אסיפת הרבנים במוסקבה (תרע"ז): הבדלים בין גרסאות בדף
| (7 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:מכתב מהרוגוצ'ובר לרש"ב בדבר אסיפת רבנים תרע"ז.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון [[הרוגוצ'ובר]] ל[[אדמו"ר הרש"ב]], בעניין אסיפת רבנים. [פטרבורג], כ"א תמוז תרע"ז. הרוגוצ'ובר מספר כי היו אצלו רבנים שבקשו את הסכמתו לאסיפת רבנים מסוימת [כנראה מצומצמת בהיקפה], אך הוא הביע את דעתו כי יש לעשות "אסיפה כללית וגם לבקש שיבואו בעלי בתים יראים...", ורק לאחר האסיפה הכללית לעשות אסיפות מקומיות יותר.]] | |||
'''אסיפת הרבנים במוסקבה''' היתה אסיפה מיוחדת של גדולי ישראל ברוסיה בהשתתפות [[אדמו"ר הרש"ב]] ורבני אנ"ש, בתחלת אלול [[תרע"ז]] ב[[מוסקבה]]. | '''אסיפת הרבנים במוסקבה''' היתה אסיפה מיוחדת של גדולי ישראל ברוסיה בהשתתפות [[אדמו"ר הרש"ב]] ורבני אנ"ש, בתחלת אלול [[תרע"ז]] ב[[מוסקבה]]. | ||
בין שאר הנושאים שנידונו באסיפה היתה אפשרות ליסוד "אגודת רבנים" כללית ברוסיה, בחירת ועד שיארגן את כל ההכנות לבחירות למועצות הקהילות היהודיות לקונגרס היהודי הכללי, ועוד | האסיפה נועדה לסכל מגמות שונות לערוך שינויים ותיקונים בחינוך ילדי ישראל ובמוסדות הדת והחברה. בין שאר הנושאים שנידונו באסיפה היתה אפשרות ליסוד "אגודת רבנים" כללית ברוסיה, בחירת ועד שיארגן את כל ההכנות לבחירות למועצות הקהילות היהודיות לקונגרס היהודי הכללי, ועוד. | ||
==הרקע לאסיפה== | ==הרקע לאסיפה== | ||
לאחר | לאחר "[[מהפכת פברואר]]" ברוסיה, בה התמוטט המשטר הצארי (בחודש אדר [[תרע"ז]], מרץ 1917), קם ממשל דמוקרטי בהנהגת ממשלה זמנית בראשות אלכסנדר קרנסקי, שביטלה את כל ההגבלות על זכויות היהודים. בפרק זמן זה שבו ניתן חופש ליהודי רוסיה, קמו אגודות יהודיות שונות, בהן אגודות ציוניות, אגודות של משכילי רוסיה והתאגדויות אורתודוכסיות. בזמן זה הוחלט לארגן בחירות בכל עיר למועצת הקהילה היהודית וכן לקונגרס יהודי כללי, שיסדרו תכנית לסדרי הקהילות היהודיות. בשני הדברים האלו התחילה התמודדות בין החרדים על-מפלגותיהם לבין החוגים המנגדים לדת. | ||
[[אדמו"ר הרש"ב]] השתדל בכל עוז לארגן חזית דתית עם מרכז ומשרד מיוחד | [[אדמו"ר הרש"ב]] השתדל בכל עוז לארגן חזית דתית עם מרכז ומשרד מיוחד, ועמד בראש פעילות אינטנסיבית שנועדה לסכל מגמות שונות לערוך שינויים ותיקונים בחינוך ילדי ישראל ובמוסדות הדת והחברה. לצורך זה רצה לקרוא לאסיפה מיוחדת של גדולי ישראל ברוסיה. האסיפה נקראה בסופו של דבר בתחלת אלול במוסקבה. | ||
