פניני התניא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ")
 
(8 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 5: שורה 5:
==היסטוריה==
==היסטוריה==


בשנת תשנ"ב אישר [[הרבי שליט"א מלך המשיח]] את ההצעה שאנ"ש ילמדו את [[אגרת התשובה]] שבספר התניא עם ביאורי כ"ק אדמו"ר שליט"א<ref>ליקוט מענות קודש תשנ"ב - תשנ"ד ע' 12.</ref>. על מנת לעזור לתמימים ואנ"ש לקיים את רצונו של הרבי, הוציא [[חיים לוי יצחק גינזבורג|הרב לוי יצחק גינזבורג]] ספר שכלל את כל י"ב הפרקים שבאגרת התשובה עם ביאורי הרבי בשפה פשוטה כך שכל אחד יוכל ללמוד ולהבין אותם.
בשנת תשנ"ב אישר [[הרבי]] את ההצעה שאנ"ש ילמדו את [[אגרת התשובה]] שבספר התניא עם ביאורי כ"ק אדמו"ר שליט"א{{הערה|ליקוט מענות קודש תשנ"ב - תשנ"ד ע' 12.}}. על מנת לעזור לתמימים ואנ"ש לקיים את רצונו של הרבי, הוציא [[חיים לוי יצחק גינזבורג|הרב לוי יצחק גינזבורג]] ספר שכלל את כל י"ב הפרקים שבאגרת התשובה עם ביאורי הרבי בשפה פשוטה כך שכל אחד יוכל ללמוד ולהבין אותם.


כאשר שלח הרב גינזבורג לרבי את ספרו [[משיח עכשיו (סדרת ספרים)|משיח עכשיו ]] חלק א' ושאל האם להתחיל לכתוב ביאור על התניא זכה לקבל מענה "הסכמה וברכה<ref>ליקוט מענות קודש תשנ"ב - תשנ"ד ע' 86.</ref>".  
כאשר שלח הרב גינזבורג לרבי את ספרו [[משיח עכשיו (סדרת ספרים)|משיח עכשיו ]] חלק א' ושאל האם להתחיל לכתוב ביאור על התניא זכה לקבל מענה "הסכמה וברכה{{הערה|ליקוט מענות קודש תשנ"ב - תשנ"ד ע' 86.}}".  


כאשר קיבל הרב גינזבורג את המענה החל לכתוב ביאור על ספר ה[[תניא]] בסגנון פשוט ו"התוועדותי" כך שיובן גם למי שלא התנסה בלימוד מאמרי חסידות עמוקים.
כאשר קיבל הרב גינזבורג את המענה החל לכתוב ביאור על ספר ה[[תניא]] בסגנון פשוט ו"התוועדותי" כך שיובן גם למי שלא התנסה בלימוד מאמרי חסידות עמוקים.


כחלק מהכתיבה ראה הרב גינזבורג כחובה וזכות לעורר בכל פרק ופרק על הנקודה העיקרית - [[קבלת פני משיח צדקנו|קבלת פני הרבי שליט"א משיח צדקנו]]. בחלקים הראשונים היה זה רק באיזכור בסיום כל פרק שנחתם בהקשר לגאולה וב"תיכף ומיד ממש", בעוד שבחלקים המאוחרים יותר כתב הרב גינזבורג כמה וכמה פעמים בכל פרק על [[נצחיות חייו של הרבי|נצחיות חייו של הרבי שליט"א]] וחובת [[פרסום גאולה ומשיח|פירסום בשורת הגאולה]], כשבסיום כל פרק מופיעה מסה מאלפת על הקשר של הפרק לגאולה, על התממשות [[נבואת הגאולה]] תיכף ומייד ממש, על אמונתנו בדברי הרבי גם לאחר הנסיון שאירע ב[[ג' תמוז ה'תשנ"ד|ג' תמוז]], ובחתימת הפרק תמיד: "[[יחי אדוננו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]"!
בהמשך, היה מי שהציע לו להוריד מהכריכה את המילים "מלך המשיח" מהכיתוב "ע"פ שיחות הרביוביאורי חסידים" בשביל שהספר יוכל להגיע לקהל רחב יותר. הרב גינזבורג נטה לסרב וכאשר [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|כתב לרבי]] על כך קיבל מענה שכל פשרה מוכיחה על ספק באמיתית העניין.


