צבי לייב לוין: הבדלים בין גרסאות בדף
(←משפחתו: הוספתי תוכן) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה |
||
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=צבי לייב לוין [[סופר סת"ם]]|אחר=פירוש אחר|ראו=לייב לוין (פירושונים)}} | |||
הרב '''צבי לייב לוין''' ([[ח' תמוז]] [[תרפ"ח]] - [[י"ז אלול]] [[תנש"א]]) היה [[סופר סת"ם]] חסיד חב"ד, מנהל ומייסד [[בית מדרש חב"ד לעניני סת"ם - מרוקו|בית ספר להכשרת סופרי סת"ם]] ב[[מרוקו]], ומאנשי קהילת חב"ד ב[[פריז]]. | הרב '''צבי לייב לוין''' ([[ח' תמוז]] [[תרפ"ח]] - [[י"ז אלול]] [[תנש"א]]) היה [[סופר סת"ם]] חסיד חב"ד, מנהל ומייסד [[בית מדרש חב"ד לעניני סת"ם - מרוקו|בית ספר להכשרת סופרי סת"ם]] ב[[מרוקו]], ומאנשי קהילת חב"ד ב[[פריז]]. | ||
שורה 22: | שורה 23: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
* בנו, יוסף יצחק - נפטר י"ז אייר תשס"ד. | * בנו, יוסף יצחק - נפטר י"ז אייר תשס"ד. | ||
* בתו, אידלה בלום - נפטרה ב מנחם אב תשפ"ג. | |||
* בנו, פייטל - קראון הייטס. | |||
*גיסו, הרב [[מאיר אבצן]] | *גיסו, הרב [[מאיר אבצן]] | ||
*גיסו, הרב [[שלמה מטוסוב]] | *גיסו, הרב [[שלמה מטוסוב]] |
גרסה אחרונה מ־13:19, 26 בספטמבר 2023
הרב צבי לייב לוין (ח' תמוז תרפ"ח - י"ז אלול תנש"א) היה סופר סת"ם חסיד חב"ד, מנהל ומייסד בית ספר להכשרת סופרי סת"ם במרוקו, ומאנשי קהילת חב"ד בפריז.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בנעוועל בח' תמוז תרפ"ח לאביו הרב פייטל לוין.
לאחר סיום מלחמת העולם השנייה הצליח להבריח את גבולות רוסיה יחד עם אלפי חסידים במבצע שכונה לימים בשם 'יציאת רוסיה תש"ו', ולאחר קבלת ברכתו של אדמו"ר הריי"צ עלה לארץ הקודש והתיישב בכפר חב"ד ונמנה על קבוצת המתיישבים הראשונה.
היה נשוי עם מרת טויבע, בתו של הרב יהודה לייב קרסיק.
התמחה כסופר סת"ם, ורכש ידע נרחב בייצור בתים לתפילין ובעיבוד עורות לכתיבה.
עסק בהפצת מעיינות החסידות, ועם התרחבות פעולות חב"ד במרוקו, התבקש על ידי שליח הרבי הרב מיכאל ליפסקר להצטרף לשלוחי הרבי במדינה ולייסד בית ספר להכשרת סופרי סת"ם. יחד עם קבוצת התלמידים שהכשיר, לימד את האמונות גם את הרב מיכאל ליפסקר וכאשר גורש ממרוקו לאחר מעט יותר משנה, החליף אותו הרב ליפסקר בתפקיד מנהל בית המדרש.
לאחר גירושו ממרוקו, קבע את מגוריו בפריז והמשיך שם את פעילותו להפצת יהדות.
שימש גם כבעל תפילה.
בשנת תשי"ח, נסע לרבי לחודש החגים, וכאשר פגש בר' איצ'קע גנזבורג בשעת ההמתנה לתפילה, התחבקו באהבת רעים חסידית, כשתוך כדי הרבי נכנס ועוד לפני שהספיקו לעמוד במקומם הבחין הרבי בפרץ של האהבת חסידים והביט כשחיוך קל על פניו, ולאחר מכן התבטא ש"זוהי אהבה חסידית".
נפטר בי"ז אלול תנש"א, ונטמן בבית העלמין הר הזיתים.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, יוסף יצחק - נפטר י"ז אייר תשס"ד.
- בתו, אידלה בלום - נפטרה ב מנחם אב תשפ"ג.
- בנו, פייטל - קראון הייטס.
- גיסו, הרב מאיר אבצן
- גיסו, הרב שלמה מטוסוב
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שניאור זלמן ברגר, השליח שגורש ממרוקו וחולל 'מהפכה צרפתית' יהודית, שבועון בית משיח, מס' 1249