דוד קיבמן: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־02:06, 4 באוגוסט 2024

הרב מנחם מענדל דוד^[1] קיובמן (בכתיב אידי: קיעוומאן) מהורודוק הידוע בשם ר' דוד הורודוקער (לערך תרמ"ד – ט' ניסן תש"ג) היה מתלמידי תומכי תמימים ליובאוויטש, רב בוויעטקא ומשפיע בכמה קהילות בברית המועצות ועובד ה' מופלא.

הורודוק[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד לערך בשנת תרמ"ד בהורודוק^[2], לר' [יעקב] יחיאל מיכל, זגג או חייט חסיד חב"ד, ושרה סאסיא. היה השלישי מתוך חמישה בנים. במשפחתם מקובל שאחד מאבותיו היה רב בהורודוק, וכונה "דער האראדאקער רב"^[3]. עד גיל 12 למד עם אחיו גפ"ת אצל מלמד בהורודוק, שהזהיר אותם מלהתחבר עם החסידים. לאחר מכן למד שלוש שנים בבית הכנסת המקומי, והתפרסם בהתמדתו. בגיל 15 או 16 קיבל היתר הוראה בכל חלקי השולחן ערוך על ידי רבני האזור^[4].

תומכי תמימים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשלהי שנת תרנ"ט נסע לליובאוויטש, ובתחילת שנת תר"ס התקבל ללמוד בישיבת תומכי תמימים בעיירה^[5]. בבואו לישיבה לא השתייך לחסידות חב"ד והתעסק רק בלימוד תורת הנגלה. הרבי הריי"צ, שהיה המנהל פועל בישיבה, הבהיר לו שהוא מוכרח ללמוד חסידות בסדר המיועד לכך. כיון שלא רצה ללמוד חסידות, החליט שישב מול ספר חסידות פתוח ויסכם לעצמו במוחו את מה שלמד בנגלה, אך מיד לאחר שפתח ספר חסידות וקרא כמה שורות – חש משיכה גדולה לחסידות ושקע בלימודה רבות^[6]. תקופה מסוימת למד גם בסניף הישיבה בהורודישץ^[7].

עובד ה' מופלא[עריכה | עריכת קוד מקור]

ר' דוד היה ידוע כבר בתומכי תמימים בתור עובד ה' מופלא. היו לו הידורים רבים בקיום המצוות. תפילתו הייתה באריכות ובהתבוננות, בעיניים פקוחות וללא תנועות חיצוניות, והוא היה שקוע בה כל כך עד שלא שם לב לנעשה סביבו. מספרים שכשלמד בליובאוויטש, קרה והרבי הרש"ב נכנס לחדר בו התפלל - כדי לומר "יושב בסתר" בסיום הלוויה - והתיישב לידו, אך ר' דוד לא הרגיש בכך.

בינוני של תניא[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי הרש"ב העריך אותו מאוד, ובשמו מוזכרים כמה ביטויים לגבי ר' דוד. יש אומרים שהביטוי היה שדוד הוא "בינוני של התניא"; אחרים אומרים שהביטוי היה: "דוד מסוגל לתת דין וחשבון על כל מחשבה, דיבור, ומעשה שלו"; ואחרים אומרים: "בדוד ובשילם הוצאתי את ה"קרן" מ"תומכי תמימים", ושאר הבחורים הם ריווח נקי"...

היה חברו הטוב של ר' יצחק הורוויץ.

רבה של וויעטקא[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת עת"ר התחתן עם ביתו של ר' יצחק גרשון איטסון, ומשנת תרע"א כיהן כרב בוויעטקא בהוראת הרבי הרש"ב. ברבנות הקהילה שימש 18 שנה עד שנת תרפ"ט.

בעיר וויעטקא בה כיהן כרב התייחסו אליו כאל איש קדוש וסיפורים מופתיים התהלכו סביבו; לדוגמה - פעם הגיע לעיר שוחט ור' דוד סירב לאכול משחיטתו, על אף שנחשב לירא שמים, ואחר כך מצאו אצלו דברים מכוערים. סיפרו שכאשר היו מדברים לידו לשון הרע, לא היה שומע. כן מספרים שפעם שאל אותו עובר אורח לכתובת מסויימת ברחוב, שבו היה הולך כל יום, אך הוא התנצל ולא ידע לענות כיון שבלכתו ברחוב היה שקוע לחשוב חסידות.

נחשב למומחה בעניני איסור והיתר. למרות זאת אירע פעם שהפנה שאלה לרב מורה הוראה אחר. לאחר מכן הסביר, שלפני יציאתו לכהן כרב שאל את הרבי הרש"ב אחרי מי מהפוסקים ללכת בהוראה, והרבי ענה לו: "אחרי הרמ"א". וכיון שבשאלה זו הרמ"א מחמיר ושאר הפוסקים מקלים, הפנה אותה לרב אחר.

למרות עבודתו בקדושה לא היה פרוש מסביבתו, והיה מתוועד בהזדמנויות רבות. החסידים אהבו מאוד את התוועדויותיו.

בשנת תרפ"ט עזב את העיר בעקבות רדיפות היבסקציה נגד רבנים. בשנת תר"צ הגיע להומיל, שם שהה עד שנת תרצ"ז, אז עבר לקורסק.

