חב"דפדיה:הומור: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 3: שורה 3:


==אצל רבותינו נשיאנו==
==אצל רבותינו נשיאנו==
* הרבי פעם אמר בשיחה שהסיבה לכך שמנהג ישראל לענות על הפניה:"[[שלום עליכם]]" סנוסח: "עליכם השלום", היא כי יהודי רגיל לענות הפוך ממה שאומרים לו!{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ה, י' כסלו בסוף השיחה.}}
* הרבי פעם אמר בשיחה שהסיבה לכך שמנהג ישראל לענות על הפניה: "[[שלום עליכם]]" בנוסח: "עליכם השלום", היא כי יהודי רגיל לענות הפוך ממה שאומרים לו!{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ה, י' כסלו בסוף השיחה.}}
*חסיד אחד פנה לרבי כשהוא נאנח אודות קשיים בפרנסה. אמר לו הרבי: "עצתי היא, שתהיה בשמחה, ובזכות השמחה לא יהיו לך בעיות פרנסה". "אבל רבי", טען החסיד, "איך אוכל לשמוח כאשר אני רעב ללחם?" השיב הרבי, "מה לא עושים בשביל פרנסה?"…
*חסיד אחד פנה לרבי כשהוא נאנח אודות קשיים בפרנסה. אמר לו הרבי: "עצתי היא, שתהיה בשמחה, ובזכות השמחה לא יהיו לך בעיות פרנסה". "אבל רבי", טען החסיד, "איך אוכל לשמוח כאשר אני רעב ללחם?" השיב הרבי, "מה לא עושים בשביל פרנסה?"…{{מקור}}
*גם בלימוד נגלה יש הבדל בין חסיד למתנגד. כשחסיד לומד על יונתן בן עוזיאל שבזמן שעסק בתורה כל עוף שפרח עליו מיד נשרף, הוא מתבטל ממציאותו. אולם מתנגד מתחיל להתפלפל אם יונתן צריך לשלם עבור העוף שנשרף וכמה{{הערה|על פי הרבי, תורת מנחם ח"ט עמ' 112}}.
*גם בלימוד נגלה יש הבדל בין חסיד למתנגד. כשחסיד לומד על יונתן בן עוזיאל שבזמן שעסק בתורה כל עוף שפרח עליו מיד נשרף, הוא מתבטל ממציאותו. אולם מתנגד מתחיל להתפלפל אם יונתן צריך לשלם עבור העוף שנשרף וכמה{{הערה|מעובד מדברי הרבי, תורת מנחם ח"ט עמ' 112}}.
*רבינו הזקן נפגש פעם עם הצדיק בעל "יסוד ושרש העבודה", ושאלו הצדיק בבדיחותא: משיח יהיה חסיד או מתנגד? השיב לו רבינו בבדיחותא, כנראה יהיה מתנגד, שאם יהיה חסיד לא יאמינו לו המנגדים, אבל החסידים יאמינו לו איך שיהיה{{הערה|בית רבי א, פרק כה, בסופו}}.
*רבינו הזקן נפגש פעם עם הצדיק בעל "יסוד ושרש העבודה", ושאלו הצדיק בבדיחותא: משיח יהיה חסיד או מתנגד? השיב לו רבינו בבדיחותא, כנראה יהיה מתנגד, שאם יהיה חסיד לא יאמינו לו המנגדים, אבל החסידים יאמינו לו איך שיהיה{{הערה|בית רבי א, פרק כה, בסופו}}.
*כשהרבי הריי"צ פירסם: 'לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה', הפיצו החסידים שהוא המשיח. טען אחד מחסידי פולין: הייתכן!… ענה לו רבו: משיח כבר בעולם… הנך יודע שאינך המשיח, ואני יודע שאינני המשיח. אז מה איכפת לך שזה הוא?!{{הערה|משיחת ש"פ נשא ה'תש"כ}}.
*כשהרבי הריי"צ פירסם: 'לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה', הפיצו החסידים שהוא המשיח. טען אחד מחסידי פולין: הייתכן!… ענה לו רבו: משיח כבר בעולם… הנך יודע שאינך המשיח, ואני יודע שאינני המשיח. אז מה איכפת לך שזה הוא?!{{הערה|משיחת ש"פ נשא ה'תש"כ}}.
*"והיה מידי חודש בחודשו ומידי שבת בשבתו יבוא כל בשר להשתחוות לפני אמר ה'". העננים יטענו אותנו ויביאו אותנו לבית המקדש, ויחזירו אותנו לבתינו. השאלה היא לאן יגיע הענן, לגג הבית? לפתח הבית? למרפסת? ומי יהיה נהג הענן?…