לאחר פטירתו של המשפיע שלו - [[מענדל פוטערפאס|ר' מענדל פוטערפאס]] שילב בביאור סיפורים ששמע ממנו. בהקדמה לספרו תמיד טרח להדגיש את חלקו של ר' מענדל בבשורת הגאולה (לצד ההסבר המפורט על התקופה בה אנו נמצאים, והחובה המוטלת על כל אחד ואחד מאיתנו לפעול את התגלותו של הרבי).
כאשר סיים לכתוב את י"ב החלקים שהרכיבו את כל חלק א' של ספר התניא - [[ליקוטי אמרים]] קיבל הוראה מהרבי באמצעות ה[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] לקיים [[התוועדות חסידית]] לרגל הסיום של ליקוטי אמרים ואגרת התשובה. ואכן ב[[כ"א בכסלו]] [[תשע"ז]] התקיימה התוועדות חסידית לרגל סיום כתיבת הסדרה ב[[ישיבת תות"ל ראשון לציון|ישיבה בראשון לציון]] בה כיהן הרב גינזבורג כ[[משפיע]] בהשתתפות רבנים ומשפיעים.
 
בהמשך הוציא הרב גינזבורג את חלק י"ג בסדרה - על [[שער היחוד והאמונה - חינוך קטן|חינוך קטן]] ופרקים א' וב' ב[[שער היחוד והאמונה]].


בהמשך, היה מי שהציע לו להוריד מהכריכה את המילים "מלך המשיח" מהכיתוב "ע"פ שיחות הרבי מלך המשיח שליט"א וביאורי חסידים" בשביל שהספר יוכל להגיע לקהל רחב יותר. הרב גינזבורג נטה לסרב וכאשר [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|כתב לרבי]] על כך קיבל מענה שכל פשרה מוכיחה על ספק באמיתית העניין.
לאחר פטירתו של הרב גינזבורג, יצא לאור חלק י"ד (בתחילה בהמשכים ב[[ישיבת תות"ל ראשון לציון|גליון החייל]] ולקראת ה' טבת תש"פ בספר בפני עצמו) על פרקים ג' עד ו' בשער היחוד והאמונה{{הערה|מסגנון הספר נראה שהרב גינזבורג לא הספיק לסיים את כתיבתו.}}.


בתחילה יצא בכל חלק שמונה - שבעה פרקים מהתניא, בהמשך הכמות ירדה<ref>לדוגמא: פרקים ל"ב - ל"ד יצאו לאור בכרך אחד ואף פרקים ממ"ב יצאו לאור בחלק אחד בלבד!</ref> והחלו להופיע הקדמות והוספות לפרקים.
== מבנה הספרים ==
בתחילת כל ספר כתב הרב גינזבורג הקדמה על הוצאת הספר, ואמונתנו בנבואת הרבי מלך המשיח שליט, בכך שדבר אחד מדבריו לא ישוב ריקם, ובהתגלותו הקרובה.


