ברוך גופין: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "ולאמו" ב־"ול") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| (9 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
[[קובץ:ערב יוכפ.jpg|ממוזער|הרבי ב[[ערב יום כיפור]] לצד אחת מ[[קופת צדקה|קופות הצדקה]] שייצר הרב גופין]] | [[קובץ:ערב יוכפ.jpg|ממוזער|הרבי ב[[ערב יום כיפור]] לצד אחת מ[[קופת צדקה|קופות הצדקה]] שייצר הרב גופין]] | ||
נולד | נולד במריופול שב[[אוקראינה]] ב[[כ"ד תמוז]] [[תרפ"ד]] לאביו ר' [[אהרן גופין]] ול מרת ביילא. | ||
בעקבות רדיפות ה[[ק.ג.ב.]] עברה משפחתו להתגורר ב[[טשקנט]], ועם סיום [[מלחמת העולם השנייה]] הצליחו בני המשפחה להצטרף לאלפי החסידים שהבריחו את גבולות רוסיה באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים בבריחה שנודעה לימים בשם '[[יציאת רוסיה תש"ו]]'. | בתרפ"ט עברה משפחתו להתגורר בחרקוב. בעקבות רדיפות ה[[ק.ג.ב.]] עברה משפחתו להתגורר ב[[טשקנט]], ועם סיום [[מלחמת העולם השנייה]] הצליחו בני המשפחה להצטרף לאלפי החסידים שהבריחו את גבולות רוסיה באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים בבריחה שנודעה לימים בשם '[[יציאת רוסיה תש"ו]]'. | ||
לאחר תקופת נדודים קבעו בני המשפחה את מגוריהם ב[[פריז]], שם בא בקשרי השידוכין עם רעייתו מרת גנעשא{{הערה|1=מצאצאי ר' [[מרדכי פויזנר]] אח אדמו"ר הזקן.}} בת ר' [[משה זלמן קמינצקי]], וכעבור שנה נולד בנם הבכור. | לאחר תקופת נדודים קבעו בני המשפחה את מגוריהם ב[[פריז]], שם בא בקשרי השידוכין עם רעייתו מרת גנעשא{{הערה|1=מצאצאי ר' [[מרדכי פויזנר]] אח אדמו"ר הזקן.}} בת ר' [[משה זלמן קמינצקי]], וכעבור שנה נולד בנם הבכור. | ||
ב[[כ"ד באייר]] [[תש"ט]] עלה ל[[ארץ הקודש]] וכעבור תקופת מגורים קצרה במעברה בבאר יעקב הצטרף לקבוצת המתיישבים ב[[כפר חב"ד]], | ב[[כ"ד באייר]] [[תש"ט]]{{הערה|1=ארכיון המדינה, תיק גל-15493/7, עמ' 254.}} עלה ל[[ארץ הקודש]] וכעבור תקופת מגורים קצרה במעברה בבאר יעקב הצטרף לקבוצת המתיישבים ב[[כפר חב"ד]], | ||
בהיותו בעל הרכב היחיד ב[[כפר חב"ד]], עסק רבות בגמילות חסדים כגון הסעת יולדות לבתי רפואה, ואף נרתם לעזור במשימות ציבוריות כגון פינוי שקי האשפה מרחבי הכפר, ועוד. | בהיותו בעל הרכב היחיד ב[[כפר חב"ד]], עסק רבות בגמילות חסדים כגון הסעת יולדות לבתי רפואה, ואף נרתם לעזור במשימות ציבוריות כגון פינוי שקי האשפה מרחבי הכפר, ועוד. | ||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
* רעיתו, גנעשא - נפטרה י"ח מנחם אב תש"ס | |||
*אחיו הרב [[ישעיהו גופין]], [[כפר חב"ד]]. | *אחיו הרב [[ישעיהו גופין]], [[כפר חב"ד]]. | ||
;בניו | ;בניו | ||
| שורה 45: | שורה 46: | ||
*בתו מרת חיה רבקה, אשת הרב [[מנחם עמוס מושקוביץ]], כפר חב"ד. | *בתו מרת חיה רבקה, אשת הרב [[מנחם עמוס מושקוביץ]], כפר חב"ד. | ||
*בתו מרת ריישא, אשת הרב [[דובער וילנקין]], גבאי [[בית הכנסת בית נחום יצחק (כפר חב"ד)|בית הכנסת בית נחום יצחק]], כפר חב"ד. | *בתו מרת ריישא, אשת הרב [[דובער וילנקין]], גבאי [[בית הכנסת בית נחום יצחק (כפר חב"ד)|בית הכנסת בית נחום יצחק]], כפר חב"ד. | ||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
גרסה אחרונה מ־00:34, 30 בדצמבר 2024
ר' ברוך גופין (כ"ד תמוז תרפ"ד, 1924 - י"א מנחם אב תשע"ט, 2019) היה תושב כפר חב"ד, ששימש בעבר כחבר ועד כפר חב"ד. נמנה על ראשי הבונים והמתעסקים ביישוב הכפר עד שכונה על ידי הרבי בתואר 'שר השיכון של כפר חב"ד', ושימש במספר תפקידי מפתח בעסקנות הציבורית בארץ הקודש, ביניהם בועד ע"א מוסדות ובארגון הגג למוסדות חב"ד בארץ הקודש.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד במריופול שבאוקראינה בכ"ד תמוז תרפ"ד לאביו ר' אהרן גופין ול מרת ביילא.
