מחלוקת – הבדלי גרסאות

גרסה אחרונה מ־11:26, 27 ביולי 2025

המונח מחלוקת משומש לרוב לשני אנשים שיש ביניהם חילוקי דעות, אז יש ביניהם מחלוקת. בזה ישנם כמה רבדים מחלוקת במשנה או בגמרא הרי זה מחלוקת בין התנאים או האמוראים, אין זה מגדר כדבר שלילי, כי אם פילפולא דאורייתא - יגדיל תורה ויאדיר.

מחלוקת גם משומש לרובד נחות שהוא ריב (חילוקי דיעות) בין שני יהודים (כשיש שנאה ביניהם המחלקת אותם בלבם זה מזה).

שורש המחלוקת[עריכה | עריכת קוד מקור]

מבואר בחסידות ששורש ובריאת המחלוקת הוא ביום שני מששת ימי בראשית שבו נבראת מחלוקת. ובשורשו הוא הצמצום הראשון.

כשבני ישראל היו במדבר, קורח החזיק במחלוקת, הוא רצה שיהיה קיום למחלוקת. אך הוא טעה^{[דרושה הבהרה]}.

מחלוקת לשם שמים[עריכה | עריכת קוד מקור]

פעמים רבות מוצאים אנו מחלוקת בין תנאים ואמוראים, במשנה או בגמרא. לכן, למרות שאלו ואלו דברי אלוקים חיים, מוכרעת ההלכה על ידי התנאים או האמוראים שאחריהם, ומחלוקת כזו היא מחלוקת לשם שמים שסופה להתקיים, כלומר שאין הדיעה השניה מתבטלת על ידי ההכרעה, מכיון שההכרעה היא רק בעולם המעשה, אך הדיעה השניה היא גם חלק מהתורת אמת למרות שלא נפסק כך ההלכה.

ואכן, לעתיד לבוא, תהיה ההלכה כבית שמאי, על אף שבעולם הזה הוכרעה ההלכה לרוב כבית הלל^[1].

מחלוקת במציאות[עריכה | עריכת קוד מקור]

לא יתכן מחלוקת במציאות, או קרה משהו או לא, או אם יקרה משהו או לא.

הרבי מסביר בריבוי שיחות איך שהרבה מחלוקות בגמרא או משנה ועוד, למרות שנראים בהשקפה ראשונה כמחלוקת במציאות, מכיון שאי אפשר להיות כן, מסביר איך אינם חולקים במציאותם של הדברים, כי אם בהגדרה וכיוצא בזה.

להלן כמה דוגמאות:

מחלוקת במשנה כמה שערים היו בבית המקדש - המחלוקת היא איזה שערים יש להם דין של שער (שיהיה חייב במזוזה, שחייב שמירה).
מחלוקת במשנה אם אליהו הנביא בא לטהר ולטמא לרחק ולקרב - המחלוקת היא איזה פעולות מהם היא כלק מפעולתו כהקדמה לביאת המשיח ואזה מהם אליהו הנביא עושה שלא כחלק מתפקיד זו.
איזה אחוז מבני ישראל יצאו ממצרים (כמה מהם האמינו בהגאולה ממצרים), האם זה אחד מחמש מאות, או אחד מחמישים, או אחד מחמישה - הרבי מסביר שאין זה מחלוקת במציאות כי בתחילה אכן היו רק אחד מחמש מאות שהאמינו בבשורת הגאולה של משה רבינו, והם פעלו על יותר יהודים עד שהיו אחד מחמישים, והם פעלו על עוד יהודים עד שהיה אחד מחמידה שהאמינו, ואכן יצאו ממצרים.
מענין לענין, זה שהאמורא אמר שהוא ראה את הציץ והיה כצוב "קודש לה'" בשני שורות, לא הכריע את ההלכה, כי יכול להיות שלא ראה את הציץ המקורי, וגם אולי לפעמים היה הציץ בשורה אחת ולפעמים בשני שורות.

בתורת רבותינו נשיאנו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – שנאת חינם

בספרי רבותינו נאמרו ביטויים חריפים בגנות המחלוקת, אחת היא מהם היא מאמרו של אדמו"ר האמצעי:

כמה קשה המחלוקת, עד אבדון תאכל ממש ברוחניות ובגשמיות

— אגרות קודש אדמו"ר האמצעי, אגרת ט

מחלוקת היא אחת מהסיבות שגרמו את היווצרות הגלות ומעכבות את הגאולה. בתורת החסידות מוסבר שמכיון שחורבן בית המקדש נגרם על ידי שנאת חינם, וכאשר בטל הסיבה בטל ממילא המסובב, ולכן מיד כאשר תבטל שנאת החינם והמחלוקת מכלל ישראל יבוא משיח, וכל סיבת עיכובו היא אכן בשביל בעלי המחלוקת המרבים שנאת חינם.

