פרשיית הדברים.}}.


ה[[רש"ג]] כתב לרבי מכתב התנצלות וביקש מהרבי הוראות מכאן ולהבא. הרבי כתב לו שיקח כמה אנשים שלא מתפעלים, והם יהיו אחראים ומשגיחים על הישיבה, ובאם יעשה כך יהיה ניתן לדבר על הכנסת הנשיאות בחזרה תחת הרבי{{הערה|הרב אשכנזי, חלק ב', עמ' 69 - 71.}}{{הערה|הבחורים ב770 לאחר שהרבי הוריד בנשיאות, החליט לעשות מחאה לר' [[שמואל לוויטין]] שהיה משפיע הישיבה, ונכח באירוע ולא מחה. הבחורים נכנסו בצעקות רמות לחדרו של ר' שמואל לוויטין שברח מהמקום בבושת פנים. בעקבות כך קרא הרבי לבחורים ליחידות, בה צעק על הבחורים על הזלזול בכבודו של ר' שמואל לוויטין, וההתערבות בפוליטיקה שלא קשורה להם. ההנהלה הענישה את הבחורים ונאסר עליהם להיכנס להתוועדות של הרבי בשבת הקרובה - ראה סיפור הדברים בתשורה על החסיד ר' [[שולם פלדמן]], '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Teitelbaum-Olidort%20-%20Tammuz%2015,%205775.pdf פרקי תולדות, מכתבים שקיבל מהרבי ולקט מסיפוריו]''' בתוך תשורה מנישואי נכדתו, תמוז [[תשע"ה]] {{PDF}}, עמ' 83 - 85.}}.
ה[[רש"ג]] כתב לרבי מכתב התנצלות וביקש מהרבי הוראות מכאן ולהבא. הרבי כתב לו שיקח כמה אנשים שלא מתפעלים, והם יהיו אחראים ומשגיחים על הישיבה, ובאם יעשה כך יהיה ניתן לדבר על הכנסת הנשיאות בחזרה תחת הרבי{{הערה|הרב אשכנזי, חלק ב', עמ' 69 - 71.}}{{הערה|הבחורים ב770 לאחר שהרבי הוריד בנשיאות, החליט לעשות מחאה לר' [[שמואל לוויטין]] שהיה משפיע הישיבה, ונכח באירוע ולא מחה. הבחורים נכנסו בצעקות רמות לחדרו של ר' שמואל לוויטין שברח מהמקום בבושת פנים. בעקבות כך קרא הרבי לבחורים ליחידות, בה צעק על הבחורים על הזלזול בכבודו של ר' שמואל לוויטין, וההתערבות בפוליטיקה שלא קשורה להם. ההנהלה הענישה את הבחורים ונאסר עליהם להיכנס להתוועדות של הרבי בשבת הקרובה - ראה סיפור הדברים בתשורה על החסיד ר' [[שולם פלדמן]], '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Teitelbaum-Olidort%20-%20Tammuz%2015,%205775.pdf פרקי תולדות, מכתבים שקיבל מהרבי ולקט מסיפוריו]''' בתוך תשורה מנישואי נכדתו, תמוז [[תשע"ה]] {{PDF}}, עמ' 83 - 85.}}.
שורה 17: שורה 17:


מנגד, פעם השמיע השליח ר' [[שלום פוזנר]] את המנון 'התקווה' באירוע שארגון באזור שליחותו. לאחר מכן כשהוא עבר בחלוקת [[כוס של ברכה]] הוא חשש שהרבי יפטר אותו מהשליחות, בפועל שהוא עבר בפני הרבי לחש לו הרבי "עוד לא אבדה תקוותנו..."{{הערה|מילות השיר, לרמז על כך שהוא איננו מתכנן לפטר אותו משליחות.}}{{מקור}}.
מנגד, פעם השמיע השליח ר' [[שלום פוזנר]] את המנון 'התקווה' באירוע שארגון באזור שליחותו. לאחר מכן כשהוא עבר בחלוקת [[כוס של ברכה]] הוא חשש שהרבי יפטר אותו מהשליחות, בפועל שהוא עבר בפני הרבי לחש לו הרבי "עוד לא אבדה תקוותנו..."{{הערה|מילות השיר, לרמז על כך שהוא איננו מתכנן לפטר אותו משליחות.}}{{מקור}}.
