חי קטורזה: הבדלים בין גרסאות בדף
(←פתיח) |
(←משפחתו) |
||
| (14 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:חי קטורזה 2 (3).jpg]] | [[קובץ:חי קטורזה 2 (3).jpg|ממוזער]] | ||
הרב '''חי (ויקטור) קטורזה''' – ([[ב' תמוז]] [[תשי"א]]-[[כ"ו שבט]] [[תשפ"א]]) היה מפעילי חב"ד ב[[ירושלים]], וממייסדי דוכן התפילין בכניסה לרחבת [[הכותל המערבי]]. | הרב '''חי (ויקטור) קטורזה''' – ([[ב' תמוז]] [[תשי"א]]-[[כ"ו שבט]] [[תשפ"א]]) היה מפעילי חב"ד ב[[ירושלים]], וממייסדי דוכן התפילין בכניסה לרחבת [[הכותל המערבי]]. | ||
== תולדות חיים == | == תולדות חיים == | ||
נולד בשנת תשי"א בעיר תוניס שבתוניסיה | נולד בשנת תשי"א בעיר תוניס שבתוניסיה. בני משפחתו שהייתה שומרת מסורת, שמרו על חלק מהמצוות ככל שידעו, מתוך תמימות ופשטות. בשנת תשכ"ז כאשר מלאו לו 16 שנים, פרצה מלחמת ששת הימים. מצבם של יהודי תוניס היה מאוד לא נעים, בלשון המעטה. כיוון שכך, בני משפחת קטורזה היגרו לצרפת. חי התאקלם במהירות בבית הספר תיכון שבצרפת. | ||
כשסיים את התיכון המשיך באוניברסיטה, שם השתלם במקצוע הרוקחות במשך 6 שנים. | |||
כאשר סיים את לימודי הרוקחות, פתח בית מרקחת ברובע מרכזי בפאריז. חייה של המשפחה הצעירה עלו אט אט על דרך המלך. באותן השנים, בית מרקחת בצרפת היה מקור פרנסה מכובד ומכניס. | כאשר סיים את לימודי הרוקחות, פתח בית מרקחת ברובע מרכזי בפאריז. חייה של המשפחה הצעירה עלו אט אט על דרך המלך. באותן השנים, בית מרקחת בצרפת היה מקור פרנסה מכובד ומכניס. | ||
[[קובץ:חי קטורזה.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|כתבה אודותיו בבית משיח]] | |||
===התקרבותו ליהדות=== | ===התקרבותו ליהדות=== | ||
בזכות חבר טוב שלקח אותו לשיעור של הרב [[גדליה פאשטער]] שעסק בנושא התפילין על פי חסידות החל להתקרב | בזכות חבר טוב שלקח אותו לשיעור של הרב [[גדליה פאשטער]] שעסק בנושא התפילין על פי [[חסידות]] החל להתקרב ל[[יהדות]] ושמירת [[תורה ומצוות]], והפך בהדרגה ל[[חסיד חב"ד]]. | ||
למרות שהעבודה בבית המרקחת הייתה קשה, עם משמרות תובעניות, כל זה לא מנע ממנו להשתתף עוד ועוד בשיעורי תורה וחסידות. אם הרב פאשטער פתח בפניו את הצוהר לעולמה של ליובאוויטש, הרי שהשליח הרב [[שמואל אזימוב]] פתח בפניו את הדלת לרווחה. הוא חיבר אותו לקהילה הקרובה, והיה לחבר באחד מבתי כנסת השייכים לבית חב"ד שלו ברובע ה–19. | למרות שהעבודה בבית המרקחת הייתה קשה, עם משמרות תובעניות, כל זה לא מנע ממנו להשתתף עוד ועוד בשיעורי תורה וחסידות. אם הרב פאשטער פתח בפניו את הצוהר לעולמה של ליובאוויטש, הרי שהשליח הרב [[שמואל אזימוב]] פתח בפניו את הדלת לרווחה. הוא חיבר אותו לקהילה הקרובה, והיה לחבר באחד מבתי כנסת השייכים לבית חב"ד שלו ברובע ה–19. | ||
תהליך | תהליך התחזקותו והחיבור לקהילה החב"דית בפאריז, העמיק יותר לאחר שנולדו ילדיו. | ||
בתחילת קיץ תשמ"ג עלה עם משפחתו לארץ. | |||
את [[חג הסוכות]] [[תשד"מ]] חגגו בני המשפחה ב[[מעון עולים כפר חב"ד]]. | |||