במלחמת העולם השנייה נמלט - כמו חסידים רבים - לסמרקנד, שם נפטר בט' ניסן תש"ג, בעיצומה של אפיית מצות לפסח.

תולדותיו מסופרים בספר "בינוני", שיצא לאור בחודש אדר תשפ"ג. הספר חובר על ידי ר' יהושע אשר פוגלמן, מצאצאי ר' דוד, ונערך על ידי ר' שניאור זלמן ברגר. הספר קיבל את המלצתו של המשפיע הרב זלמן גופין.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בנו, ר' שניאור זלמן קיובמן, נחלת הר חב"ד
בנו, ר' אברהם קיובמן, כפר חב"ד
בנו, ר' שלום בער (בערל) קיובמן - כפר חב"ד
נכדו ר' יוסף בן ר' אברהם קיובמן
נכדו ר' שלום דובער (קראון הייטס) שי' בן ר' אברהם קיובמן - שמש ב-770
נכדו ר' ברוך בן ר' אברהם קיובמן
נכדתו גב' אלטע בתי' רעיית ר' יצחק רודרמן
נכדתו גב' רייזל (רוזה) רעיית ר' צבי בורלא
נכדתו גב' מרים רעיית ר' בצלאל שיף
נינתו חנה רחל רעיית ר' שמואל אלעזר קוזלינר

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

בינוני - תולדות הרה"ח והרה"ג ר' דוד הורודוקער. ר' יהושע אשר פוגלמן, ר' שניאור זלמן ברגר, בהוצאת חזק
לוי יצחק הולצמן, כי קרוב (גליון), בהעלותך תשפ"ג, שביבים מתולדות הרב דוד הורודוקער מתוך הספר 'בינוני'
בטאון חב"ד אב תשל"א, עמוד 34.
יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת חזק, תשע"ה

קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

↑ או: דוד מנחם מענדל. ראה: בינוני, ע' 20 ובהע' 22.
↑ בטאון חב"ד, גל' 34–35, ע' 34; בינוני, ע' 20.
↑ בינוני, ע' 20-21.
↑ בינוני, ע' 22-23.
↑ בינוני, ע' 31 הע' 38. בבטאון חב"ד שם: תרנ"ט או תר"ס.
↑ בטאון חב"ד שם; בינוני, ע' 36.
↑ בינוני, ע' 39-40.

[1] או: דוד מנחם מענדל. ראה: בינוני, ע' 20 ובהע' 22.

[2] בטאון חב"ד, גל' 34–35, ע' 34; בינוני, ע' 20.

[3] בינוני, ע' 20-21.

[4] בינוני, ע' 22-23.

[5] בינוני, ע' 31 הע' 38. בבטאון חב"ד שם: תרנ"ט או תר"ס.

[6] בטאון חב"ד שם; בינוני, ע' 36.

[7] בינוני, ע' 39-40.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

@@ שורה 3: / שורה 3: @@
 ==הורודוק==
-נולד לערך בשנת [[תרמ"ד]] בהורודוק{{הערה|'''בטאון חב"ד''', גל' 34–35, ע' 34; '''בינוני''', ע' 20.}}, לר' [יעקב] יחיאל מיכל, זגג או חייט חסיד חב"ד, ושרה סאסיא. היה השלישי מתוך חמישה בנים. במשפחתם מקובל שאחד מאבותיו היה רב בהורודוק, וכונה "דער האראדאקער רב"{{הערה|'''בינוני''', ע' 20-21.}}. עד גיל 12 למד עם אחיו גפ"ת אצל מלמד בהורודוק, שהזהיר אותם מלהתחבר עם החסידים. לאחר מכן למד שלוש שנים בבית הכנסת המקומי, והתפרסם בהתמדתו. בגיל 15 או 16 קיבל היתר הוראה בכל חלקי השולחן ערוך על ידי רבני האזור{{הערה|'''בינוני''', ע' 22-23.}}.
+נולד לערך בשנת [[תרמ"ד]] ב[[הורודוק]]{{הערה|'''בטאון חב"ד''', גל' 34–35, ע' 34; '''בינוני''', ע' 20.}}, לר' [יעקב] יחיאל מיכל, זגג או חייט חסיד חב"ד, ושרה סאסיא. היה השלישי מתוך חמישה בנים. במשפחתם מקובל שאחד מאבותיו היה רב בהורודוק, וכונה "דער האראדאקער רב"{{הערה|'''בינוני''', ע' 20-21.}}. עד גיל 12 למד עם אחיו גפ"ת אצל מלמד בהורודוק, שהזהיר אותם מלהתחבר עם החסידים. לאחר מכן למד שלוש שנים בבית הכנסת המקומי, והתפרסם בהתמדתו. בגיל 15 או 16 קיבל היתר הוראה בכל חלקי השולחן ערוך על ידי רבני האזור{{הערה|'''בינוני''', ע' 22-23.}}.
 ==תומכי תמימים==
@@ שורה 65: / שורה 65: @@
 [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ד]]
 [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ג]]
+[[קטגוריה:אישים בהורודוק]]
+[[קטגוריה:משפחת קיבמן]]