הגאון ר' [[חיים עוזר גרודז'ינסקי]] נטה יותר לייסד בתחלה סניפי "[[אגודת ישראל]]" בכל העיירות, ואז תהיה אספה כללית מצירי האגודות שהם יתעסקו בכל זה. אדמו"ר הרש"ב התנגד לזה, כי מי יערוב שהאגודות שיהיו בכל העיירות יהיו באופן הרצוי. שלכן צריכה להיות תחלה | הגאון ר' [[חיים עוזר גרודז'ינסקי]] נטה יותר לייסד בתחלה סניפי "[[אגודת ישראל]]" בכל העיירות, ואז תהיה אספה כללית מצירי האגודות שהם יתעסקו בכל זה. אדמו"ר הרש"ב התנגד לזה, כי מי יערוב שהאגודות שיהיו בכל העיירות יהיו באופן הרצוי. שלכן צריכה להיות תחלה האסיפה הכללית של גדולי ישראל, שהיא תחליט איך תהיה התאגדות היראים ויהיה זה לעינים לכל העיירות. | ||
לעומתו השתדל הגאון רבי אליעזר רבינוביץ לכנס אסיפת רבנים כדי לייסד "אגודת הרבנים" קבועה. ולצורך זה קרא לאספת רבנים שתדון בדבר יסוד אגודת רבנים קבועה. באופן עקרוני התנגד אדמו"ר הרש"ב לארגון "אגודת רבנים" כללית ברוסיה. | לעומתו השתדל הגאון רבי [[אליעזר רבינוביץ]], רבה של מינסק, לכנס אסיפת רבנים כדי לייסד "אגודת הרבנים" קבועה. ולצורך זה קרא לאספת רבנים שתדון בדבר יסוד אגודת רבנים קבועה. באופן עקרוני התנגד אדמו"ר הרש"ב לארגון "אגודת רבנים" כללית ברוסיה. אך כדי שיוכלו להתאחד כל הרבנים החרדים הסכים הרבי שאסיפת הרבנים תדון גם בזה, בתוככי כללות הענינים הרוחניים העומדים על הפרק. בזה נמשך הדיון במשך כל חדשי הקיץ. | ||
גם דרש אדמו"ר הרש"ב, שלפני | גם דרש אדמו"ר הרש"ב, שלפני אסיפת הרבנים הכללית תתקיים אסיפה מוקדמת עם גדולי הרבנים לדון על סדר היום באסיפה הכללית. לפועל נקראה האסיפה על ידי המארגנים לאמצע חודש מנחם-אב במוסקבה. בקול קורא נאמר שהאספה תדון בדבר יסוד אגודת הרבנים. גם לא ניתנה אפשרות לארגן לפני זה אסיפה מוקדמת. אדמו"ר הרש"ב התלבט והחליט שלא להשתתף באסיפה, וכן כתב לרבני אנ"ש. | ||
בסופו של דבר נדחתה | בסופו של דבר נדחתה האסיפה. ניתנה האפשרות לאסיפה מוקדמת. אדמו"ר הרש"ב ורבני אנ"ש השתתפו באסיפה שהתקיימה במוסקבה בתחלת אלול{{הערה|ראה אגה"ק להרש"ב, ח"ב, אגרות תסז-תקב, וח"ה, אגרות א'סז-עז, א'פ-פב, ובהערות שם.}}. | ||
בין שאר הנושאים דנו גם בדבר יסוד "אגודת הרבנים", אך ההצעה נדחתה על ידי הנאספים. | בין שאר הנושאים דנו גם בדבר יסוד "אגודת הרבנים", אך ההצעה נדחתה על ידי הנאספים. | ||
==הבחירות לקונגרס היהודי הכללי== | ==הבחירות לקונגרס היהודי הכללי== | ||
בחודשים הסמוכים לקיום האסיפה היו אמורות להתקיים בחירות למועצות הקהילות היהודיות לקונגרס היהודי הכללי. וועדת הבחירות הכללית מרכזה היה ב[[פטרוגרד]] (פטרבורג). | |||
באסיפת הרבנים הוחלט לבחור ועד שיארגן את כל ההכנות לבחירות מצד מפלגות החרדים, ומקום מושבו יהיה בפטרוגרד. | |||
