מאיר שמחה חן (כפר חב"ד): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(←‏תולדות חיים: ברכת הגאולה, בבקשה להקפיד על פסיקים ונקודות)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
(לשם דיוק)
 
(15 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
הרב '''מאיר שמחה חן''' (נולד ב 1935) הוא [[גבאי]] [[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית הכנסת בית מנחם]], [[משפיע]] בבית הכנסת לצעירים, וחבר ועדת הביקורת של [[ועד כפר חב"ד|ועד]] האגודה. נמנה על מייסדי [[כפר חב"ד]].
{{אין תמונה}}
הרב '''מאיר שמחה חן''' (נולד ב[[כ' אדר]] [[תרצ"ד]] 1934{{הערה| [https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/08_063.jpg בתצלום הכרטיס שמילא בספר החסידים] מופיע שנולד בשנת 1935 אך בוידאו 'עדכוני חב״ד;דור המשך של הנגרות בכפר חב"ד , הסרטון שלא כדאי לפספס, ר' מאיר שמחה חן , והאחיין פיצ׳ה פרידמן , והתמים משה הלפרין,' ברשת החברתית פייסבוק דקה: 1:06 הוא אומר שנולד בשנת תרצ"ד (שנת תרצ"ד כללה את השנים הלועזיות 1933 ו-1934 אך לא את שנת 1935).}}) הוא [[גבאי]] [[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית הכנסת בית מנחם]], [[משפיע]] בבית הכנסת לצעירים, וחבר ועדת הביקורת של [[ועד כפר חב"ד|ועד]] האגודה. נמנה על מייסדי [[כפר חב"ד]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
שורה 6: שורה 7:
בעודו ילד נמלט לבדו מגבולות רוסיה בבריחה הידועה שקיבלה לימים את הכינוי '[[יציאת רוסיה תש"ו]]' כשהוא מצטרף עם דרכון מזוייף כבן משפחה לאחת ממשפחות החסידים שיצאו באותה שעה, בעוד הוריו נותרו מעבר למסך הברזל.
בעודו ילד נמלט לבדו מגבולות רוסיה בבריחה הידועה שקיבלה לימים את הכינוי '[[יציאת רוסיה תש"ו]]' כשהוא מצטרף עם דרכון מזוייף כבן משפחה לאחת ממשפחות החסידים שיצאו באותה שעה, בעוד הוריו נותרו מעבר למסך הברזל.


בשנים [[תש"ח]] - [[תש"ט]] שבה במחנה העצורים [[פוקינג]] שב[[גרמניה]].
בשנים [[תש"ח]] - [[תש"ט]] שהה במחנה העצורים [[פוקינג]] שב[[גרמניה]].


בשנים [[תש"ט]] - [[תשי"א]] למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[אחי תמימים תל אביב]]{{הערה|ראו את [https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/08_063.jpg תצלום הכרטיס שמילא בספר החסידים].}}.
בשנת [[תש"ט]] עלה לארץ יחד עם סביו הרב [[שניאור זלמן קלמנסון]] בהוראת [[אדמו"ר הריי"ץ]].


לקראת [[י"א ניסן]] [[תשכ"א]] נסע לרבי. לאחר שזכה בגורל על כרטיס הנסיעה, הוא נכנס לשני [[יחידויות]] אל הרבי, אחת עם הגעתו לרבי ואחת לפני נסיעתו חזרה. ביחידות השניה כתב לרבי על תנאי נוחות מועדפים במגורים ב[[ארצות הברית]] ושאל את הרבי אם להישאר בארצות הברית ולא לעלות ארצה, הרבי העיר את תשומת ליבו לכך שהזכיר בשאלתו רק את שיקולי נוחות גשמיים ולא כתב כלל על ההיבטים הרוחניים להצעת המעבר, לאחר מכן הורה לו הרבי לשוב למקומו בכפר חב"ד בהתאם להוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] לסבו ולו לגור בכפר חב"ד.
בשנים תש"ט - [[תשי"א]] למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[אחי תמימים תל אביב]].
 
לקראת [[י"א ניסן]] [[תשכ"א]] נסע לרבי. לאחר שזכה בגורל על כרטיס הנסיעה, הוא נכנס לשני [[יחידות|יחידויות]] אל הרבי, אחת עם הגעתו לרבי ואחת לפני נסיעתו חזרה. ביחידות השניה כתב לרבי על תנאי נוחות מועדפים במגורים ב[[ארצות הברית]] ושאל את הרבי אם להישאר בארצות הברית ולא לעלות ארצה, הרבי העיר את תשומת ליבו לכך שהזכיר בשאלתו רק שיקולי נוחות גשמיים ולא כתב כלל על ההיבטים הרוחניים להצעת המעבר, לאחר מכן הורה לו הרבי לשוב למקומו בכפר חב"ד בהתאם להוראת אדמו"ר הריי"צ לסבו ולו לגור בכפר חב"ד.


עסק לפרנסתו כמורה לנגרות ב[[בית הספר למלאכה]] בכפר.
עסק לפרנסתו כמורה לנגרות ב[[בית הספר למלאכה]] בכפר.


משמש כגבאי בית הכנסת בית מנחם כפר חב"ד, הוא אחראי על תפעול מניין [[קריאת התורה]] בחדר השני בבית הכנסת, נודע במנהגו לגבות התחייבויות לשינון מאמרי חסידות בע"פ בעלייה לתורה
משמש כגבאי בית הכנסת בית מנחם כפר חב"ד, הוא אחראי על תפעול מניין [[קריאת התורה]] בחדר השני בבית הכנסת, נודע במנהגו לגבות התחייבויות לשינון מאמרי חסידות בע"פ [[עלייה לתורה|מהעולים לתורה]].