במכתב מט"ו אייר תשכ"ח כתב הרבי לרבו של כפר חב"ד, הרב שניאור זלמן גרליק בו הוא כותב שילמדו בקונטרס החלצו כדי להוסיף באחדות (ולמנוע מחלוקת שהייתה אז בכפר חב"ד)

בשיחה^[2] לרב צבי כהנא הוסיף הרבי, כי גם התקוטטות ומחלוקת עם הרשעים, היא דבר שאינו הגון, מכיון ש'המתאבק עם מנוול מתנוול גם כן כמותו'^[3].

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב יצחק קפלן, נחלקו עליה אבות העולם, מגזין 'אור וחיות' שבט תשפ"א עמוד 13
מנחם ברונפמן, במאי קמיפלגי? שיחה עומק עם הרב אליעזר ברוד אודות המחלוקת, שבועון כפר חב"ד גליון 1863 עמוד 46
מנחם מענדל כהן, מתי, איפה, ומדוע הותרה מחלוקת בישראל?, קובץ 'מעין חי' גליון ה' עמוד נא

הערות שוליים

↑ שיחות קודש תשל"ד חלק ב' עמ' 13, (168).
↑ מקור
↑ ע"פ ליקוטי אמרים - פרק כ"ז.

[1] שיחות קודש תשל"ד חלק ב' עמ' 13, (168).

[2] מקור

[3] ע"פ ליקוטי אמרים - פרק כ"ז.

