אלחנן יעקובוביץ': הבדלים בין גרסאות בדף
נחום זייגער (שיחה | תרומות) |
מ (החלפת טקסט – "שמאל|ממוזער|250px|" ב־"שמאל|ממוזער|") |
||
| (8 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:אלחנן יעקובוביץ.jpg|שמאל|ממוזער | [[קובץ:אלחנן יעקובוביץ.jpg|שמאל|ממוזער|הרב אלחנן יעקבוביץ']] | ||
הרב '''אלחנן יעקובוביץ'''' ([[ב' ניסן]] [[תש"ה]] - [[ט"ז תמוז]] [[תש"פ]]) היה מוותיקי [[אנ"ש]] ב[[נחלת הר חב"ד]]. ר' אלחנן שימש כמחנך בתלמוד תורה נחלת הר חב"ד. | הרב '''אלחנן יעקובוביץ'''' ([[ב' ניסן]] [[תש"ה]] - [[ט"ז תמוז]] [[תש"פ]]) היה מוותיקי [[אנ"ש]] ב[[נחלת הר חב"ד]]. ר' אלחנן שימש כמחנך בתלמוד תורה נחלת הר חב"ד. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[ב' ניסן]] [[תש"ה]] לאביו ר' אהרן יעקבוביץ' ששימש כראש מערכת 'אוצר הפוסקים'. נקרא על שם סבו ר' אלחנן יעקובוביץ, המכונה העילוי מגריווא, ששימש בין היתר כרב העיירה [[ליובאוויטש]] וכמשיב בישיבת [[תומכי תמימים]] שם. מצד אימו הוא נכדו של ר' [[אריה לוין]], ואחיינו של ר' [[יוסף שלום אלישיב]]. | נולד ב[[ב' ניסן]] [[תש"ה]] לאביו ר' אהרן יעקבוביץ' ששימש כראש מערכת 'אוצר הפוסקים'. נקרא על שם סבו ר' אלחנן יעקובוביץ, המכונה העילוי מגריווא, ששימש בין היתר כרב העיירה [[ליובאוויטש]] וכמשיב בישיבת [[תומכי תמימים]] שם. מצד אימו הוא נכדו של ר' [[אריה לוין]], ואחיינו של ר' [[יוסף שלום אלישיב]]. גם אביו ר' אהרן שימש כר"מ בנגלה בישיבת [[תומכי תמימים]] במשך תקופה עד לפריצת [[מלחמת העולם הראשונה]] בשנת [[תרע"ד]]. | ||
במהלך שנות לימודיו בת"ת 'עץ חיים' בירושלים (בו סבו | במהלך שנות לימודיו בת"ת 'עץ חיים' בירושלים (בו סבו ר' [[אריה לוין]] כיהן כ'משגיח') אחיו הגדול [[שמעון יעקובוביץ]] התקרב לחב"ד, והוא, שבנוסף השתתף בישיבת ערב שארגנו כמה חסידי חב"ד, הושפע מאחיו והתקרב אף הוא. | ||
בשנת [[תשכ"ו]] [[נישואים|נשא]] לאשה את מרת לאה (בת ר' מיכאל ברונשטיין) ובהוראת [[הרבי]] התיישבו ב[[כפר חב"ד]]. | לאחמ"כ נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] בלוד אצל ונהיה למושפע ומקבל פנימי מר' [[שלמה חיים קסלמן]] ממנו קיבל הדרכות בעבודת ה' ועבודת התפילה, וגם כשאביו לא ראה בעין יפה את כניסתו לישיבת חב"ד ואף כתב לרבי שלדעתו אינו ממצא את כשרונונתיו בה, עודדו הרבי להוסיף בלימוד נגלה וחסידות וכך ימשיך את ברכת ה' בכל המצטרך. | ||
בחודש [[אלול]] [[תשכ"ג]] נסע לרבי ל'קבוצה' שארכה משך ארבעה חודשים עד חודש כסלו תשכ"ד, בה זכה להיכנס ליחידות פעמיים ולקבל תשובות על שאלותיו. | |||
בשנת [[תשכ"ו]] בהמלצת ר' [[שלמה חיים קסלמן]] [[נישואים|נשא]] לאשה את מרת לאה (בת ר' מיכאל ברונשטיין (אחיינו של רש"ח קסלמן)) ובהוראת [[הרבי]] התיישבו ב[[כפר חב"ד]]. | |||
בשנת [[תשכ"ט]] נמנו ר' אלחנן ורעייתו על הגרעין המייסד של שכונת [[נחלת הר חב"ד]], על פי בקשת הרבי. | בשנת [[תשכ"ט]] נמנו ר' אלחנן ורעייתו על הגרעין המייסד של שכונת [[נחלת הר חב"ד]], על פי בקשת הרבי. | ||
| שורה 15: | שורה 19: | ||