עם הקמתו של בית הכנסת לצעירים בכפר על ידי אחיינו הרב [[יוסף יצחק פרידמן (כפר חב"ד)|יוסף יצחק פרידמן]] נקרא לשמש כמשפיע במקום.
עם הקמתו של בית הכנסת לצעירים בכפר על ידי אחיינו הרב [[יוסף יצחק פרידמן (כפר חב"ד)|יוסף יצחק פרידמן]] נקרא לשמש כמשפיע במקום.


נשוי ללאה.
משמש כחבר ועדת הביקורת של ועד האגודה בכפר, במשך שנים רבות הוא נבחר מדי מערכת בחירות על ידי התושבים.
 
נשוי לביילה.


==משפחתו==
==משפחתו==
שורה 28: שורה 33:
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*חיים שאול נוישטט, [https://drive.google.com/file/d/1v-ovKad9ZtINnz9rBVjHPjyXBv9zbLyI/view?usp=sharing ראיון לתוכנית עדכוני חב"ד לרגל ג' תמוז תשפ"ד] {{וידאו}} באתר גוגל דרייב
*חיים שאול נוישטט, [https://drive.google.com/file/d/1v-ovKad9ZtINnz9rBVjHPjyXBv9zbLyI/view?usp=sharing ראיון לתוכנית עדכוני חב"ד לרגל ג' תמוז תשפ"ד] {{וידאו}} באתר גוגל דרייב
*'''[https://col.org.il/feed/v/2847 הם כבר ניצחו בבחירה שלהם]''' ראיון לאתר חב"ד און ליין על הבחירות לועד האגודה תשפ"ד {{וידאו}} {{חב"ד און ליין}}
*'''[https://col.org.il/news/144448 "כך הייתה נראית חתונה בכפר": ר' מאיר שמחה חן חוגג 89]''' {{וידאו}} {{חב"ד און ליין}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:חן, מאיר שמחה}}  
{{מיון רגיל:חן, מאיר שמחה}}  
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפחת חן]]
[[קטגוריה:משפחת חן]]
שורה 35: שורה 43:
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ד]]

גרסה אחרונה מ־00:21, 10 ביולי 2024

הרב מאיר שמחה חן (נולד בכ' אדר תרצ"ד 1934[1]) הוא גבאי בית הכנסת בית מנחם, משפיע בבית הכנסת לצעירים, וחבר ועדת הביקורת של ועד האגודה. נמנה על מייסדי כפר חב"ד.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בויטבסק שברוסיה לאביו המשפיע הרב דובער חן ולאמו פייגה.

בעודו ילד נמלט לבדו מגבולות רוסיה בבריחה הידועה שקיבלה לימים את הכינוי 'יציאת רוסיה תש"ו' כשהוא מצטרף עם דרכון מזוייף כבן משפחה לאחת ממשפחות החסידים שיצאו באותה שעה, בעוד הוריו נותרו מעבר למסך הברזל.

בשנים תש"ח - תש"ט שהה במחנה העצורים פוקינג שבגרמניה.

בשנת תש"ט עלה לארץ יחד עם סביו הרב שניאור זלמן קלמנסון בהוראת אדמו"ר הריי"ץ.

בשנים תש"ט - תשי"א למד בישיבות תומכי תמימים לוד ואחי תמימים תל אביב.

לקראת י"א ניסן תשכ"א נסע לרבי. לאחר שזכה בגורל על כרטיס הנסיעה, הוא נכנס לשני יחידויות אל הרבי, אחת עם הגעתו לרבי ואחת לפני נסיעתו חזרה. ביחידות השניה כתב לרבי על תנאי נוחות מועדפים במגורים בארצות הברית ושאל את הרבי אם להישאר בארצות הברית ולא לעלות ארצה, הרבי העיר את תשומת ליבו לכך שהזכיר בשאלתו רק שיקולי נוחות גשמיים ולא כתב כלל על ההיבטים הרוחניים להצעת המעבר, לאחר מכן הורה לו הרבי לשוב למקומו בכפר חב"ד בהתאם להוראת אדמו"ר הריי"צ לסבו ולו לגור בכפר חב"ד.

עסק לפרנסתו כמורה לנגרות בבית הספר למלאכה בכפר.

משמש כגבאי בית הכנסת בית מנחם כפר חב"ד, הוא אחראי על תפעול מניין קריאת התורה בחדר השני בבית הכנסת, נודע במנהגו לגבות התחייבויות לשינון מאמרי חסידות בע"פ מהעולים לתורה.

עם הקמתו של בית הכנסת לצעירים בכפר על ידי אחיינו הרב יוסף יצחק פרידמן נקרא לשמש כמשפיע במקום.

משמש כחבר ועדת הביקורת של ועד האגודה בכפר, במשך שנים רבות הוא נבחר מדי מערכת בחירות על ידי התושבים.

נשוי לביילה.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • בנו, יהודה.
  • בנו, דוד.
  • בתו, דבורה.
  • בתו, לאה.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. בתצלום הכרטיס שמילא בספר החסידים מופיע שנולד בשנת 1935 אך בוידאו 'עדכוני חב״ד;דור המשך של הנגרות בכפר חב"ד , הסרטון שלא כדאי לפספס, ר' מאיר שמחה חן , והאחיין פיצ׳ה פרידמן , והתמים משה הלפרין,' ברשת החברתית פייסבוק דקה: 1:06 הוא אומר שנולד בשנת תרצ"ד (שנת תרצ"ד כללה את השנים הלועזיות 1933 ו-1934 אך לא את שנת 1935).