בחלקים הראשונים בסופו של כל ספר יצא ביאורים ב[[סדר ההשתלשלות]], כל חלק בנושא אחר. בחלקים המאוחרים יותר יצא בסוף כל ספר שאלות חזרה על הפרקים מתוך שאלות החזרה שהכין לתלמידיו בישיבה.
כחלק מהכתיבה ראה הרב גינזבורג כחובה וזכות לעורר בכל פרק ופרק על הנקודה העיקרית - [[קבלת פני משיח צדקנו|קבלת פני הרבי משיח צדקנו]]. בחלקים הראשונים היה זה רק באיזכור בסיום כל פרק שנחתם בהקשר לגאולה וב"תיכף ומיד ממש", בעוד שבחלקים המאוחרים יותר כתב הרב גינזבורג כמה וכמה פעמים בכל פרק על [[נצחיות חייו של הרבי|נצחיות חייו של הרבי ]] וחובת [[פרסום גאולה ומשיח|פירסום בשורת הגאולה]], כשבסיום כל פרק מופיעה מסה מאלפת על הקשר של הפרק לגאולה, על התממשות [[נבואת הגאולה]] תיכף ומייד ממש, על אמונתנו בדברי הרבי גם לאחר הנסיון שאירע ב[[ג' תמוז ה'תשנ"ד|ג' תמוז]], ובחתימת הפרק תמיד: "[[יחי אדוננו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]"!


על פי הוראת הרבי שליט"א מלך המשיח באגרות קודש החל להוסיף בספר מראי מקומות (אע"פ שהדבר האט את הוצאת הספרים).  
לאחר פטירתו של המשפיע שלו - [[מענדל פוטערפאס|ר' מענדל פוטערפאס]] שילב בביאור סיפורים ששמע ממנו. בהקדמה לספרו תמיד טרח להדגיש את חלקו של ר' מענדל בבשורת הגאולה (לצד ההסבר המפורט על התקופה בה אנו נמצאים, והחובה המוטלת על כל אחד ואחד מאיתנו לפעול את התגלותו של הרבי).


כאשר סיים לכתוב את יהחלקים שהרכיבו את כל חלק א' של ספר התניא - [[ליקוטי אמרים]] קיבל הוראה מהרבי שליט"א מלך המשיח באמצעות ה[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] לקיים [[התוועדות חסידית]] לרגל הסיום של ליקוטי אמרים ואגרת התשובה. ואכן בכבכסלו תשע"ז התקיימה התוועדות חסידית לרגל סיום כתיבת הסדרה ב[[ישיבת תות"ל ראשון לציון|ישיבה בראשון לציון]] בה כיהן הרב גינזבורג כ[[משפיע]] בהשתתפות רבנים ומשפיעים.
בתחילה יצא בכל חלק שמונה - שבעה פרקים מהתניא, בהמשך הכמות ירדה{{הערה|לדוגמא: פרקים ל"ב - ל"ד יצאו לאור בכרך אחד ואף פרקים ממיצאו לאור בחלק אחד בלבד!}} והחלו להופיע הקדמות והוספות לפרקים.


בהמשך הוציא הרב גינזבורג את חלק י"ג בסדרה - על [[שער היחוד והאמונה - חינוך קטן|חינוך קטן]] ופרקים א' וב' ב[[שער היחוד והאמונה]].
בחלקים הראשונים בסופו של כל ספר יצא ביאורים ב[[סדר ההשתלשלות]], כל חלק בנושא אחר. בחלקים המאוחרים יותר יצא בסוף כל ספר שאלות חזרה על הפרקים מתוך שאלות החזרה שהכין לתלמידיו בישיבה. ובהמשך אף "הוספות" ו"הקדמות" לפרקים מסוימים.
 
על פי הוראת הרבי ב[[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|אגרות קודש]] החל להוסיף בספר מראי מקומות (אע"פ שהדבר האט את הוצאת הספרים).  


לאחר פטירתו של הרב גינזבורג, יצא לאור חלק י"ד (בתחילה בהמשכים ב[[ישיבת תות"ל ראשון לציון|גליון החייל]] ולקראת ה' טבת תש"פ בספר בפני עצמו) על פרקים ג' עד ו' בשער היחוד והאמונה<ref>מסגנון הספר נראה שהרב גינזבורג לא הספיק לסיים את כתיבתו.</ref>.
הרב גינזבורג [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|כתב לרבי]] לקראת הוצאת כל חלק, ואת מכתב התשובה פרסם בתחילת הספר.  