היה ספק אם יקבלו אישור הישיבה בפטרוגרד, לכן הציע אדמו"ר הרש"ב | היה ספק אם יקבלו אישור הישיבה בפטרוגרד, לכן הציע אדמו"ר הרש"ב שמקום מושבו הוועד יהיה ב[[מוסקבה]], אך מיד נתברר שיכולים לבוא לפטרוגרד, והרבי הורה לקבוע את מושב הועד בפטרוגרד. הוועד אכן החל את פעולתו בפטרוגרד אך לבסוף עקב קשיים העביר הועד את מקום מושבו ל[[חרקוב]]. | ||
באסיפת | באסיפת הרבנים במוסקבה הוחלט גם שבחודש מר-חשון או כסלו [[תרע"ח]], תתכנס אספת רבנים כללית לדון בכל הענינים העומדים על הפרק. לכן דרש אדמו"ר הרש"ב שתיקרא לחרקוב אספת חברי הועד, כדי לארגן את אסיפת הרבנים הכללית ולדון בדבר הבחירות לקונגרס היהודי הכללי. | ||
נאספו אז לחרקוב, מלבד התדירים הרב [[משה רוזנבלום]] והרב [[זלמן זליקסון]], גם הרב [[אליעזר משה מדייבסקי]], הרב [[יצחק יואל רפאלוביץ]], הרב [[שמעון לזרוב (לנינגרד)|שמעון לזרוב]] והרב [[צבי הירש גוראריה]]. לאסיפת רבנים כללית לא רצו לקרוא אז רבני [[מינסק]], הרב [[יצחק יעקב רבינוביץ]] והרב [[אברהם דוב כהנא שפירא]], וגם הרב [[חיים עוזר גרודזנסקי]] לא רצה לקרוא בלעדם, ולכן נדחתה האסיפה. | |||
בינתיים קיבל אדמו"ר הרש"ב הזמנה ממשרד הדתות לבוא להתייעצות לפטרוגרד. בשלהי מר חשוון תרע"ח יצא לדרך. | בינתיים קיבל אדמו"ר הרש"ב הזמנה ממשרד הדתות לבוא להתייעצות לפטרוגרד. בשלהי מר חשוון תרע"ח יצא לדרך. הרבי חשב להפגש בפטרוגרד גם עם הגאון הרב [[חיים עוזר גרודזנסקי]] ולדון בדבר אספת הרבנים הכללית. אך בהיותו בדרך פרצה המהפכה השניה, [[מהפכת אוקטובר]], הרבי נשאר לשבות במוסקבה והוכרח לחזור אחר השבת ל[[רוסטוב]]. | ||
באשר לבחירות הכלליות לקונגרס היהודי הכללי, החליטו להתאחד עם שני הרשימות הדתיות "נצח ישראל" ו"המסורת והחרות", ואדמו"ר הרש"ב נתן את הסכמתו. כך נוצר בלוק "אחדות" משלשתם יחד, הוא מספר 3 ברשימת הבחירות. בלוק זה זכה ברוב קולות. אך בכמה מקומות הלכו החרדים ברשימה נפרדת בשם "עדת ישראל" (או "שלומי אמוני ישראל"), | באשר לבחירות הכלליות לקונגרס היהודי הכללי, החליטו להתאחד עם שני הרשימות הדתיות "נצח ישראל" ו"המסורת והחרות", ואדמו"ר הרש"ב נתן את הסכמתו. כך נוצר בלוק "אחדות" משלשתם יחד, הוא מספר 3 ברשימת הבחירות. בלוק זה זכה ברוב קולות. אך בכמה מקומות הלכו החרדים ברשימה נפרדת בשם "עדת ישראל" (או "שלומי אמוני ישראל"), שהרבי הכין עבורם מצע, וקול קורא להשתדלות החרדים להרבות בוחרים. | ||