*"והיה מידי חודש בחודשו ומידי שבת בשבתו יבוא כל בשר להשתחוות לפני אמר ה'". העננים יטענו אותנו ויביאו אותנו לבית המקדש, ויחזירו אותנו לבתינו. השאלה היא לאן יגיע הענן, לגג הבית? לפתח הבית? למרפסת? ומי יהיה נהג הענן?…
*פעם דנו חסידים בהתוועדות על ביטול היש לאין. לאחר ההתוועדות פגש שוטר בחסיד שחזר מההתוועדות, ושאלו: מי ההולך? החסיד שהיה חדור בתוכן ההתוועדות ענה: ביטול הולך, כי לא מצא בעצמו שום דבר מלבד "ביטול"!
[[קובץ:עז.jpg|ממוזער|160px|תנסו לדמיין עז שיכור...{{קריצה}}]]
[[קובץ:עז.jpg|ממוזער|160px|תנסו לדמיין עז שיכור...{{קריצה}}]]
*מסופר שהחסיד ר' ישראל לוונער, שהיה תלמיד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], רצה להראות לתלמידים מה קורה כאשר [[מתנגד]] משתכר. הוא לקח עז, והשקה אותו בוודקה. העז השתכר ועמד על רגליו והחל להתגלגל בישיבה. לאור תעלול זה הוציאו את ר' ישראל מהישיבה, אך הוא עדיין המשיך לאכול בה. כאשר קרא לו [[אדמו"ר הריי"צ]] וניסה להבין מדוע הוא עדיין נשאר בישיבה למרות שהוא סולק משם, הסביר לו ר' ישראל בבדיחותא: שאת ליובאוויטש הוא לא יעזוב בכל מקרה, ולכן באם הוא לא יאכל הוא ימות, והוא עשה חשבון שבאם הוא ימות, אז הוצאות הקבורה והתרכיכים שלו, יעלו יותר מאשר באם הוא ימשיך לאכול בישיבה, ולכן הוא חוסך לישיבה בכך שהוא אוכל אצלה. הרבי הריי"צ חייך והחזיר אותו לישיבה.
*מסופר שהחסיד ר' ישראל לוונער, שהיה תלמיד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], רצה להראות לתלמידים מה קורה כאשר [[מתנגד]] משתכר. הוא לקח עז, והשקה אותו בוודקה. העז השתכר ועמד על רגליו והחל להתגלגל בישיבה. לאור תעלול זה הוציאו את ר' ישראל מהישיבה, אך הוא עדיין המשיך לאכול בה. כאשר קרא לו [[אדמו"ר הריי"צ]] וניסה להבין מדוע הוא עדיין נשאר בישיבה למרות שהוא סולק משם, הסביר לו ר' ישראל בבדיחותא: שאת ליובאוויטש הוא לא יעזוב בכל מקרה, ולכן באם הוא לא יאכל הוא ימות, והוא עשה חשבון שבאם הוא ימות, אז הוצאות הקבורה והתרכיכים שלו, יעלו יותר מאשר באם הוא ימשיך לאכול בישיבה, ולכן הוא חוסך לישיבה בכך שהוא אוכל אצלה. הרבי הריי"צ חייך והחזיר אותו לישיבה.{{מקור}}
* באחת מ[[שיחות]] הקודש של הרבי, הרבי סיפר על זה שהגיע אליו נער [[בר מצווה]] והוא שאל אותו אם מישהו בלי יד אז איפה מניח תפילין? - אז הנער ענה את התשובה. בתגובה שאל הרבי ומה קורה אם מישהו בלי ראש? ענה הנער שק"ו מהראש שמניח רק על היד"{{דרוש מקור}}
*יהודי שעבר ב[[חלוקת דולרים]] אצל הרבי ביום ראשון, שאל את הרבי, אם נכון הדבר שקיפול הטלית מיד עם צאת השבת הוא סגולה לשלום בית. השיב הרבי: סגולה טובה היא לקפל את השרוולים במוצאי שבת ולעזור לאישה בהדחת הכלים.{{מקור}}
*יהודי שעבר ב[[חלוקת דולרים]] אצל הרבי ביום ראשון, שאל את הרבי, אם נכון הדבר שקיפול הטלית מיד עם צאת השבת הוא סגולה לשלום בית. השיב הרבי: סגולה טובה היא לקפל את השרוולים במוצאי שבת ולעזור לאישה בהדחת הכלים.
*פעם דיבר הרבי בהתוועדות, וירדו לנושא ה'קוגעל' המסורתי ב (ערב)שבת, עד כדי כך שהרבי אמר שקוגעל בגמיטריא שבת, ואם זה לא מסתדר אז תוסיף עוד מנה!...{{מקור}}
*פעם דבר הרבי בהתוועדות, וירדו לנושא ה'קוגעל' המסורתי ב (ערב)שבת, עד כדי כך שהרבי אמר שקוגעל בגמיטריא שבת, ואם זה לא מסתדר אז תוסיף עוד מנה!...