הילדים נכנסו למוסדות [[חינוך]] [[חב"ד]]יים, והמשפחה ניהלה אורח חיים חרדי לחלוטין. | |||
===דוכן התפילין בכותל המערבי=== | |||
בשנת [[תשמ"ט]] בהשפעת ה[[משפיע]] האישי שלו הרב [[משה וובר]], החליט לצאת בקביעות למבצע תפילין ב{{ה|כותל המערבי}}. הוא דאג למשמרות קבועות מידי יום ולהחלפת העגלה הקטנה עליה היה מניח את התפילין, בעמדה גדולה ומכובדת יותר. | |||
היו אמנם התנגדויות לדוכן תפילין קבוע בכותל המערבי מצד גורמים שונים, אבל הוא לא התיאש. | |||
דוכן התפילין היה פעיל בכל יום מהזריחה ועד השקיעה, כשבכל יום הגיעו לדוכן כמויות אדירות של מבקרים. בזמן העלייה הגדולה מרוסיה | דוכן התפילין היה פעיל בכל יום מהזריחה ועד השקיעה, כשבכל יום הגיעו לדוכן כמויות אדירות של מבקרים. ובפרט בזמן העלייה הגדולה מרוסיה. הוא היה משלם לאנשים כדי שיעמדו בדוכן ויניחו תפילין לאנשים. בשנים מאוחרות יותר החליט לפתוח דוכנים נוספים ברחבי ירושלים. | ||
בזמן התפרצות [[נגיף הקורונה]], נדבק בנגיף, ולבסוף נפטר מהסתבכויות רפואיות ב[[כ"ו שבט]] [[תשפ"א]]. | בזמן התפרצות [[נגיף הקורונה]], נדבק בנגיף, ולבסוף נפטר מהסתבכויות רפואיות ב[[כ"ו שבט]] [[תשפ"א]]. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו, הרב | *בנו, הרב [[אהרן קטורזה]] – שליח הרבי בוינה, אוסטריה. | ||
*בנו, הרב דוד יוסף קטורזה – שליח הרבי בנהלל. | *בנו, הרב [[דוד יוסף קטורזה]] – שליח הרבי בנהלל. | ||
*בנו, הרב בנימין קטורזה – משפיע בישיבת [[תומכי תמימים רחובות]]. | *בנו, הרב בנימין קטורזה – משפיע בישיבת [[תומכי תמימים רחובות]]. | ||
*בנו, הרב ישראל קטורזה – שליח הרבי | *בנו, הרב ישראל קטורזה – שליח הרבי בעין הים [[חדרה|בחדרה]]. | ||
*בנו, הרב ברוך קטורזה – נתניה. | *בנו, הרב ברוך קטורזה – נתניה. | ||
*בנו, הרב שלום דובער קטורזה – משפיע בישיבה קטנה תומכי תמימים בית שמש. | *בנו, הרב [[שלום דובער קטורזה]] – משפיע בישיבה קטנה תומכי תמימים בית שמש. | ||
*בנו, הרב אליהו קטורזה – נחלת הר חב"ד. | *בנו, הרב אליהו קטורזה – נחלת הר חב"ד. | ||
*בתו, רעיית | *בתו, רעיית הרב [[דוד סנדר רוזנפלד]] - שלוחי הרבי בכרמי צור - [[ביתר עילית]]. | ||
*בתו, רעיית | *בתו, רעיית הרב מנחם מענדל נימני - ביתר עילית. | ||
{{מיון רגיל:קטורזה, חי}} | {{מיון רגיל:קטורזה, חי}} | ||
גרסה אחרונה מ־23:30, 16 בדצמבר 2024
.jpg)
הרב חי (ויקטור) קטורזה – (ב' תמוז תשי"א-כ"ו שבט תשפ"א) היה מפעילי חב"ד בירושלים, וממייסדי דוכן התפילין בכניסה לרחבת הכותל המערבי.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תשי"א בעיר תוניס שבתוניסיה. בני משפחתו שהייתה שומרת מסורת, שמרו על חלק מהמצוות ככל שידעו, מתוך תמימות ופשטות. בשנת תשכ"ז כאשר מלאו לו 16 שנים, פרצה מלחמת ששת הימים. מצבם של יהודי תוניס היה מאוד לא נעים, בלשון המעטה. כיוון שכך, בני משפחת קטורזה היגרו לצרפת. חי התאקלם במהירות בבית הספר תיכון שבצרפת.
