מוזיקה – הבדלי גרסאות
| (9 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:אייקון ניגוני חבד.png|ממוזער]] | |||
'''מוזיקה''' הוא שם כולל למכלול האומנות הקשורה ביצירות המורכבות מצלילים שונים, המשתנים מאחד לשני באמצעות גובה צליל, קצב, דינמיקה, גוון ומרקם. המוזיקה נכתבת ומתועדת באמצעות תווים. | '''מוזיקה''' הוא שם כולל למכלול האומנות הקשורה ביצירות המורכבות מצלילים שונים, המשתנים מאחד לשני באמצעות גובה צליל, קצב, דינמיקה, גוון ומרקם. המוזיקה נכתבת ומתועדת באמצעות תווים. | ||
| שורה 8: | שורה 9: | ||
ייחודיותם של הניגונים החב"דיים{{הערה|1=ראו [https://nichoach.blogspot.com/2017/08/blog-post_17.html התבלין הסודי שבניגוני חב"ד], הסבר מפי ר' לב לייבמן.}} באה לידי ביטוי גם על ידי חוקרים ומוזיקולוגים אובייקטיבים, שתיארו את "המצפן של סגנונות הניגון החסידי . . משקף את המאמץ האגדי של ה'ניצוץ האלקי' הכבול שבנשמה, לחלץ את עצמו, הרבה מעבר לביטוי רגשי מוגבל או רעיון מחשבתי{{הערה|1='אנציקלופדיה יודאיקה' (באנגלית) כרך 12 ערך מוזיקה. נעתק בתוך [https://nichoach.blogspot.com/2019/10/blog-post_25.html ניגון שעשה היסטוריה למעלה ולמטה].}}. | ייחודיותם של הניגונים החב"דיים{{הערה|1=ראו [https://nichoach.blogspot.com/2017/08/blog-post_17.html התבלין הסודי שבניגוני חב"ד], הסבר מפי ר' לב לייבמן.}} באה לידי ביטוי גם על ידי חוקרים ומוזיקולוגים אובייקטיבים, שתיארו את "המצפן של סגנונות הניגון החסידי . . משקף את המאמץ האגדי של ה'ניצוץ האלקי' הכבול שבנשמה, לחלץ את עצמו, הרבה מעבר לביטוי רגשי מוגבל או רעיון מחשבתי{{הערה|1='אנציקלופדיה יודאיקה' (באנגלית) כרך 12 ערך מוזיקה. נעתק בתוך [https://nichoach.blogspot.com/2019/10/blog-post_25.html ניגון שעשה היסטוריה למעלה ולמטה].}}. | ||
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
התיעוד ההיסטורי המוקדם ביותר לשימוש בנגינה, הוא בדור השמיני ל[[בריאת העולם]], אודות יובל בנו של למך, אשר הוא היה ”אֲבִי כָּל תֹּפֵשׂ כִּנּוֹר וְעוּגָב”{{הערה|בראשית, פרק ד', פסוקים כ'–כ"א.}}, וכפירוש הרס""ג: "והיא המוסיקה – חיבור כתבי הנגינה"{{הערה|ועל דרך זה באבן עזרא: "ואבי כל תופש – שם כלל לעושי כלי הנגון ולמנגן. וחכמת הנגינות מפוארת כי היא יוצאה מהערכים". ובפירוש הרד"ק: "ושם – אבי כל תפש כנור ועוגב – הוא היה הראשון בחכמת הנגון. ואמר בלשון תפישה לפי שהאמנות תהא היא בתפישת יתרי הכנור והעוגב ביד השמאלית כפי השעור שתורה החכמה ההיא".}}. | התיעוד ההיסטורי המוקדם ביותר לשימוש בנגינה, הוא בדור השמיני ל[[בריאת העולם]], אודות יובל בנו של למך, אשר הוא היה ”אֲבִי כָּל תֹּפֵשׂ כִּנּוֹר וְעוּגָב”{{הערה|בראשית, פרק ד', פסוקים כ'–כ"א.}}, וכפירוש הרס""ג: "והיא המוסיקה – חיבור כתבי הנגינה"{{הערה|ועל דרך זה באבן עזרא: "ואבי כל תופש – שם כלל לעושי כלי הנגון ולמנגן. וחכמת הנגינות מפוארת כי היא יוצאה מהערכים". ובפירוש הרד"ק: "ושם – אבי כל תפש כנור ועוגב – הוא היה הראשון בחכמת הנגון. ואמר בלשון תפישה לפי שהאמנות תהא היא בתפישת יתרי הכנור והעוגב ביד השמאלית כפי השעור שתורה החכמה ההיא".}}. | ||
| שורה 13: | שורה 15: | ||
כבר מראשית ההיסטוריה היהודית, השימוש במנגינות ובמוזיקה היה חלק בלתי נפרד מההווי היהודי: | כבר מראשית ההיסטוריה היהודית, השימוש במנגינות ובמוזיקה היה חלק בלתי נפרד מההווי היהודי: | ||