בתרפ"ט עברה משפחתו להתגורר בחרקוב. בעקבות רדיפות הק.ג.ב. עברה משפחתו להתגורר בטשקנט, ועם סיום מלחמת העולם השנייה הצליחו בני המשפחה להצטרף לאלפי החסידים שהבריחו את גבולות רוסיה באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים בבריחה שנודעה לימים בשם 'יציאת רוסיה תש"ו'.
לאחר תקופת נדודים קבעו בני המשפחה את מגוריהם בפריז, שם בא בקשרי השידוכין עם רעייתו מרת גנעשא[1] בת ר' משה זלמן קמינצקי, וכעבור שנה נולד בנם הבכור.
בכ"ד באייר תש"ט[2] עלה לארץ הקודש וכעבור תקופת מגורים קצרה במעברה בבאר יעקב הצטרף לקבוצת המתיישבים בכפר חב"ד,
בהיותו בעל הרכב היחיד בכפר חב"ד, עסק רבות בגמילות חסדים כגון הסעת יולדות לבתי רפואה, ואף נרתם לעזור במשימות ציבוריות כגון פינוי שקי האשפה מרחבי הכפר, ועוד.
בשנת תשי"ב זכה לשמש כנהג הרכב שהסיע את ארונו של ר' ישראל אריה לייב שניאורסון אחיו של הרבי כאשר העבירו את ארונו מאנגליה לבית העלמין בצפת.
במשך תקופה ארוכה שימש כחבר ועד כפר חב"ד וקיבל לידיו את תחום הבינוי והפיתוח, אליו התמסר בכל מאודו, דאג להשגת תקציבים ואישורים ולניהול העבודה בפועל. בהתוועדות כ' שבט תש"ל זכה שהרבי תיארו כ'שר השיכון של כפר חב"ד'.
בהתוועדות י"א ניסן תשל"ב הודעה הרבי על הקמת ע"א מוסדות במהלך השנה, הוקם בארץ ועד ע"א מוסדות, ור' ברוך היה חבר בו.
בין הפרוייקטים שהוקמו ביוזמתו ובפיקוחו היו בית שז"ר, בית הספר היסודי לבנות, מעון העולים, ופרויקט 'השיכונים החדשים'.
מתוקף תפקידו, זכה לעשרות הוראות והדרכות מהרבי בנוגע לעבודתו.
היה הראשון שייצר את קופות הצדקה הצהובות המוכרות, אותם בנה על פי קופסת תרופות שראה. הרב גופין ומשפחתו ייצרו למעלה משני מיליון קופות. כיום אחראית על ייצור הקופות בתו, מרת טייבע גורביץ.
במשך שנים ניהל מפעל מצליח לייצור גרביים.
זכה לראות נכדים, נינים ואף בני נינים ההולכים בדרך התורה והחסידות, ורבים מהם שלוחי המלך. נפטר בגיל 95 בליל י"א מנחם אב תשע"ט.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- רעיתו, גנעשא - נפטרה י"ח מנחם אב תש"ס
- אחיו הרב ישעיהו גופין, כפר חב"ד.
- בניו
- בנו הרב אברהם גופין, קראון הייטס.
- בנו הרב מנחם מענדל גופין, כפר חב"ד.
- בנו הרב יוסף יצחק גופין, כפר חב"ד.
- בנו הרב יהושע זעליג גופין, כפר חב"ד.
- בנותיו
- בתו מרת הניה, אשת הרב נחמן שפירא - חבר מערכת אוצר החסידים וועד להפצת שיחות, ומשפיע ראשי בתומכי תמימים אהלי תורה קראון הייטס.
- בתו מרת בתיה, אשת הרב אברהם מרדכי קסטל, שליח הרבי ברחובות.
- בתו מרת שטערנה, אשת הרב ישראל שכנא דוברוסקין, כפר חב"ד.
- בתו מרת טייבע צביה, אשת הרב מענדל גורביץ', כפר חב"ד.
- בתו מרת חיה רבקה, אשת הרב מנחם עמוס מושקוביץ, כפר חב"ד.
- בתו מרת ריישא, אשת הרב דובער וילנקין, גבאי בית הכנסת בית נחום יצחק, כפר חב"ד.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- "ד_9_-_צדקה.pdf אנטיביוטיקה לתרנגולים וקופות הצדקה, סקירה על הפקת קופות הצדקה הצהובות החב"דיות שהפכו לסמל, על ידי הרב ברוך גופין, בטאון פעילי חב"ד. (הקישור אינו פעיל, כ"ג אייר תשפ"ג)
- מכתב ברכה והדרכה שקיבל מהרבי, באתר בית המכירות קדם
הערות שוליים
- ↑ מצאצאי ר' מרדכי פויזנר אח אדמו"ר הזקן.
- ↑ ארכיון המדינה, תיק גל-15493/7, עמ' 254.