הרשימות הדתיות אמנם הצליחו בבחירות לקונגרס היהודי הכללי, שהתקיימו בינואר 1918 (שבט תרע"ח). אולם בינתיים באה מהפכת אוקטובר, שבסופו של דבר הביאה | הרשימות הדתיות אמנם הצליחו בבחירות לקונגרס היהודי הכללי, שהתקיימו בינואר 1918 (שבט תרע"ח). אולם בינתיים באה "[[מהפכת אוקטובר]]", בעקבותיה עלו הבולשביקים והקימו את השלטון הקומוניסטי של ברית המועצות, שבסופו של דבר הביאה לביטול המשטר הדמוקרטי ברוסיה שארך רק שבעה חודשים. הקונגרס היהודי הכללי מעולם לא זכה להתכנס. | ||
==מסביב לאסיפה== | ==מסביב לאסיפה== | ||
| שורה 44: | שורה 44: | ||
*'''[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31624&st=&pgnum=17 אספת הרבנים במוסקבה]''' במבוא לאגרות קודש אדמו"ר מוהרש"ב חלק ה'. | *'''[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31624&st=&pgnum=17 אספת הרבנים במוסקבה]''' במבוא לאגרות קודש אדמו"ר מוהרש"ב חלק ה'. | ||
*'''[https://chabadlibrary.org/books/6802240034 אספות הרבנים ברוסיה]''' {{*}} '''[https://chabadlibrary.org/books/6802240035 הבחירות לקונגרס היהודי הכללי]''' בספר [[תולדות חב"ד ברוסיא הצארית]]. | *'''[https://chabadlibrary.org/books/6802240034 אספות הרבנים ברוסיה]''' {{*}} '''[https://chabadlibrary.org/books/6802240035 הבחירות לקונגרס היהודי הכללי]''' בספר [[תולדות חב"ד ברוסיא הצארית]]. | ||
*הרב אלחנן סורוצקין, '''[https://tablet.otzar.org/#/b/604408/p/-1/t/1718385432279/fs/jZMNmXkzZal6ql1LJ7DqH0lIgOyllSFChOKHwWx1Hajw/start/56/end/58/c ימיה הקצרים והיפים של אגודת ישראל ברוסיה'''] קובץ מאמרים לציון שישים שנה לאגודת ישראל. באתר אוצר החכמה. | |||
{{מסעות רבותינו נשיאינו}} | {{מסעות רבותינו נשיאינו}} | ||
גרסה אחרונה מ־03:01, 16 ביוני 2024
אסיפת הרבנים במוסקבה היתה אסיפה מיוחדת של גדולי ישראל ברוסיה בהשתתפות אדמו"ר הרש"ב ורבני אנ"ש, בתחלת אלול תרע"ז במוסקבה.
האסיפה נועדה לסכל מגמות שונות לערוך שינויים ותיקונים בחינוך ילדי ישראל ובמוסדות הדת והחברה. בין שאר הנושאים שנידונו באסיפה היתה אפשרות ליסוד "אגודת רבנים" כללית ברוסיה, בחירת ועד שיארגן את כל ההכנות לבחירות למועצות הקהילות היהודיות לקונגרס היהודי הכללי, ועוד.
הרקע לאסיפהעריכה
לאחר "מהפכת פברואר" ברוסיה, בה התמוטט המשטר הצארי (בחודש אדר תרע"ז, מרץ 1917), קם ממשל דמוקרטי בהנהגת ממשלה זמנית בראשות אלכסנדר קרנסקי, שביטלה את כל ההגבלות על זכויות היהודים. בפרק זמן זה שבו ניתן חופש ליהודי רוסיה, קמו אגודות יהודיות שונות, בהן אגודות ציוניות, אגודות של משכילי רוסיה והתאגדויות אורתודוכסיות. בזמן זה הוחלט לארגן בחירות בכל עיר למועצת הקהילה היהודית וכן לקונגרס יהודי כללי, שיסדרו תכנית לסדרי הקהילות היהודיות. בשני הדברים האלו התחילה התמודדות בין החרדים על-מפלגותיהם לבין החוגים המנגדים לדת.