מספר שנים לאחר שנולדו, נסע אתם הרב יעקובוביץ' ל[[תשרי]] במחציתו של הרבי ונכנס אתם ל[[יחידות]]. כשנגמרה היחידות הושיט הרבי לאשתו חמישה שטרות של דולר, והיא חשבה שמאחר והם זוג הורים עם שני ילדים, לכן כנראה נפלה טעות בשטר החמישי והחזירה אותו לרבי. הרבי הושיט לה בחזרה את השטר ואמר "זו לא טעות", שנה לאחר מכן נולד לר' אלחנן ולזוגתו בנם השלישי. | מספר שנים לאחר שנולדו, נסע אתם הרב יעקובוביץ' ל[[תשרי]] במחציתו של הרבי ונכנס אתם ל[[יחידות]]. כשנגמרה היחידות הושיט הרבי לאשתו חמישה שטרות של דולר, והיא חשבה שמאחר והם זוג הורים עם שני ילדים, לכן כנראה נפלה טעות בשטר החמישי והחזירה אותו לרבי. הרבי הושיט לה בחזרה את השטר ואמר "זו לא טעות", שנה לאחר מכן נולד לר' אלחנן ולזוגתו בנם השלישי. | ||
ר' אלחנן יעקובוביץ' שימש כ[[מלמד]] ובוחן בתלמוד תורה נחלת הר חב"ד משנת הקמתו, במקביל שימש כר"מ וכמלמד ניגונים בישיבת [[בית הר"מ]] ב[[קריית מלאכי]]. במשך למעלה מיובל שנים מסר שיעורי תורה בבית הכנסת המרכזי בשכונה וביישובי הסביבה. כמו כן לא היה מוותר על נסיעה למבצעים מדי יום שישי גם בשנותיו האחרונות. | ר' אלחנן יעקובוביץ' שימש כ[[מלמד תינוקות|מלמד]] ובוחן בתלמוד תורה נחלת הר חב"ד משנת הקמתו, במקביל שימש כר"מ וכמלמד ניגונים בישיבת [[בית הר"מ]] ב[[קריית מלאכי]]. במשך למעלה מיובל שנים מסר שיעורי תורה בבית הכנסת המרכזי בשכונה וביישובי הסביבה. כמו כן לא היה מוותר על נסיעה למבצעים מדי יום שישי גם בשנותיו האחרונות. | ||
הרב יעקבוביץ' היה ידוע כ[[עובד]] וכלמדן עצום ועזר לחסידים רבים מרחבי הארץ בהלוואות גמ"ח מטעם הגמ"ח שניהל. | הרב יעקבוביץ' היה ידוע כ[[עובד]] וכלמדן עצום ועזר לחסידים רבים מרחבי הארץ בהלוואות גמ"ח מטעם הגמ"ח שניהל. | ||
| שורה 26: | שורה 30: | ||
יום אחר כך נפטר החברותא שלו מידי ערב במשך רבות בשנים, ר' [[ברוך אייזנברג]]. | יום אחר כך נפטר החברותא שלו מידי ערב במשך רבות בשנים, ר' [[ברוך אייזנברג]]. | ||
==ספריו== | |||
*מנחת אלחנן (ביאורים על התורה בפשוטו של מקרא וכן חידושים על הש"ס). תש"ע. | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
גרסה אחרונה מ־12:42, 19 ביולי 2024
הרב אלחנן יעקובוביץ' (ב' ניסן תש"ה - ט"ז תמוז תש"פ) היה מוותיקי אנ"ש בנחלת הר חב"ד. ר' אלחנן שימש כמחנך בתלמוד תורה נחלת הר חב"ד.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בב' ניסן תש"ה לאביו ר' אהרן יעקבוביץ' ששימש כראש מערכת 'אוצר הפוסקים'. נקרא על שם סבו ר' אלחנן יעקובוביץ, המכונה העילוי מגריווא, ששימש בין היתר כרב העיירה ליובאוויטש וכמשיב בישיבת תומכי תמימים שם. מצד אימו הוא נכדו של ר' אריה לוין, ואחיינו של ר' יוסף שלום אלישיב. גם אביו ר' אהרן שימש כר"מ בנגלה בישיבת תומכי תמימים במשך תקופה עד לפריצת מלחמת העולם הראשונה בשנת תרע"ד.
במהלך שנות לימודיו בת"ת 'עץ חיים' בירושלים (בו סבו ר' אריה לוין כיהן כ'משגיח') אחיו הגדול שמעון יעקובוביץ התקרב לחב"ד, והוא, שבנוסף השתתף בישיבת ערב שארגנו כמה חסידי חב"ד, הושפע מאחיו והתקרב אף הוא.
