שיר המעלות לדוד (ניגון): הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
:יְחִי אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ לְעוֹלָם וָעֶד: | :יְחִי אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ לְעוֹלָם וָעֶד: | ||
יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ{{הערה|בניגון המקורי במקום המילים "יהי שלום.. בארמונותיך" מופיע הפסוק: "שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִָם יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ". היו מי שהחלו לנגן זאת כבפנים (החל מהתוועדות שבת פרשת שמיני תשפ"ג ב-770) בעקבות ר' [[שניאור שניאורסון (רמת אביב)]] שיזם את ההוספה כחלק מהתעמולה למען בניית [[הארמון]].}}:|מקור=תהלים קכ"ב, א; ז; ז}} | יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ{{הערה|בניגון המקורי במקום המילים "יהי שלום.. בארמונותיך" מופיע הפסוק: "שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִָם יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ". היו מי שהחלו לנגן זאת כבפנים (החל מהתוועדות (אחש"פ ו)שבת פרשת שמיני תשפ"ג ב-770) בעקבות ר' [[שניאור שניאורסון (רמת אביב)]] שיזם את ההוספה כחלק מהתעמולה למען בניית [[הארמון]].}}:|מקור=תהלים קכ"ב, א; ז; ז}} | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
גרסה אחרונה מ־10:09, 9 ביוני 2024
| ניגונים שחוברו על פרק התהילים של הרבי |
|---|
| ס"ט · ע' · ע"א (1) · ע"א (2) · ע"א (3) · ע"א (4) · ע"ב · ע"ג (1) · ע"ג (2) · ע"ד · ע"ה · ע"ו · ע"ז · ע"ח (1) · ע"ח (2) · ע"ט · פ' · פ"א · פ"ב · פ"ג · פ"ד · פ"ה · פ"ו · פ"ז · פ"ח · פ"ט · צ' · צ"א · צ"ב · צ"ג · צ"ד · צ"ה · צ"ו · צ"ז · צ"ח · צ"ט · ק' · ק"א · ק"ב · ק"ג · ק"ד · ק"ד · ק"ה · ק"ו · ק"ז · ק"ח · ק"ט · ק"י · קי"א · קי"ב · קי"ג · קי"ד · קט"ו · קט"ז (1) · קט"ז (2) · קי"ז · קי"ח · קי"ט · ק"כ · קכ"א · קכ"ב · קכ"ג
ניתן לראות את שם הניגון באמצעות ריחוף עם סמן העכבר על מספר הניגון |
ניגון שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לדוד הוא ניגון שהולחן בשנת תשפ"ג לכבוד יום הולדתו ה-121 של הרבי, י"א בניסן.
מתוך 81 ניגונים, בחרה וועדת הניגונים ליובאוויטש את הניגון שהולחן על ידי הת' יענקי מרטון (באותה שנה שליח בישיבת תומכי תמימים לוד), למילים שבתהלים פרק קכ"ב, הפרק החדש של הרבי באותה שנה[1].
מילות הניגון[עריכה | עריכת קוד מקור]
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית ה' נֵלֵךְ:
עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלִָם:
יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו:
שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִָם יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ:
לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ:
לְמַעַן בֵּית ה' אֱלֹקֵינוּ אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ:
- יְחִי אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ לְעוֹלָם וָעֶד:
מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ חַי וְקַיָּם, חַי וְקַיָּם לְעוֹלָם וָעֶד:
- יְחִי אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ לְעוֹלָם וָעֶד:
יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ[2]:
— תהלים קכ"ב, א; ז; ז
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ דיווח באתר חב"ד אינפו.
- ↑ בניגון המקורי במקום המילים "יהי שלום.. בארמונותיך" מופיע הפסוק: "שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִָם יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ". היו מי שהחלו לנגן זאת כבפנים (החל מהתוועדות (אחש"פ ו)שבת פרשת שמיני תשפ"ג ב-770) בעקבות ר' שניאור שניאורסון (רמת אביב) שיזם את ההוספה כחלק מהתעמולה למען בניית הארמון.