כשסיים את התיכון המשיך באוניברסיטה, שם השתלם במקצוע הרוקחות במשך 6 שנים.
כאשר סיים את לימודי הרוקחות, פתח בית מרקחת ברובע מרכזי בפאריז. חייה של המשפחה הצעירה עלו אט אט על דרך המלך. באותן השנים, בית מרקחת בצרפת היה מקור פרנסה מכובד ומכניס.
התקרבותו ליהדות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בזכות חבר טוב שלקח אותו לשיעור של הרב גדליה פאשטער שעסק בנושא התפילין על פי חסידות החל להתקרב ליהדות ושמירת תורה ומצוות, והפך בהדרגה לחסיד חב"ד.
למרות שהעבודה בבית המרקחת הייתה קשה, עם משמרות תובעניות, כל זה לא מנע ממנו להשתתף עוד ועוד בשיעורי תורה וחסידות. אם הרב פאשטער פתח בפניו את הצוהר לעולמה של ליובאוויטש, הרי שהשליח הרב שמואל אזימוב פתח בפניו את הדלת לרווחה. הוא חיבר אותו לקהילה הקרובה, והיה לחבר באחד מבתי כנסת השייכים לבית חב"ד שלו ברובע ה–19.
תהליך התחזקותו והחיבור לקהילה החב"דית בפאריז, העמיק יותר לאחר שנולדו ילדיו.
בתחילת קיץ תשמ"ג עלה עם משפחתו לארץ.
את חג הסוכות תשד"מ חגגו בני המשפחה במעון עולים כפר חב"ד. הילדים נכנסו למוסדות חינוך חב"דיים, והמשפחה ניהלה אורח חיים חרדי לחלוטין.
דוכן התפילין בכותל המערבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשמ"ט בהשפעת המשפיע האישי שלו הרב משה וובר, החליט לצאת בקביעות למבצע תפילין בכותל המערבי. הוא דאג למשמרות קבועות מידי יום ולהחלפת העגלה הקטנה עליה היה מניח את התפילין, בעמדה גדולה ומכובדת יותר.
היו אמנם התנגדויות לדוכן תפילין קבוע בכותל המערבי מצד גורמים שונים, אבל הוא לא התיאש.
דוכן התפילין היה פעיל בכל יום מהזריחה ועד השקיעה, כשבכל יום הגיעו לדוכן כמויות אדירות של מבקרים. ובפרט בזמן העלייה הגדולה מרוסיה. הוא היה משלם לאנשים כדי שיעמדו בדוכן ויניחו תפילין לאנשים. בשנים מאוחרות יותר החליט לפתוח דוכנים נוספים ברחבי ירושלים.
בזמן התפרצות נגיף הקורונה, נדבק בנגיף, ולבסוף נפטר מהסתבכויות רפואיות בכ"ו שבט תשפ"א.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, הרב אהרן קטורזה – שליח הרבי בוינה, אוסטריה.
- בנו, הרב דוד יוסף קטורזה – שליח הרבי בנהלל.
- בנו, הרב בנימין קטורזה – משפיע בישיבת תומכי תמימים רחובות.
- בנו, הרב ישראל קטורזה – שליח הרבי בעין הים בחדרה.
- בנו, הרב ברוך קטורזה – נתניה.
- בנו, הרב שלום דובער קטורזה – משפיע בישיבה קטנה תומכי תמימים בית שמש.
- בנו, הרב אליהו קטורזה – נחלת הר חב"ד.
- בתו, רעיית הרב דוד סנדר רוזנפלד - שלוחי הרבי בכרמי צור - ביתר עילית.
- בתו, רעיית הרב מנחם מענדל נימני - ביתר עילית.