==חלוקת הספרים==
==חלוקת הספרים==
שורה 52: שורה 57:
* [https://www.hageula.com/sichat_hageula/Life/18862.htm פניני גאולה בתניא] באתר [[קובץ:סמליל_אתר_הגאולה_חדש.jpg|קישור=|טקסט=קישור לאתר הגאולה|50x50 פיקסלים]].
* [https://www.hageula.com/sichat_hageula/Life/18862.htm פניני גאולה בתניא] באתר [[קובץ:סמליל_אתר_הגאולה_חדש.jpg|קישור=|טקסט=קישור לאתר הגאולה|50x50 פיקסלים]].


==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:ספרי ביאורים על התניא]]
[[קטגוריה:ספרי ביאורים על התניא]]
[[קטגוריה:ספרי גאולה ומשיח]]
[[קטגוריה:ספרי גאולה ומשיח]]
[[קטגוריה:ביאורים בחסידות]]  
[[קטגוריה:ביאורים בחסידות]]  
[[קטגוריה:ספרי הרב חיים לוי יצחק גינזבורג]]
[[קטגוריה:ספרי חיים לוי יצחק גינזבורג]]

גרסה אחרונה מ־19:36, 30 בדצמבר 2024

אחד מספרי פניני התניא
הרב לוי יצחק גינזבורג מעיין באחד מספרי הסדרה

פניני התניא - הם סדרת ספרים המבארים בסגנון של התוועדות את ספר התניא עם דגש מיוחד על קבלת פני משיח צדקנו פרסום בשורת הגאולה והכרזת הקודש "יחי אדוננו".

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשנ"ב אישר הרבי את ההצעה שאנ"ש ילמדו את אגרת התשובה שבספר התניא עם ביאורי כ"ק אדמו"ר שליט"א[1]. על מנת לעזור לתמימים ואנ"ש לקיים את רצונו של הרבי, הוציא הרב לוי יצחק גינזבורג ספר שכלל את כל י"ב הפרקים שבאגרת התשובה עם ביאורי הרבי בשפה פשוטה כך שכל אחד יוכל ללמוד ולהבין אותם.

כאשר שלח הרב גינזבורג לרבי את ספרו משיח עכשיו חלק א' ושאל האם להתחיל לכתוב ביאור על התניא זכה לקבל מענה "הסכמה וברכה[2]".

כאשר קיבל הרב גינזבורג את המענה החל לכתוב ביאור על ספר התניא בסגנון פשוט ו"התוועדותי" כך שיובן גם למי שלא התנסה בלימוד מאמרי חסידות עמוקים.

בהמשך, היה מי שהציע לו להוריד מהכריכה את המילים "מלך המשיח" מהכיתוב "ע"פ שיחות הרביוביאורי חסידים" בשביל שהספר יוכל להגיע לקהל רחב יותר. הרב גינזבורג נטה לסרב וכאשר כתב לרבי על כך קיבל מענה שכל פשרה מוכיחה על ספק באמיתית העניין.

כאשר סיים לכתוב את י"ב החלקים שהרכיבו את כל חלק א' של ספר התניא - ליקוטי אמרים קיבל הוראה מהרבי באמצעות האגרות קודש לקיים התוועדות חסידית לרגל הסיום של ליקוטי אמרים ואגרת התשובה. ואכן בכ"א בכסלו תשע"ז התקיימה התוועדות חסידית לרגל סיום כתיבת הסדרה בישיבה בראשון לציון בה כיהן הרב גינזבורג כמשפיע בהשתתפות רבנים ומשפיעים.

בהמשך הוציא הרב גינזבורג את חלק י"ג בסדרה - על חינוך קטן ופרקים א' וב' בשער היחוד והאמונה.

לאחר פטירתו של הרב גינזבורג, יצא לאור חלק י"ד (בתחילה בהמשכים בגליון החייל ולקראת ה' טבת תש"פ בספר בפני עצמו) על פרקים ג' עד ו' בשער היחוד והאמונה[3].

