כתר ארם צובא – הבדלי גרסאות
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
אין תקציר עריכה |
||
| (4 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''כתר ארם צובא''' הוא כינוי לכתב היד של ה[[תנ"ך]] העתיק והמדוייק ביותר שנשתמר בידינו מהמסורה הטבריינית. | '''כתר ארם צובא''' הוא כינוי לכתב היד של ה[[תנ"ך]] העתיק והמדוייק ביותר שנשתמר בידינו מהמסורה הטבריינית. | ||
הספר נכתב בטבריה לפני כ-1100 שנה, ונדד לאורך השנים בין מקומות שונים עד שהגיע | הספר נכתב בטבריה לפני כ-1100 שנה, ונדד לאורך השנים בין מקומות שונים עד שהגיע ל[[סוריה]] לידי קהילת 'ארם צובא' שבחלב, והם אלו שנתנו לו את השם 'כתר ארם צובא'. | ||
הספר שרד ברובו פרעות שריפות ונסיונות שוד והוברח לארץ ישראל והוא מופקד כיום בארכיון הספריה הלאומית בירושלים, והוא הוכרז על ידי אונסקו כנכס תרבות עולמי. | הספר שרד ברובו פרעות שריפות ונסיונות שוד והוברח לארץ ישראל והוא מופקד כיום בארכיון הספריה הלאומית בירושלים, והוא הוכרז על ידי אונסקו כנכס תרבות עולמי. | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
ספר זה נשתמר בשלימותו עד שנעלם כשבפרעות שפרצו בחלב | ספר זה נשתמר בשלימותו עד שנעלם כשבפרעות שפרצו בחלב שב[[סוריה]] בעקבות ההכרזה על הקמת [[מדינת ישראל]] בשנת [[תש"ח]] שרפו הגויים את בית הכנסת בו הוא נשמר יחד עם 40 ספרי התורה שהיו בו. | ||
בהמשך התברר כי במהלך הפרעות יהודי בשם אשר בגדאדי הצליח במסירות נפש להכנס לבית הכנסת ולבריח ממנו את הכתר (שנשרף בחלקו) אל ביתו של הרב סלים זעפראני (רב בית הכנסת הגדול וראש ישיבת דגל תורה). מחשש שמא הערביים יחפשו את הכתר ויזיקו לו, אספו הרב סלים והרב משה טוויל את הגווילים השרופים למחצה, גנזום בכד ופרסמו כי הכתר נשרף כליל{{הערה|ישראל יעקב גוטפרב, בכליל תפארת, ירושלים: קהל תפארת ירושלים, אב ה'תש"פ, עמ' קס"ה ואילך.}} | בהמשך התברר כי במהלך הפרעות יהודי בשם אשר בגדאדי הצליח במסירות נפש להכנס לבית הכנסת ולבריח ממנו את הכתר (שנשרף בחלקו) אל ביתו של הרב סלים זעפראני (רב בית הכנסת הגדול וראש ישיבת דגל תורה). מחשש שמא הערביים יחפשו את הכתר ויזיקו לו, אספו הרב סלים והרב משה טוויל את הגווילים השרופים למחצה, גנזום בכד ופרסמו כי הכתר נשרף כליל{{הערה|ישראל יעקב גוטפרב, בכליל תפארת, ירושלים: קהל תפארת ירושלים, אב ה'תש"פ, עמ' קס"ה ואילך.}} | ||
היה ברור לכל שאם הכתר ישאר בחלב עתידו בסכנה. כמה חודשים לאחר מכן גילו עולים מחלב את אזנו של מר יצחק בן צבי שהכתר עדיין קיים, וזה האחרון פתח בפעילות להביאו לארץ בסיוע הראשון לציון הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל, אך הדבר עלה בקשיים מרובים. רק לאחר כעשר שנים (ב1958) הוברח הספר לארץ 1958 ע"י מרדכי בן עזרא (שהיה בעל נתינות | היה ברור לכל שאם הכתר ישאר בחלב עתידו בסכנה. כמה חודשים לאחר מכן גילו עולים מחלב את אזנו של מר יצחק בן צבי שהכתר עדיין קיים, וזה האחרון פתח בפעילות להביאו לארץ בסיוע הראשון לציון הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל, אך הדבר עלה בקשיים מרובים. רק לאחר כעשר שנים (ב1958) הוברח הספר לארץ 1958 ע"י מרדכי בן עזרא (שהיה בעל נתינות איראנית שגורש מסוריה. הוא החביא את הספר בתוך מכונת כביסה ושם מעליו שק גרעינים, בצל ובגדים), ומסר אותו לשלמה זלמן שרגאי (ראש עריית ירושלים). שלמה זלמן החזיק את הספר לילה אחד בלבד ולמחרת העביר אותו למר [[יצחק בן צבי]]. | ||