אדמו"ר הרש"ב השתדל בכל עוז לארגן חזית דתית עם מרכז ומשרד מיוחד, ועמד בראש פעילות אינטנסיבית שנועדה לסכל מגמות שונות לערוך שינויים ותיקונים בחינוך ילדי ישראל ובמוסדות הדת והחברה. לצורך זה רצה לקרוא לאסיפה מיוחדת של גדולי ישראל ברוסיה. האסיפה נקראה בסופו של דבר בתחלת אלול במוסקבה.
הגאון ר' חיים עוזר גרודז'ינסקי נטה יותר לייסד בתחלה סניפי "אגודת ישראל" בכל העיירות, ואז תהיה אספה כללית מצירי האגודות שהם יתעסקו בכל זה. אדמו"ר הרש"ב התנגד לזה, כי מי יערוב שהאגודות שיהיו בכל העיירות יהיו באופן הרצוי. שלכן צריכה להיות תחלה האסיפה הכללית של גדולי ישראל, שהיא תחליט איך תהיה התאגדות היראים ויהיה זה לעינים לכל העיירות.
לעומתו השתדל הגאון רבי אליעזר רבינוביץ, רבה של מינסק, לכנס אסיפת רבנים כדי לייסד "אגודת הרבנים" קבועה. ולצורך זה קרא לאספת רבנים שתדון בדבר יסוד אגודת רבנים קבועה. באופן עקרוני התנגד אדמו"ר הרש"ב לארגון "אגודת רבנים" כללית ברוסיה. אך כדי שיוכלו להתאחד כל הרבנים החרדים הסכים הרבי שאסיפת הרבנים תדון גם בזה, בתוככי כללות הענינים הרוחניים העומדים על הפרק. בזה נמשך הדיון במשך כל חדשי הקיץ.
גם דרש אדמו"ר הרש"ב, שלפני אסיפת הרבנים הכללית תתקיים אסיפה מוקדמת עם גדולי הרבנים לדון על סדר היום באסיפה הכללית. לפועל נקראה האסיפה על ידי המארגנים לאמצע חודש מנחם-אב במוסקבה. בקול קורא נאמר שהאספה תדון בדבר יסוד אגודת הרבנים. גם לא ניתנה אפשרות לארגן לפני זה אסיפה מוקדמת. אדמו"ר הרש"ב התלבט והחליט שלא להשתתף באסיפה, וכן כתב לרבני אנ"ש.
בסופו של דבר נדחתה האסיפה. ניתנה האפשרות לאסיפה מוקדמת. אדמו"ר הרש"ב ורבני אנ"ש השתתפו באסיפה שהתקיימה במוסקבה בתחלת אלול[1].
בין שאר הנושאים דנו גם בדבר יסוד "אגודת הרבנים", אך ההצעה נדחתה על ידי הנאספים.
הבחירות לקונגרס היהודי הכלליעריכה
בחודשים הסמוכים לקיום האסיפה היו אמורות להתקיים בחירות למועצות הקהילות היהודיות לקונגרס היהודי הכללי. וועדת הבחירות הכללית מרכזה היה בפטרוגרד (פטרבורג).
באסיפת הרבנים הוחלט לבחור ועד שיארגן את כל ההכנות לבחירות מצד מפלגות החרדים, ומקום מושבו יהיה בפטרוגרד.
היה ספק אם יקבלו אישור הישיבה בפטרוגרד, לכן הציע אדמו"ר הרש"ב שמקום מושבו הוועד יהיה במוסקבה, אך מיד נתברר שיכולים לבוא לפטרוגרד, והרבי הורה לקבוע את מושב הועד בפטרוגרד. הוועד אכן החל את פעולתו בפטרוגרד אך לבסוף עקב קשיים העביר הועד את מקום מושבו לחרקוב.
באסיפת הרבנים במוסקבה הוחלט גם שבחודש מר-חשון או כסלו תרע"ח, תתכנס אספת רבנים כללית לדון בכל הענינים העומדים על הפרק. לכן דרש אדמו"ר הרש"ב שתיקרא לחרקוב אספת חברי הועד, כדי לארגן את אסיפת הרבנים הכללית ולדון בדבר הבחירות לקונגרס היהודי הכללי.