מבנה הספרים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתחילת כל ספר כתב הרב גינזבורג הקדמה על הוצאת הספר, ואמונתנו בנבואת הרבי מלך המשיח שליט"א, בכך שדבר אחד מדבריו לא ישוב ריקם, ובהתגלותו הקרובה.

כחלק מהכתיבה ראה הרב גינזבורג כחובה וזכות לעורר בכל פרק ופרק על הנקודה העיקרית - קבלת פני הרבי משיח צדקנו. בחלקים הראשונים היה זה רק באיזכור בסיום כל פרק שנחתם בהקשר לגאולה וב"תיכף ומיד ממש", בעוד שבחלקים המאוחרים יותר כתב הרב גינזבורג כמה וכמה פעמים בכל פרק על נצחיות חייו של הרבי וחובת פירסום בשורת הגאולה, כשבסיום כל פרק מופיעה מסה מאלפת על הקשר של הפרק לגאולה, על התממשות נבואת הגאולה תיכף ומייד ממש, על אמונתנו בדברי הרבי גם לאחר הנסיון שאירע בג' תמוז, ובחתימת הפרק תמיד: "יחי אדוננו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד"!

לאחר פטירתו של המשפיע שלו - ר' מענדל פוטערפאס שילב בביאור סיפורים ששמע ממנו. בהקדמה לספרו תמיד טרח להדגיש את חלקו של ר' מענדל בבשורת הגאולה (לצד ההסבר המפורט על התקופה בה אנו נמצאים, והחובה המוטלת על כל אחד ואחד מאיתנו לפעול את התגלותו של הרבי).

בתחילה יצא בכל חלק שמונה - שבעה פרקים מהתניא, בהמשך הכמות ירדה[4] והחלו להופיע הקדמות והוספות לפרקים.

בחלקים הראשונים בסופו של כל ספר יצא ביאורים בסדר ההשתלשלות, כל חלק בנושא אחר. בחלקים המאוחרים יותר יצא בסוף כל ספר שאלות חזרה על הפרקים מתוך שאלות החזרה שהכין לתלמידיו בישיבה. ובהמשך אף "הוספות" ו"הקדמות" לפרקים מסוימים.

על פי הוראת הרבי באגרות קודש החל להוסיף בספר מראי מקומות (אע"פ שהדבר האט את הוצאת הספרים).

הרב גינזבורג כתב לרבי לקראת הוצאת כל חלק, ואת מכתב התשובה פרסם בתחילת הספר.

חלוקת הספרים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • אגרת התשובה.
  • חלק א' - פרקים א' - ח'.
  • חלק ב' - פרקים ט' - י"ז.
  • חלק ג' - פרקים י"ח - כ"ה.
  • חלק ד' - פרקים כ"ו- ל"א.
  • חלק ה' - פרקים ל"ב - ל"ד.
  • חלק ו' - פרקים ל"ה - ל"ז.
  • חלק ז' - פרקים ל"ח - מ'.
  • חלק ח' - פרקים מ"א - מ"ב.
  • חלק ט' - פרקים מ"ג - מ"ה.
  • חלק י' - פרקים מ"ו - מ"ט.
  • חלק י"א - פרקים נ' - נ"ג.
  • חלק י"ב - חינוך קטן. שער היחוד והאמונה פרקים א' - ב'.
  • חלק י"ג - שער היחוד והאמונה פרקים ג' - ו'.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ליקוט מענות קודש תשנ"ב - תשנ"ד ע' 12.
  2. ליקוט מענות קודש תשנ"ב - תשנ"ד ע' 86.
  3. מסגנון הספר נראה שהרב גינזבורג לא הספיק לסיים את כתיבתו.
  4. לדוגמא: פרקים ל"ב - ל"ד יצאו לאור בכרך אחד ואף פרקים מ"א מ"ב יצאו לאור בחלק אחד בלבד!