==מילתא דבדיחותא - גדולי ישראל==
==מילתא דבדיחותא - גדולי ישראל==

גרסה אחרונה מ־14:22, 20 במרץ 2024

מטרת העמוד הזה היא לתת כוח בעזרת מילתא דבדיחותא ובדחי רבנן לעבודת ה' לפני שאתם יוצאים ללימוד התורה הפצת המעינות![1].

אצל רבותינו נשיאנו[עריכת קוד מקור]

  • הרבי פעם אמר בשיחה שהסיבה לכך שמנהג ישראל לענות על הפניה: "שלום עליכם" בנוסח: "עליכם השלום", היא כי יהודי רגיל לענות הפוך ממה שאומרים לו![2]
  • חסיד אחד פנה לרבי כשהוא נאנח אודות קשיים בפרנסה. אמר לו הרבי: "עצתי היא, שתהיה בשמחה, ובזכות השמחה לא יהיו לך בעיות פרנסה". "אבל רבי", טען החסיד, "איך אוכל לשמוח כאשר אני רעב ללחם?" השיב הרבי, "מה לא עושים בשביל פרנסה?"…[דרוש מקור]
  • גם בלימוד נגלה יש הבדל בין חסיד למתנגד. כשחסיד לומד על יונתן בן עוזיאל שבזמן שעסק בתורה כל עוף שפרח עליו מיד נשרף, הוא מתבטל ממציאותו. אולם מתנגד מתחיל להתפלפל אם יונתן צריך לשלם עבור העוף שנשרף וכמה[3].
  • רבינו הזקן נפגש פעם עם הצדיק בעל "יסוד ושרש העבודה", ושאלו הצדיק בבדיחותא: משיח יהיה חסיד או מתנגד? השיב לו רבינו בבדיחותא, כנראה יהיה מתנגד, שאם יהיה חסיד לא יאמינו לו המנגדים, אבל החסידים יאמינו לו איך שיהיה[4].
  • כשהרבי הריי"צ פירסם: 'לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה', הפיצו החסידים שהוא המשיח. טען אחד מחסידי פולין: הייתכן!… ענה לו רבו: משיח כבר בעולם… הנך יודע שאינך המשיח, ואני יודע שאינני המשיח. אז מה איכפת לך שזה הוא?![5].
  • "והיה מידי חודש בחודשו ומידי שבת בשבתו יבוא כל בשר להשתחוות לפני אמר ה'". העננים יטענו אותנו ויביאו אותנו לבית המקדש, ויחזירו אותנו לבתינו. השאלה היא לאן יגיע הענן, לגג הבית? לפתח הבית? למרפסת? ומי יהיה נהג הענן?…
תנסו לדמיין עז שיכור...
  • מסופר שהחסיד ר' ישראל לוונער, שהיה תלמיד בתומכי תמימים ליובאוויטש, רצה להראות לתלמידים מה קורה כאשר מתנגד משתכר. הוא לקח עז, והשקה אותו בוודקה. העז השתכר ועמד על רגליו והחל להתגלגל בישיבה. לאור תעלול זה הוציאו את ר' ישראל מהישיבה, אך הוא עדיין המשיך לאכול בה. כאשר קרא לו אדמו"ר הריי"צ וניסה להבין מדוע הוא עדיין נשאר בישיבה למרות שהוא סולק משם, הסביר לו ר' ישראל בבדיחותא: שאת ליובאוויטש הוא לא יעזוב בכל מקרה, ולכן באם הוא לא יאכל הוא ימות, והוא עשה חשבון שבאם הוא ימות, אז הוצאות הקבורה והתרכיכים שלו, יעלו יותר מאשר באם הוא ימשיך לאכול בישיבה, ולכן הוא חוסך לישיבה בכך שהוא אוכל אצלה. הרבי הריי"צ חייך והחזיר אותו לישיבה.[דרוש מקור]
  • יהודי שעבר בחלוקת דולרים אצל הרבי ביום ראשון, שאל את הרבי, אם נכון הדבר שקיפול הטלית מיד עם צאת השבת הוא סגולה לשלום בית. השיב הרבי: סגולה טובה היא לקפל את השרוולים במוצאי שבת ולעזור לאישה בהדחת הכלים.[דרוש מקור]
  • פעם דיבר הרבי בהתוועדות, וירדו לנושא ה'קוגעל' המסורתי ב (ערב)שבת, עד כדי כך שהרבי אמר שקוגעל בגמיטריא שבת, ואם זה לא מסתדר אז תוסיף עוד מנה!...[דרוש מקור]