נאספו אז לחרקוב, מלבד התדירים הרב משה רוזנבלום והרב זלמן זליקסון, גם הרב אליעזר משה מדייבסקי, הרב יצחק יואל רפאלוביץ, הרב שמעון לזרוב והרב צבי הירש גוראריה. לאסיפת רבנים כללית לא רצו לקרוא אז רבני מינסק, הרב יצחק יעקב רבינוביץ והרב אברהם דוב כהנא שפירא, וגם הרב חיים עוזר גרודזנסקי לא רצה לקרוא בלעדם, ולכן נדחתה האסיפה.
בינתיים קיבל אדמו"ר הרש"ב הזמנה ממשרד הדתות לבוא להתייעצות לפטרוגרד. בשלהי מר חשוון תרע"ח יצא לדרך. הרבי חשב להפגש בפטרוגרד גם עם הגאון הרב חיים עוזר גרודזנסקי ולדון בדבר אספת הרבנים הכללית. אך בהיותו בדרך פרצה המהפכה השניה, מהפכת אוקטובר, הרבי נשאר לשבות במוסקבה והוכרח לחזור אחר השבת לרוסטוב.
באשר לבחירות הכלליות לקונגרס היהודי הכללי, החליטו להתאחד עם שני הרשימות הדתיות "נצח ישראל" ו"המסורת והחרות", ואדמו"ר הרש"ב נתן את הסכמתו. כך נוצר בלוק "אחדות" משלשתם יחד, הוא מספר 3 ברשימת הבחירות. בלוק זה זכה ברוב קולות. אך בכמה מקומות הלכו החרדים ברשימה נפרדת בשם "עדת ישראל" (או "שלומי אמוני ישראל"), שהרבי הכין עבורם מצע, וקול קורא להשתדלות החרדים להרבות בוחרים.
הרשימות הדתיות אמנם הצליחו בבחירות לקונגרס היהודי הכללי, שהתקיימו בינואר 1918 (שבט תרע"ח). אולם בינתיים באה "מהפכת אוקטובר", בעקבותיה עלו הבולשביקים והקימו את השלטון הקומוניסטי של ברית המועצות, שבסופו של דבר הביאה לביטול המשטר הדמוקרטי ברוסיה שארך רק שבעה חודשים. הקונגרס היהודי הכללי מעולם לא זכה להתכנס.
מסביב לאסיפהעריכה
בזמן האסיפה ר' חיים מונסזון (בן אחיו וחתנו של החסיד הגביר ר' מנחם מניש מונסזון) היה עם כל משפחתו בנאות דשא מחוץ לעיר, והיתה לו במוסקבה דירה גדולה, אותה העמיד לרשות אדמו"ר הרש"ב ובה התאכסן אדמו"ר הרש"ב ומשפחתו.
את כל ענייני אכילה ושתיה לרבי ולמשפחתו לקחו על עצמם החסיד ר' ברוך שלום כהן ורעייתו כיד המלך[2].
קישורים חיצונייםעריכה
- אספת הרבנים במוסקבה במבוא לאגרות קודש אדמו"ר מוהרש"ב חלק ה'.
- אספות הרבנים ברוסיה • הבחירות לקונגרס היהודי הכללי בספר תולדות חב"ד ברוסיא הצארית.
- הרב אלחנן סורוצקין, ימיה הקצרים והיפים של אגודת ישראל ברוסיה קובץ מאמרים לציון שישים שנה לאגודת ישראל. באתר אוצר החכמה.
הערות שוליים
- ↑ ראה אגה"ק להרש"ב, ח"ב, אגרות תסז-תקב, וח"ה, אגרות א'סז-עז, א'פ-פב, ובהערות שם.
- ↑ החסיד ר' ברוך שלום ע"ה כהן, בטאון חב"ד חוברת י"ד עמ' לד.