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{לעריכה}}
+המונח '''מחלוקת''' משומש לרוב לשני אנשים שיש ביניהם חילוקי דעות, אז יש ביניהם מחלוקת. בזה ישנם כמה רבדים מחלוקת ב[[משנה]] או ב[[גמרא]] הרי זה מחלוקת בין ה[[תנאים]] או ה[[אמוראים]], אין זה מגדר כדבר שלילי, כי אם פילפולא דאורייתא - יגדיל תורה ויאדיר.
-'''מחלוקת''' היא אחת מהדברים המרחקים את ה[[גאולה]].
-דבר זה ברור הוא, מכיון שהחורבן נגרם על ידי שנאת חינם, וכאשר בטל הסיבה בטל ממילא המסובב, ולכן מיד כאשר תבטל שנאת החינם והמחלוקת מכלל ישראל יבוא [[משיח]], וכל סיבת עיכובו היא אכן בשביל בעלי המחלוקת המרבים שנאת חינם.
+מחלוקת גם משומש לרובד נחות שהוא ריב (חילוקי דיעות) בין שני [[יהודים]] (כשיש [[שנאה]] ביניהם המחלקת אותם ב[[לב]]ם זה מזה).
+== שורש המחלוקת ==
+מבואר בחסידות ששורש ובריאת המחלוקת הוא ב[[יום שני]] מ[[ששת ימי בראשית]] שבו נבראת מחלוקת. ובשורשו הוא ה[[צמצום הראשון]].
+כש[[בני ישראל]] היו ב[[מדבר (מקום)|מדבר]], [[קורח]] החזיק במחלוקת, הוא רצה שיהיה קיום למחלוקת. אך הוא טעה{{הבהרה}}.
+==מחלוקת לשם שמים==
+פעמים רבות מוצאים אנו מחלוקת בין תנאים ואמוראים, במשנה או בגמרא. לכן, למרות שאלו ואלו דברי אלוקים חיים, מוכרעת ההלכה על ידי התנאים או האמוראים שאחריהם, ומחלוקת כזו היא מחלוקת לשם שמים שסופה להתקיים, כלומר שאין הדיעה השניה מתבטלת על ידי ההכרעה, מכיון שההכרעה היא רק בעולם ה[[מעשה]], אך הדיעה השניה היא גם חלק מהתורת אמת למרות שלא נפסק כך ההלכה.
+ואכן, [[לעתיד לבוא]], תהיה ההלכה כ[[בית שמאי]], על אף שבעולם הזה הוכרעה ההלכה לרוב כבית הלל{{הערה|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ד]] חלק ב' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4610&hilite=c5e37670-affb-4f00-90a0-b67e1bca7a0a&st=%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%93+%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A עמ' 13, (168)].}}.
+== מחלוקת במציאות ==
+לא יתכן מחלוקת במציאות, או קרה משהו או לא, או אם יקרה משהו או לא.
+[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] מסביר בריבוי שיחות איך שהרבה מחלוקות בגמרא או משנה ועוד, למרות שנראים בהשקפה ראשונה כמחלוקת במציאות, מכיון שאי אפשר להיות כן, מסביר איך אינם חולקים במציאותם של הדברים, כי אם בהגדרה וכיוצא בזה.
+להלן כמה דוגמאות:
+* מחלוקת במשנה כמה שערים היו ב[[בית המקדש]] - המחלוקת היא איזה שערים יש להם דין של שער (שיהיה חייב במזוזה, שחייב שמירה).
+* מחלוקת במשנה אם [[אליהו הנביא]] בא לטהר ולטמא לרחק ולקרב - המחלוקת היא איזה פעולות מהם היא כלק מפעולתו כהקדמה לביאת המשיח ואזה מהם אליהו הנביא עושה שלא כחלק מתפקיד זו.
+* איזה אחוז מבני ישראל [[יציאת מצרים|יצאו ממצרים]] (כמה מהם האמינו בהגאולה ממצרים), האם זה אחד מחמש מאות, או אחד מחמישים, או אחד מחמישה - הרבי מסביר שאין זה מחלוקת במציאות כי בתחילה אכן היו רק אחד מחמש מאות שהאמינו בבשורת הגאולה של [[משה רבינו]], והם פעלו על יותר יהודים עד שהיו אחד מחמישים, והם פעלו על עוד יהודים עד שהיה אחד מחמידה שהאמינו, ואכן יצאו ממצרים.
+* מענין לענין, זה שהאמורא אמר שהוא ראה את ה[[ציץ]] והיה כצוב "קודש לה'" בשני שורות, לא הכריע את ההלכה, כי יכול להיות שלא ראה את הציץ המקורי, וגם אולי לפעמים היה הציץ בשורה אחת ולפעמים בשני שורות.
+==בתורת רבותינו נשיאנו==
+{{ערך מורחב|ערך=[[שנאת חינם]]}}
+בספרי רבותינו נאמרו ביטויים חריפים בגנות המחלוקת, אחת היא מהם היא מאמרו של [[אדמו"ר האמצעי]]:
+{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=[[אגרות קודש אדמו"ר האמצעי]], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31632&st=&pgnum=267 אגרת ט]|תוכן=כמה קשה ה[[מחלוקת]], עד אבדון תאכל ממש ברוחניות ובגשמיות}}
+מחלוקת היא אחת מהסיבות שגרמו את היווצרות ה[[גלות]] ומעכבות את ה[[גאולה]]. בתורת החסידות מוסבר שמכיון שחורבן [[בית המקדש]] נגרם על ידי שנאת חינם, וכאשר בטל הסיבה בטל ממילא המסובב, ולכן מיד כאשר תבטל שנאת החינם והמחלוקת מכלל ישראל יבוא [[משיח]], וכל סיבת עיכובו היא אכן בשביל בעלי המחלוקת המרבים שנאת חינם.
+במכתב מט"ו [[אייר]] [[תשכ"ח]] כתב הרבי לרבו של כפר חב"ד, הרב [[שניאור זלמן גרליק]] בו הוא כותב שילמדו ב[[קונטרס החלצו]] כדי להוסיף ב[[אחדות]] (ולמנוע [[מחלוקת]] שהייתה אז ב[[כפר חב"ד]])
+בשיחה{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=47769 מקור]}} לרב צבי כהנא הוסיף הרבי, כי גם התקוטטות ומחלוקת עם ה[[רשעים]], היא דבר שאינו הגון, מכיון ש'המתאבק עם מנוול מתנוול גם כן כמותו'{{הערה|1= ע"פ [[ליקוטי אמרים - פרק כ"ז]].}}.
+==קישורים חיצוניים==
+*הרב יצחק קפלן, '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/01/600ec8d5b0ebb_1611581653.pdf נחלקו עליה אבות העולם]''', מגזין 'אור וחיות' שבט תשפ"א עמוד 13
+*מנחם ברונפמן, '''במאי קמיפלגי?''' שיחה עומק עם הרב אליעזר ברוד אודות המחלוקת, שבועון כפר חב"ד גליון 1863 עמוד 46
+*מנחם מענדל כהן, '''[https://drive.google.com/file/d/1dB3zQyFmWevJIwRfNAuQkLK-KxYZ7JU9/view מתי, איפה, ומדוע הותרה מחלוקת בישראל?]''', קובץ 'מעין חי' גליון ה' עמוד נא
-גם התקוטטות ומחלוקת עם ה[[רשעים]], היא דבר שאינו הגון, מכיון שהמתאבק עם מנוול מתנוול גם כן<REF>[[ליקוטי אמרים - פרק כ"ז]].</REF> כמותו<REF>הרבי, בשיחה לר' [[צבי כהנא]].</REF>.
 {{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:מידות ורגשות]]