במשכן ובבית המקדש היו הלוויים ממונים על השירה, והם היו משוררים בעיקר בעת הקרבת קרבן התמיד, וכן בזמן בעת ניסוך היין וניסוך המים בשעת הבאת ביכורים, ועוד. | במשכן ובבית המקדש היו הלוויים ממונים על השירה, והם היו משוררים בעיקר בעת הקרבת קרבן התמיד, וכן בזמן בעת ניסוך היין וניסוך המים בשעת הבאת ביכורים, ועוד. השירה לוותה בדרך כלל בשלושה כלי נגינה, נבל כינור וצלצל{{הערה|מלבד שנים עשר יום בשנה שבו היו לויים שרים את ההלל בליווי חלילים.}}, ולכל אחד מימי השבוע נתקן שיר מיוחד. | ||
בלימוד, שימשו [[טעמי המקרא]] כהנחיות לפיסוק ולהבנה נכונה של הפסוקים{{הערה|כאשר את טעמי המקרא עצמם - ניגנו בקהילות יהודיות ברחבי העולם במנגינות שונות זו מזו.}}. | בלימוד, שימשו [[טעמי המקרא]] כהנחיות לפיסוק ולהבנה נכונה של הפסוקים{{הערה|כאשר את טעמי המקרא עצמם - ניגנו בקהילות יהודיות ברחבי העולם במנגינות שונות זו מזו.}}. | ||
| שורה 20: | שורה 22: | ||
לאחר החורבן, שימשה המוזיקה בעיקר בשעת התפילות, ובזמירות שבת וחג. כבר בתקופת הגאונים חוברו פיוטים שונים שהיו נאמרים בנעימה מיוחדת{{הערה|אם כי היו מגדולי ישראל שיצאו חוצץ נגד נוהג זה, דוגמת [[רבי יהודה החסיד]] שכתב: "חטא הוא, לפי שהן עושין כן כדי להשמיע קולם הנעים, ועוד שיש טורח ציבור שלא לצורך".}}. | לאחר החורבן, שימשה המוזיקה בעיקר בשעת התפילות, ובזמירות שבת וחג. כבר בתקופת הגאונים חוברו פיוטים שונים שהיו נאמרים בנעימה מיוחדת{{הערה|אם כי היו מגדולי ישראל שיצאו חוצץ נגד נוהג זה, דוגמת [[רבי יהודה החסיד]] שכתב: "חטא הוא, לפי שהן עושין כן כדי להשמיע קולם הנעים, ועוד שיש טורח ציבור שלא לצורך".}}. | ||
===המוזיקה בצורה המוכרת לנו כיום=== | ===המוזיקה בצורה המוכרת לנו כיום=== | ||
| שורה 51: | שורה 52: | ||
==בתורת החסידות== | ==בתורת החסידות== | ||
[[אדמו"ר הזקן]] מגדיר את ההבדל בין סגנונות המוזיקה השונים: "אצל ישמעאל הנגינה היא בעצבות, וביון הנגינה היא בחדוה"{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן הקצרים עמוד תלט. ובניסוח דומה להגדרתו של רבי מנחם די לונזאנו: "לחן הישמעאלים . . לחן לב נשבר ונדכה".}}, ועל דרך זה במקומות אחרים הוא כותב | [[אדמו"ר הזקן]] מגדיר את ההבדל בין סגנונות המוזיקה השונים: "אצל ישמעאל הנגינה היא בעצבות, וביון הנגינה היא בחדוה"{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן הקצרים עמוד תלט. ובניסוח דומה להגדרתו של רבי מנחם די לונזאנו: "לחן הישמעאלים . . לחן לב נשבר ונדכה".}}, ועל דרך זה במקומות אחרים הוא כותב שניגוני הישמעאלים הם 'יגון ומרירות' ו'מרה שחורה'{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ג חלק א' עמודים רח-רט.}}, ומלבד אופי הניגונים כך הם גם פועלים על הנפש: "הניגונים של אדו"ם הם רק לעורר השמחה והניגונים של הישמעאלים הן לעורר העצבון"{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן על פרשיות התורה ח"א ע' רנ.}}. | ||
על אף ההגדרה המכלילה, גם אצל הישמעאלים ייתכן ויהיו ניגוני שמחה, וגם אצל היוונים ניגוני עצבות{{הערה|מאמרי אדמו"ר האמצעי נ"ך עמוד מה שניגוני הישמעאלים הם "בעצבות, וכלול החדוה בהעלם", לעומתם ניגוני היוונים שהם "בחדוה וכלול בו מן העצבות". אור התורה בראשית כרך ד' (פ' חיי שרה) ע' תשצג.}}. | על אף ההגדרה המכלילה, גם אצל הישמעאלים ייתכן ויהיו ניגוני שמחה, וגם אצל היוונים ניגוני עצבות{{הערה|מאמרי אדמו"ר האמצעי נ"ך עמוד מה שניגוני הישמעאלים הם "בעצבות, וכלול החדוה בהעלם", לעומתם ניגוני היוונים שהם "בחדוה וכלול בו מן העצבות". אור התורה בראשית כרך ד' (פ' חיי שרה) ע' תשצג.}}. | ||
| שורה 72: | שורה 73: | ||