===שירת השיר בבית הכנסת===
===שירת השיר בבית הכנסת===
בשכונת בראנקעס ב[[ניו יורק]], היה בית הכנסת שהחזן בו היה החסיד ר' [[שניאור זלמן בוימגרטן]]. גבאי בית הכנסת רצו שהוא ישיר את התקווה בבית הכנסת, אך ההלה סירב בשל התייחסותו השלילית של הרבי להמנון. הגבאים רצו לפטר אותו ופנו בטרונה לרבי, על סירובו לשיר. הרבי השיב במענה ארוך בו הביע את התמיהה על "מחלוקת הקשורה ב"ירידה לחייו של יהודי" (השם בשו"ע ללקיחת פרנסתו של יהודי) מפני טעם הנ"ל!", הרבי הוסיף שאין זה מן מחויבתו של החזן לשיר את ההמנון, ואף אם ההלה היה חזן הכנסת בירושלים הוא לא היה חייב. הרבי הוסיף שאדרבא אילו היה החזן שר את ההמנון נגד מצפונו "איש העושה נגד מצפונו ובפרט בעניני דת – לכאורה אינו יכול להיות ש"ץ אורטודוקסי"{{הערה|[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2020/04/02-04-2020-00-22-43-ליקוט-מענות-קודש-תשמו.pdf ליקוט מענות קודש - תשמ"ו, מענה קל"ה, עמ' 77 - 78].}}.
בשכונת בראנקעס ב[[ניו יורק]], היה בית הכנסת שהחזן בו היה החסיד ר' [[שניאור זלמן בוימגרטן]]. גבאי בית הכנסת רצו שהוא ישיר את התקווה בבית הכנסת, אך ההלה סירב בשל התייחסותו השלילית של הרבי להמנון. הגבאים רצו לפטר אותו ופנו בטרונה לרבי, על סירובו לשיר. הרבי השיב במענה ארוך בו הביע את התמיהה על "מחלוקת הקשורה ב"ירידה לחייו של יהודי" (השם בשו"ע ללקיחת פרנסתו של יהודי) מפני טעם הנ"ל!", הרבי הוסיף שאין זה מן מחויבתו של החזן לשיר את ההמנון, ואף אם ההלה היה חזן הכנסת בירושלים הוא לא היה חייב. הרבי הוסיף שאדרבא אילו היה החזן שר את ההמנון נגד מצפונו "איש העושה נגד מצפונו ובפרט בעניני דת – לכאורה אינו יכול להיות ש"ץ אורטודוקסי"{{הערה|[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2020/04/02-04-2020-00-22-43-ליקוט-מענות-קודש-תשמו.pdf ליקוט מענות קודש - תשמ"ו, מענה קל"ה, עמ' 77 - 78].}}.
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabadlive.org/2024/05/%d7%a2%d7%a0%d7%99%d7%9f-%d7%94%d7%9e%d7%a0%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%9e%d7%93%d7%99%d7%a0%d7%94-%d7%92%d7%95%d7%a8%d7%9d-%d7%a2%d7%95%d7%92%d7%9e%d7%aa-%d7%a0%d7%a4%d7%a9-%d7%94%d7%a8%d7%91%d7%99.html 'ענין המנון המדינה גורם עוגמת נפש': הרבי כותב בכאב]''', באתר '[[חב"ד לייב]]' {{לחלוחית}}
*[https://sinun770.org/מה-היה-היחס-של-הרבי-מליובאוויטש-לניגון/ מה היה היחס של הרבי מליובאוויטש לניגון התקווה? הרב יצחק וואלף שנת תשפ"ד], סרטון ביוטיוב, באתר סינון בית דין רבני חב"ד.
*[https://sinun770.org/מה-היה-היחס-של-הרבי-מליובאוויטש-לניגון/ מה היה היחס של הרבי מליובאוויטש לניגון התקווה? הרב יצחק וואלף שנת תשפ"ד], סרטון ביוטיוב, באתר סינון בית דין רבני חב"ד.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מדינת ישראל והמוסד הציוני]]
[[קטגוריה:מדינת ישראל והמוסד הציוני]]
{{הערות שוליים}}
[[en:HaTikvah]]