==חלקי הכתר החסרים== | ==חלקי הכתר החסרים== | ||
| שורה 38: | שורה 38: | ||
==בחסידות חב"ד== | ==בחסידות חב"ד== | ||
לגבי יחסו של הרבי לכתר ארם צובא, העיד הרב [[יוסף יצחק אופן]] שפעם ענה הרבי למישהו ב[[יחידות]], שבתנ"ך 'קורן' [וכן בתנ"ך 'ברויאר'] מכריעים על-פי המסורה של 'כתר ארם צובה', שהיא מסורה ספרדית, ואין בזה הכרעה לפי המסורה האשכנזית, ומאידך, [[חומש תורה תמימה]] (וכן 'העמק דבר') מוסר את המסורה במדוייק "כמנהג מדינתנו", ולכן השתמש בו הרבי, ומשום-כך הסתמכו עליו רבים מאנ"ש{{הערה|[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5376&CategoryID=1219 התקשרות גליון 746 | לגבי יחסו של הרבי לכתר ארם צובא, העיד הרב [[יוסף יצחק אופן]] שפעם ענה הרבי למישהו ב[[יחידות]], שבתנ"ך 'קורן' [וכן בתנ"ך 'ברויאר'] מכריעים על-פי המסורה של 'כתר ארם צובה', שהיא מסורה ספרדית, ואין בזה הכרעה לפי המסורה האשכנזית, ומאידך, [[חומש תורה תמימה]] (וכן 'העמק דבר') מוסר את המסורה במדוייק "כמנהג מדינתנו", ולכן השתמש בו הרבי, ומשום-כך הסתמכו עליו רבים מאנ"ש{{הערה|[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5376&CategoryID=1219 התקשרות גליון 746 הערה 15].}}. | ||
נוסח כתר ארם צובא שונה מהנוסח המקובל בידינו{{הערה|שם=מנחת שי|שהוא הנוסח האשכנזי כפי שבורר והוגה ע"י בעל המנחת שי. המחבר (ידידיה שלמה רפאל נורצי) חי ופעל במנטובה באמצע המאה ה18 והקדיש את חייו לחקר והגהת הנוסח האשכנזי של התורה. נוסח זה התקבל כמוסמך בכל עולם היהדות, והוא המקור עליו סומכים היום הכל בכתיבת ספרי תורה.}} במקומות רבים, וב[[מגילת אסתר של אדמו"ר המהר"ש]] מצויים עשרה שינויים של חסר או יתיר ביחס אליו (חלק גדול מהם הם שינויים המופיעים גם בנוסחאות אחרות של המגילה ואינם ייחודיים למגילה שכתב אדמו"ר המהר"ש{{הערה|והם נוסח מנחת שי, ברדיטשב, תימן לפי הרב רצאבי, נוסח תימן שבספריה הלאומית ונוסח ספרד לפי מגילת מהר"ם זבארו שהגיע בשלימותו לידינו.}}). יש להעיר, שבמגילה השניה שכתב אדמו"ר המהר"ש{{הערה|שנמצאת היום בידי בנותיה של הדסה קרליבך בברוקלין.}} יש כמה שינויים מהמגילה הראשונה, והיא (השניה) תואמת כמעט לחלוטין לנוסח המנחת שי{{הערה|שם=מנחת שי}}. | נוסח כתר ארם צובא שונה מהנוסח המקובל בידינו{{הערה|שם=מנחת שי|שהוא הנוסח האשכנזי כפי שבורר והוגה ע"י בעל המנחת שי. המחבר (ידידיה שלמה רפאל נורצי) חי ופעל במנטובה באמצע המאה ה18 והקדיש את חייו לחקר והגהת הנוסח האשכנזי של התורה. נוסח זה התקבל כמוסמך בכל עולם היהדות, והוא המקור עליו סומכים היום הכל בכתיבת ספרי תורה.}} במקומות רבים, וב[[מגילת אסתר של אדמו"ר המהר"ש]] מצויים עשרה שינויים של חסר או יתיר ביחס אליו (חלק גדול מהם הם שינויים המופיעים גם בנוסחאות אחרות של המגילה ואינם ייחודיים למגילה שכתב אדמו"ר המהר"ש{{הערה|והם נוסח מנחת שי, ברדיטשב, תימן לפי הרב רצאבי, נוסח תימן שבספריה הלאומית ונוסח ספרד לפי מגילת מהר"ם זבארו שהגיע בשלימותו לידינו.}}). יש להעיר, שבמגילה השניה שכתב אדמו"ר המהר"ש{{הערה|שנמצאת היום בידי בנותיה של הדסה קרליבך בברוקלין.}} יש כמה שינויים מהמגילה הראשונה, והיא (השניה) תואמת כמעט לחלוטין לנוסח המנחת שי{{הערה|שם=מנחת שי}}. | ||