השיר בא מעצם הנפש, ובאמצעות הניגון ניתן להגיע לכלות הנפש{{הערה|1=ספר המאמרים תרכ"ח עמוד ו' ואילך. שערי אורה שער החנוכה כה, א ואילך, ועוד. ראו הנלקט בזה במאמרו של ר' לב לייבמן: '''[https://nichoach.blogspot.com/2021/01/blog-post_23.html התעלפות ממוזיקה, בתוך מאמרי חסידות]'''.}}. | השיר בא מעצם הנפש, ובאמצעות הניגון ניתן להגיע לכלות הנפש{{הערה|1=ספר המאמרים תרכ"ח עמוד ו' ואילך. שערי אורה שער החנוכה כה, א ואילך, ועוד. ראו הנלקט בזה במאמרו של ר' לב לייבמן: '''[https://nichoach.blogspot.com/2021/01/blog-post_23.html התעלפות ממוזיקה, בתוך מאמרי חסידות]'''.}}. | ||
==מוזיקאים עם הרבי== | |||
[[הרבי]] מייחס חשיבות רבה למוזיקה, ולשימוש בה להפצת היהדות{{מקור}}. מוזיקאים יהודיים רבים זכו לעידוד והכוונה מהרבי בעבודתם, כשהרבי מייחס חשיבות רבה לעצם פועלם [[שמחה|לשמח]] יהודים, וכמובן יכלתם להגיע לקהלים רבים ולהשפיע עליהם בקיום ה[[תורה]] וה[[מצוה|מצוות]]. כמה פעמים הזכיר הרבי לזמרים (ביניהם הזמר [[מרדכי בן דוד]]) את מאמרי חז"ל "כבד את ה' מגרונך", ודברי אליהו הנביא שהמשמחים יהודים הם בני [[העולם הבא]]{{הערה|ראו בערך [[מרדכי בן דוד]].}}. לזמר [[אברהם פריד]] הורה הרבי לתת צדקה לפני השירה ואחרי השירה, "כתודה לקב"ה שהשירה היתה בהצלחה"{{הערה|ראו בערך [[אברהם פריד]].}}. לזמר ר' [[מענדי ג'רופי]] אמר הרבי "מרבים בשמחה". מוזיקאים נוספים שזכו לקירוב מיוחד: [[האחים פיאמנטה]]. [[אלי ליפסקר]]. [[ועלוועל פסח מרנץ]]. ר' [[בנציון שנקר]]. ר' [[שמואל קטן]]. | |||
==הוראות הרבי== | ==הוראות הרבי== | ||
| שורה 77: | שורה 81: | ||
*הרבי הורה לנערה שסבלה ממיחושים שונים להפסיק להאזין למוזיקה לא יהודית, ולהאזין לניגוני חב"ד בלבד{{הערה|1=[https://nichoach.blogspot.com/2020/10/blog-post.html עצת הרבי למיגרנה: להחליף את התקליט].}}. | *הרבי הורה לנערה שסבלה ממיחושים שונים להפסיק להאזין למוזיקה לא יהודית, ולהאזין לניגוני חב"ד בלבד{{הערה|1=[https://nichoach.blogspot.com/2020/10/blog-post.html עצת הרבי למיגרנה: להחליף את התקליט].}}. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[שיר]] | *[[שיר]] | ||
*[[שירת הלויים]] | *[[שירת הלויים]] | ||
*[[ניגוני חב"ד]] | *[[ניגוני חב"ד]] | ||
*[[:קטגוריה:מוזיקאים|קטגוריה:מוזיקאים חב"דים]] | |||
*[[:קטגוריה:מוזיקאים|קטגוריה:זמרים]] | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
| שורה 86: | שורה 91: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*לב לייבמן, '''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2686727 מוזיקה ישמעאלית, מוזיקה אדומית, ומהי מוזיקה יהודית מקורית?]''' {{בית חבד}} | *[[לב לייבמן]], '''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2686727 מוזיקה ישמעאלית, מוזיקה אדומית, ומהי מוזיקה יהודית מקורית?]''' {{בית חבד}} | ||
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3620472 "יש לי נטיה למרדנות". מה השיב הרבי?]''', דיון על מוזיקה קלאסית ב[[יחידות]] עם הרבי {{בית חבד}} | |||
*[[מרדכי ברוצקי]] (שכתוב מהרצאה), '''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=131&article=1787 שפת המוזיקה]''' {{חבד בישראל}} | |||
*'''[https://chabad.info/special/359565/ אנשי המוסיקה החב"דיים בראיון מיוחד • בעלי השיר]''' {{אינפו}} | |||
*[https://col.org.il/news/158742 חדשני: גישת היהדות לתרבות - מפרויד ועד אברהם פריד | צפו{{וידאו}}{{col}}] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ניגונים|*]] | [[קטגוריה:ניגונים|*]] | ||