ישראל אהרן נפרסטק: הבדלים בין גרסאות בדף
(←משפחתו: הוספתי תוכן) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
(←משפחתו) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
רעייתו, מרת בתיה דבורה - נפטרה י"ח כסלו תשס"א. | |||
*בנו, ר' [[יוסף יצחק נפרסטק]] - כפר חב"ד | *בנו, ר' [[יוסף יצחק נפרסטק]] - כפר חב"ד | ||
*בנו, ר' ברוך נפרסטק - קראון הייטס | *בנו, ר' ברוך נפרסטק - קראון הייטס | ||
*בנו, ר׳ שלמה נפרסטק - קראון הייטס | |||
*בתו מרת חיה גיטל ע"ה, רעיית ר' [[יונתן בורגן]] ע"ה - כפר חב"ד - נפטרה ט"ו תמוז תשפ"ג. | *בתו מרת חיה גיטל ע"ה, רעיית ר' [[יונתן בורגן]] ע"ה - כפר חב"ד - נפטרה ט"ו תמוז תשפ"ג. | ||
*בתו מרת לאה, רעיית הרב דוד משה מוסקוביץ'{{הערה|ראו אודותם 'ורבים השיב מעוון' חלק ב' עמוד 37.}} | *בתו מרת לאה, רעיית הרב דוד משה מוסקוביץ'{{הערה|ראו אודותם 'ורבים השיב מעוון' חלק ב' עמוד 37.}} | ||
*בתו מרת יהודית | *בתו מרת יהודית | ||
*בתו מרת סטרי | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה אחרונה מ־23:59, 26 באוגוסט 2024
ר' ישראל אהרון נפרסטק (יליד שנת תרצ"ב, 1932) הוא מזקני חסידי חב"ד בכפר חב"ד.
תולדות חייםעריכה
נולד בשדליץ שבפולין בשנת תרצ"ב לאביו ר' ראובן דובער נפרסטק ולאמו מרת חיה גיטל.
כנער, יצא יחד עם משפחתו מגבולות רוסיה במבצע שנודע לימים בשם 'יציאת רוסיה תש"ו, ולאחר נידודים שונים הגיעה משפחתו למחנה המעבר בפוקינג שבגרמניה, שם נכנס ללמוד בסניף ישיבת תומכי תמימים שהוקם במקום, והמשיך ללמוד בסניפים בפריז ובתל אביב, עד שנת תש"י[1].
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת בתיה דבורה בת ר' אבא וסטערא.
לאחר החתונה קבע את מגוריו בכפר חב"ד.
הרב נפרסטק נחשב לזקן חסידי חב"ד בכפר חב"ד, לאריכות ימים ושנים טובות.
משפחתועריכה
רעייתו, מרת בתיה דבורה - נפטרה י"ח כסלו תשס"א.
- בנו, ר' יוסף יצחק נפרסטק - כפר חב"ד
- בנו, ר' ברוך נפרסטק - קראון הייטס
- בנו, ר׳ שלמה נפרסטק - קראון הייטס
- בתו מרת חיה גיטל ע"ה, רעיית ר' יונתן בורגן ע"ה - כפר חב"ד - נפטרה ט"ו תמוז תשפ"ג.
- בתו מרת לאה, רעיית הרב דוד משה מוסקוביץ'[2]
- בתו מרת יהודית
- בתו מרת סטרי
הערות שוליים
- ↑ ראו הכרטיס שמילא בספר החסידים.
- ↑ ראו אודותם 'ורבים השיב מעוון' חלק ב' עמוד 37.