מילתא דבדיחותא - גדולי ישראל[עריכת קוד מקור]

  • מסופר על רבי לוי יצחק מברדיצ'וב שבערב יום כיפור שחל בשבת הוא היה מאוד רגוע והסביר, שהוא רגוע משום שאסור לכתוב בשבת, ומותר לכתוב רק לשם פיקוח נפש. ועל כן הקב"ה יכול לכתוב אותנו רק לחיים טובים שזה פיקוח נפש.
  • שבת אחת שאל המגיד את היהודי הקדוש מפשיסחא: מדוע אני מרגיש קדושה ביום טוב שני של גלויות יותר מביום הראשון? השיב היהודי הקדוש: כשאדם רב עם אשתו ואחר כך הם מתפייסים, האהבה גדולה יותר. נשקו המגיד על מצחו ואמר לו: החייתני.
  • למה נוהגים חסידים לשתות משקה? נשאל פעם אחת רבי נפתלי מרושפיץ. בודאי כדי לברך: שהכל נהיה בדברו. ענה הצדיק. אז למה לא יסתפקו במים, המשיכו להקשות. חייך רבי נפתלי ואמר: יהודים שמכירים בבורא עולם ויודעים שהכול נהיה בדברו, לא מגיעה להם כוסית משקה?…

שונות[עריכת קוד מקור]

מבחן חובה[עריכת קוד מקור]

מומלץ מאוד לעבור על המבחן הזה.

טיפים איך להילחם על ערך[עריכת קוד מקור]

  • אמרו שבסוף יהיה כאן חב"דפדיחה ציון רמת הביטוש:6
  • אמרו שכל ערך הוא בן יחיד! ציון רמת הביטוש:7
  • אמרו כך:תפסיקו להיות מפעילים קפדנים שכל מה שהם עושים זה למחוק את חב"דפדיה! ציון רמת הביטוש:7
  • אמרו כך: כנראה שלא הסתכלת בקריטריונים של ---(תתנו לו משהו מסובך) - אחרי שאמרתם את זה הוא בטוח מרגיש חסר ניסיון. ציון רמת הביטוש:7
  • חתמו במשפט לפי דעתך אז אפשר למחוק חצי מחב"דפדיה - הוא יהיה חייב להתגונן. ציון רמת הביטוש:8
  • אמרו כך: אתה בעצם אומר ש--- הוא לא אדם חשוב?! ציון רמת הביטוש:9
  • אמרו שאם תמשיך בעריכות האלו אני יתלונן עליך שיחסמו אותך! - סגולה בדוקה ומנוסה. ציון רמת הביטוש:10

עמודים שמעלים חיוך [עריכת קוד מקור]

עמודים שהשם שלהם מעלה חיוך[עריכת קוד מקור]

פניני לשונו של שולם עליכם בנוגע לויקיקליפה[עריכת קוד מקור]

אתר שברשות ג' קליפות הטמאות, אתר המינות, אתר התועבה, מקור המינות ברשת, אבזרייהו דשלוש עבירות, אסון ליהדות, והעיקר, הברכה העיקרית: תרקב במהרה. אמן כן יהי רצון, בזכות כל התורמים לחב"דפדיה, מקור האור והקדושה במרחבי הרשת.

הכינוי ההולם לויקיפדיה בלשון חסידים הוא "ויקיקליפה" כינוי שנכתב על ידי חסיד אמיתי, כאן.

הפניות שלא תחפשו[עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. כפי שכתוב בפרק ז' בתניא "כמו שרבא היה מספר לתלמידיו מילתא דבדיחותא תחילה ובדחי רבנן."
  2. לקוטי שיחות חלק כ"ה, י' כסלו בסוף השיחה.
  3. מעובד מדברי הרבי, תורת מנחם ח"ט עמ' 112
  4. בית רבי א, פרק כה, בסופו
  5. משיחת ש"פ נשא ה'תש"כ