חומש תורה תמימה

המונח "תורה תמימה" מפנה לכאן. לערך העוסק בפרוייקט דומה בעריכת הרב מנחם מענדל כשר, ראו חומש תורה שלמה.

המונח "תורה תמימה" מפנה לכאן. לערך העוסק ברשת תלמודי תורה לשעות אחר הצהריים בניו יורק, ראו חדרי תורה תמימה.

חומש תורה תמימה, הוא לקט של מאמרי חז"ל על פסוקי התורה, בעריכת הרב ברוך הלוי אפשטיין מפינסק, עם פירוש פרי יצירתו על מאמרי חז"ל שליקט על פסוקי החומש.

היחס של רבותינו נשיאינו

השימוש בחומש

אדמו"ר הריי"צ השתמש וכן הרבי משתמש בספר בשעת קריאת התורה. סביב שימושם בחומש התעורר פולמוס נרחב האם זה בגלל סיבות טכניות, או בשל הפירוש שערך הרב אפשטיין.

רוב החוקרים, טוענים שהסיבה לכך הייתה בשל חלוקת העליות לקרואים כפי מנהג חב"ד, ולא מכיון שהגרסאות בניקוד ובטעמי המקרא שבחומש זה מדוייקות יותר, כשאחת ההוכחות לכך היא שהרבי השתמש בחומש זה רק בשעת קריאת התורה, ולא בשעת ההתוועדות, אז השתמש בחומש מקראות גדולות בהוצאת 'חורב'.

טענות נוספות שהועלו, היו שהשימוש של הרבי בחומש היה בגלל התקשרותו לאדמו"ר הריי"צ שהשתמש בחומש זה, או בגלל עבודת הליקוט של מאמרי חז"ל, שמופיעים בסמיכות לפסוקים ומאפשרים עיון בדברי חז"ל תוך כדי הקריאה.

לעומת זאת, הרבי הפנה בכמה מקומות גם להערות של המחבר, כך שניתן לראות שהרבי משתמש גם בהערות המחבר.

ביומן המזכיר הרב יהודה לייב גרונר משנת תשכ"ח מתועדים דברי הרבי בשם אדמו"ר הריי"צ, שאביו אדמו"ר הרש"ב היה נוהג לעיין בספרי המחבר והעריך את דרך לימודו.

הוראה ללמוד מתוך החומש

בשנת תשמ"ט הורה הרבי לחסידים ללמוד בשבועות בהם עוסקים במלאכת המשכן (פרשיות תרומה-פקודי) את מאמרי חז"ל הנוגעים לפסוקים הנלמדים. על מנת להקל את הלימוד, הרבי הציע ללמוד מתוך חומש 'תורה תמימה' (או מתוך חומש תורה שלימה) בו מרוכזים מאמרי חז"ל באופן שיטתי ומסודר.

חלוקת החומש כפרס

למרות שהרבי לא נמנע מלהשתמש בחומש זה, ואף ציינו כדוגמה לפירוש שבו ניתן לקיים את הוראתו האמורה - יש המספרים כי כאשר חילקו את הספר בחלוקת פרסים באחד ממוסדות חב"ד, ביקש הרבי להוציא את הספר מרשימת הספרים המחולקים^{[דרוש מקור]}.

ביקורת

סביב המחבר וספריו נמתחה ביקורת אודות נטילת חידושי זולתו ונתינתם באמתחתו, סילוף מאמרי חז"ל המובאים בהערותיו שבפירושו "תורה תמימה" בשיבושים רבים הגורמים לשינוי מהותי בהבנת הדברים, ואי-אמינות מקורותיו של המחבר. ישנם הטוענים כי המחבר השתייך לתנועת ההשכלה, ושבפירושו הכניס במכוון סילופים בדברי חז"ל.^{[דרוש מקור]}

במאמרו של יהושע מונדשיין, חוקר חב"די, הוזכרו ראיות לסילופים בפירוש "תורה תמימה", ולאי-אמינותו של המחבר אף בספרו "מקור ברוך", בסיפוריו אודות חסידי חב"ד בכלל ואדמו"ר הצמח-צדק בפרט. במאמר תגובה מאת איתם הנקין, נטען לאמינות סיפור מפגש אביו של בעל ה"מקור ברוך" עם אדמו"ר הצמח-צדק, וכי על אף הבעיות בחיבוריו של המחבר לא ניתן לפסול אותם באופן קטגורי, אלא יש לבור בהם את המוץ מן התבן. כראיה לשיטתו אודות אמינות המחבר, טוען החוקר שישנה אי-הלימה בין אי-אמינות מוחלטת, כזו הנטענת במאמרו של מונדשיין, לבין כך שנראה כי רבותינו נשיאינו ראו בספרו האחר של המחבר, פירוש "תורה תמימה", ספר שראוי להגות בו.

ראו גם

• חומש תורה שלמה

לקריאה נוספת

• הרב מרדכי מנשה לאופר, בעל ה'תורה תמימה' ופירושו לתורה, במדור 'ניצוצי רבי', שבועון התקשרות פרשת שלח תשפ"א