לאחמ"כ נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים בלוד אצל ונהיה למושפע ומקבל פנימי מר' שלמה חיים קסלמן ממנו קיבל הדרכות בעבודת ה' ועבודת התפילה, וגם כשאביו לא ראה בעין יפה את כניסתו לישיבת חב"ד ואף כתב לרבי שלדעתו אינו ממצא את כשרונונתיו בה, עודדו הרבי להוסיף בלימוד נגלה וחסידות וכך ימשיך את ברכת ה' בכל המצטרך.
בחודש אלול תשכ"ג נסע לרבי ל'קבוצה' שארכה משך ארבעה חודשים עד חודש כסלו תשכ"ד, בה זכה להיכנס ליחידות פעמיים ולקבל תשובות על שאלותיו.
בשנת תשכ"ו בהמלצת ר' שלמה חיים קסלמן נשא לאשה את מרת לאה (בת ר' מיכאל ברונשטיין (אחיינו של רש"ח קסלמן)) ובהוראת הרבי התיישבו בכפר חב"ד.
בשנת תשכ"ט נמנו ר' אלחנן ורעייתו על הגרעין המייסד של שכונת נחלת הר חב"ד, על פי בקשת הרבי.
במשך תשע שנים לא זכה לפרי בטן. כשכתב על כך לרבי זכה לתשובה שיזכה לזרעא חייה וקיימא, אך הברכה בוששה מלבוא. לאחר שנסע לרבי בתשרי תשל"ה עבר במעמד חלוקת כוס של ברכה וביקש מהרבי ברכה שיזכה לפרי בטן, מענה הרבי היה "ה' ימלא את כל משאלות ליבו לטובה". אך ר' אלחנן היה חפץ בברכה מפורשת ולכן נשאר לעמוד, כשראה זאת, אמר לו הרבי "וואָס דינגט ער זיך מיט מיר?!..." (=מדוע אתה מתווכח איתי?!...) שנה לאחר המאורע זכה ר' אלחנן לחבוק בת, ולאחר מכן זכה לילד.
מספר שנים לאחר שנולדו, נסע אתם הרב יעקובוביץ' לתשרי במחציתו של הרבי ונכנס אתם ליחידות. כשנגמרה היחידות הושיט הרבי לאשתו חמישה שטרות של דולר, והיא חשבה שמאחר והם זוג הורים עם שני ילדים, לכן כנראה נפלה טעות בשטר החמישי והחזירה אותו לרבי. הרבי הושיט לה בחזרה את השטר ואמר "זו לא טעות", שנה לאחר מכן נולד לר' אלחנן ולזוגתו בנם השלישי.
ר' אלחנן יעקובוביץ' שימש כמלמד ובוחן בתלמוד תורה נחלת הר חב"ד משנת הקמתו, במקביל שימש כר"מ וכמלמד ניגונים בישיבת בית הר"מ בקריית מלאכי. במשך למעלה מיובל שנים מסר שיעורי תורה בבית הכנסת המרכזי בשכונה וביישובי הסביבה. כמו כן לא היה מוותר על נסיעה למבצעים מדי יום שישי גם בשנותיו האחרונות.
הרב יעקבוביץ' היה ידוע כעובד וכלמדן עצום ועזר לחסידים רבים מרחבי הארץ בהלוואות גמ"ח מטעם הגמ"ח שניהל.
עסק בהו"ל של כתבי סבו ר' אריה לוין, לאור עידודו הנמרץ של הרבי. הכתבים הודפסו בשם "משנת אריה" (חידושים על שישה סדרי משנה).
בשנת תשס"ט תוך כדי נסיעתו למסירת שיעור תניא עבר אירוע מוחי והובהל לבית הרפואה.
ביום רביעי, ט"ז תמוז תש"פ נפטר ר' אלחנן לאחר מאבק במחלה קשה, ונטמן בהר הזיתים בירושלים.
יום אחר כך נפטר החברותא שלו מידי ערב במשך רבות בשנים, ר' ברוך אייזנברג.
ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מנחת אלחנן (ביאורים על התורה בפשוטו של מקרא וכן חידושים על הש"ס). תש"ע.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אחיו הרב שמעון יעקובוביץ.
- חתנו, ר' דובער גורביץ', נחלת הר חב"ד.
- בנו ר' אהרן יעקובוביץ, נתיבות.
- בנו ר' יוסף יצחק יעקובוביץ, כפר חב"ד.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב ישראל אלפנביין, האחד והמיוחד, קווים לדמותו בשבועון כפר חב"ד גליון 1867 עמוד 49
- תשורה גורביץ'-ליסון, כ"ף כסלו תשפ"ב [מכתבים ומענות קודש מהרבי להרב יעקובוביץ'].